לעיתים בויכוח עם מתנגדים (או בודקים אובייקטיביים) של פליאו עולה הטיעון שהאבולוציה לא רלוונטית בגיל מבוגר מכיוון שלאחר שהאדם (או כל חיה) גמר את תפקידו בהפריה, לאבולוציה לא אכפת מה יקרה לו ואז הטמפלט האבולוציוני לא רלוונטי ויכול להיות שדווקא תזונה אחרת יותר בריאה.
ובכן פרופ' מייקל רוז (Michael Rose ויקיפדיה), שהוא ביולוג אבולוציוני בעל שם בחקר אורך חיים, הגיע בדיוק למסקנה ההפוכה. לטענתו, אכן מנגנון הברירה הטבעית עובד יותר חזק בגיל הפוריות אבל המסקנה שלו מכך היא שב-10 אלף שנים שעברו מאז התחלת החקלאות, בגיל הפוריות רובנו מותאמים כבר לתזונה חקלאית בהתאם לאזור מוצאנו והבעיה בעצם מתחילה בגיל 35 בערך ואז צריך לעבור לתזונה שמלפני החקלאות כלומר פליאו. הוא עצמו החל מיישם את עצתו לפני כשנתיים.
למרות שאני כמובן תומך במעברו של רוז לתזונת פליאו אינני מסכים עם ניתוחו. מייקל רוז ידוע במחקריו פורצי הדרך על זבובי פירות. לפרופ' הילרד קפלן (Hilard Kaplan) וחבריו האנתרופולוגים ניסיון רב יותר בלימוד האדם ובעיקר קבוצות ציידים לקטים. הם הציגו לפני 12 שנה תיאוריה שצוטטה מאז רבות הטוענת שאורך החיים של האדם, הארוך יחסית לשימפנזה, נובע מהצורך שלו להשיג תזונה מאוד דחוסה אנרגטית תוך שימוש רב ביכולתו השכלית. הצורך הזה מכתיב תקופת הכשרה ארוכה לצעירים שבדרך כלל אינם תורמים לכלכלתם עד להגיעם לבגרות מינית. הם עקבו אחר הפרודוקטיביות של ציידים-לקטים בגילאים שונים ומצאו עליה בפרודוקטיביות עם צבירת הניסיון שהגיעה למקסימום בגיל 35-40. במאמר מוסגר אומר שלפי קפלן ואחרים צייד הוא הפעילות המצריכה יכולת שכלית גבוהה. כמה שכל כבר צריך כדי ללקט עשבים וירקות? הרי חמורים עושים את זה ביעילות כבר מיליוני שנה.
הנה שרטוט המבהיר את התרומה של ציידים לקטים בגילים שונים יחסית לצריכה העצמית. אפשר לראות שמגיל 17 עד גיל 60 הם עדיין תורמים נטו לכלכלת הקבוצה. זו הסיבה לדעת קפלן שהאבולוציה דואגת שאנשים יגיעו לגיל גבוה במקסימום היכולת.תרומה זו של המבוגרים היא המאפשרת את תקופת ההכשרה הארוכה של הצעירים.
ואכן אם מסתכלים (למעלה) על עקומת התמותה של קבוצות ציידים לקטים שמביאים קפלן וחבריו אפשר לראות שרוב התמותה מתרחשת בגילים שעד לבגרות מינית. אם לוקחים בחשבון, בקבוצת ההדזה למשל, שרק 58% מהילודים מגיעים לבגרות אפשר לחשב שמאלה שהגיעו לבגרות מינית, 56% הגיעו לגיל 50 ו-26% מגיעים לגיל 70 וזאת, אגב, בלי רופא אחד בסביבה!. הנה השרטוט כפי שמופיע במאמר של קפלן:
ובכן המסקנה המתבקשת מההבדל בין זבובי פירות ובני אדם היא שהאבולוציה עבדה אצלנו גם על גיל מבוגר. חברת בני אדם, התלויים בתזונה דחוסה אנרגטית לקיומם, שחבריה המבוגרים לא נשארים בחיים אינה מסוגלת לכלכל ולהכשיר את צעיריה ולכן לא שורדת אבולוציונית. התמורה להשקעה הגדולה בהכשרת וכלכלת הצעירים באה רק בגיל מבוגר יחסית. לכך יש להוסיף את תיאורית הסבתא המפורסמת שהיא למעשה חלקית יחסית לזו של קפלן וחבריו והטוענת שאבולוציה עובדת להארכת חייה של הסבתא. הגברים שבנינו יכולים להודות לקפלן על הדגשת החשיבות של הציידים הבוגרים בתהליך.
טעות נוספת של רוז היא ההמלצה לצעירים לצרוך תזונה חקלאית מתאימה למקורות מוצאם. העצה הזאת סובלת מבורות באשר למזון מודרני. החיטה אינה אותה חיטה. הגלוטן שהיא מכילה מאז לפני כ-50 שנה הוא רעיל הרבה יותר. השומן אינו אותו שומן כי שמנים הצמחיים מזרעים (תירס סויה וכו') לא היו קיימים עד לפני מספר עשרות שנים וכנ"ל לגבי הסוכר. בניגוד ליצרני המזון כיום, אבותיהם החקלאיים של הצעירים השקיעו שעות וימים בטיפול שינטרל את הלקטינים (רעלים להגנה) במזון הצמחי שצרכו על ידי התססה והנבטה.
לסיכום כשאומרים לכם שהאבולוציה לא עובדת אחרי תקופת הפוריות ואין מה ללמוד מציידים לקטים כי הם מתים בגיל צעיר שילחו את הטוענים למאמר של קפלן. ופרופ' רוז יהיה כנראה בריא למרות טעותו כי הוא הרי עבר לפליאו…
שנהיה בריאים
מיקי
בנוסף , לא ניתן היום לגבי רובנו לדעת מהיכן בדיוק באנו וכמה זמן שהינו בכל מקום .לא נראה לי שניתן להתאים לי מזון מפולין כאשר איני יודע אם היו שם אבות אבותיי לפני כמה אלפי שנים או שהם באו מלך תדע איפה .
ראשית הפוסט מאלף.
שנית, יש כמה טענות שמחייבות עיון נוסף: השימפנזה לפי מה שהבנתי רוב מזונו הם פירות ועלים ואוכל גם בעלי חיים, ויכולתו השכלית גבוהה יותר מאשר של הטורפים נטו.
בקשר לחמורים שהזכרת- לא ראינו אף פעם חמור מטפס על עץ תמרים או קוקוס בגובה 8-10 מ' כדי להוריד פרי, וכנראה שיש סוגי פירות שצריך יכול שכלית מפותחת כדי להשיגם
יוסי זה נכון לגבי הקופים אבל עדיין יש להם מוח של 400 סמ"ק לעומת 1500 סמ"ק שלנו. טורפים הם בממוצע בעלי מוח גדול מזה של הנטרפים שלהם. הטורף האנושי הוא מיוחד בכך שאין לו התאמה פיזית למקצוע (שיניים, צפורניים, מהירות, הסוואה) והוא רק צריך להסתמך על שכלו (מעקב, כלי צייד). הקופים שירדו מהעצים (האוסטרלופיטקים) לפני 7 מיליון שנה ובסופו של דבר התפתחו לאדם ניזונו מצמחים (וגם מן החי – חרקים, פגרים כנראה) אך לא צדו ולכן מוחם היה בגודל דומה לזה של השימפנזה. נראה שרק כשהחל לצוד עלה נפח מוחו של האדם בצורה משמעותית.
למה באמת השימפנזים צריכים מוח גדול יחסית לרוב בעלי החיים?
ביחס להערתך בסוגריים שהאוסטרלופיטקים אכל בשר פגרים, הרי אנחנו לא מסוגלים פיזיולוגיות לעשות זאת בגלל החיידקים הרבים בבשר הפגרים בחום האפריקני. וזאת בשונה מבעלי החיים אוכלי הנבלות, שיש להם קיבה חומצית מאוד המשמידה את הפתוגנים. האם השימפנזים וצאצאיהם האוסטרלופיטקים מסוגלים לזה יותר מאיתנו? הרי אדרבה, אנחנו כבר הורגלנו איכשהו לבשר לא הכי טרי, ובכ"ז איננו מסוגלים לאכול פגרים בלי לקבל הרעלת מעיים. אז איך הם, שהיה להם יחסית רק מעט בשר בתזונתם, יהיו מסוגלים יותר מאיתנו?
עוד הערה קטנה ביחס לדברי יוסי. עד כמה שאני מבין, השימפנזים שיכולים לקטוף פירות גבוהים, זה לא בזכות שכלם אלא בזכות כישוריהם הגופניים המתאימים אידיאלית לטיפוס על עצים. ואם לחמור היתה יכולת כזו, הוא ג"כ היה מגיע לפירות הגבוהים. וגם קופים נחותים יותר, שמוחם קטן בהרבה משל השימפנזים, קוטפים פירות גבוהים בדיוק כשימפנזים. ולכן באמת אינני מבין לשם מה יש לשימפנזים מוח גדול כזה.
אהוד לא מדובר בבשר פגרים ששכב ימים בשמש. אף אחד לא משאיר בשר כזה על העצמות. מדובר במשהו דומה להתנהגות של צבוע שמחכה עד שהאריות יאכלו מספיק ואז ניגש.
המוח של איינשטיין שקל רק 1230 גר' (הממוצע לזכר בוגר הוא 1400 גר')
תודה על החומר המענין.
בשרטוט העליון דוקא נראה שתרומת בני ה60 חלשה מאוד, וממילא היא לא כ"כ משמעותית לאבולוציה. ומה שהיא דומה לתרומת בני ה17, זה לא אומר שהיא תורמת משמעותית, כי גם בני ה17 תורמים רק מעט.
אם כבר, אני הייתי בודק אפשרות של תשובה אחרת. שאצל הגברים הפוריות ממשיכה גם בגיל המבוגר, וממילא אלו ששרדו בגיל המבוגר הביאו יותר צאצאים. וזה אולי משתלב עם העובדה שאצל נשים לאחר תום הפוריות הן משתגעות מתופעות גיל המעבר, וסובלות מאוסטאופורוזיס ומחלות לב. ואצל גברים יש רק התגברות קטנה, יחסית לנשים, של המחלות בגיל המעבר הגברי.
הקישור למאמר של קפלן לא עובד.
לא הצלחתי להבין את ההיגיון בדברי רוס. שאם האבולוציה עובדת גם על הגיל המבוגר ואם האבולוציה התאימה אותנו למהפכה החקלאית, אז למה אחרי 35 זה חוזר לפליאו. ואם האבולוציה לא השפיעה לגיל המבוגר, אז מה הוא פתאום עבר לפליאו. אודה על קישור לדבריו.
אהוד
עד 60 תרומתם חיובית ואם לוקחים בחשבון תרומה לא פיזית כתרומת ניסיון הם כנראה עדיין חיוניים. בכל מקרה בגיל 50-55 תרומת הקלורית עדיין משמעותית. הגיוני שלפוריות בגיל מבוגר של הגברים יש גם חלק בתופעה. מה שחשוב לענייננו הוא שפליאו חשובה גם בגיל מבוגר.
הקישור אצלי עובד ומוריד PDF של המאמר. אפר לחפש בגוגל המאמר משנת 2000 ונקרא A Theory of Human Life History Evolution: Diet, Intelligence, and Longevity
אין לי קישור כרגע חפש בגוגל. זו הסיבה שאני נותן את השמות באנגלית. נראה לי שהוא מניח שהתזונה הבסיסית היא פליאו וההתאמה לחקלאית קרתה רק עד גיל 35.
מיקי יקר, פרסמתי בבלוג של דעאל את סיפורו של סבא שלי, שלקח על עצמו בגיל שבעים תזונה ללא סוכר ובצקים שדמתה בהרכבה לתזונה אבולוציונית (על טהרת הדגים, העוף והירקות והפירות, רק בלי כל כך הרבה שומן מהחי כמו בפליאו), בגלל שהרופאים ניבאו לו פטירה מסכרת ולחץ דם בתוך כחמש שנים. והיום הוא בן 96 ובריא מרוב בני ה70 שאני מכירה.
סיפור נהדר. פליאו זה לא בהכרח הרבה שומן. כל אחד מסתדר לו כפי שהוא מרגיש. נשמע לי שהוא 100% פליאו. כן ירבו שנותיו.
פוסט מרתק.
מעניין מאוד הקשר בין הצורך בתקופת הכשרה ארוכה לבין אורך חיי האדם.
עצם אורכה של תקופת ההכשרה הוא אחד האתגרים שהאנושות מתכננת לכבוש במאה הקרובה לדביהם של כמה עתידנים. אולי כמו בסרט המטריקס, באמצעות שילוב של אדם ומכונה. מעניין מה הגנים שלנו יחשבו על זה.
אולי זה מעניין אבל לא נראה לי שאהיה פה כדי לראות. שילחי לי SMS לגהינום…(עם העתק לגן עדן רק למקרה ש…)
רציתי להוסיף עוד משהו
שמעתי ברשת א שאם היינו חוזרים ללקט
היה מספיק אוכל לעשרת אלפים איש
נדמה לי שקצת יותר אבל בכל מקרה אף אחד לא מציע לחזור ללקט. יש מספיק מזונות בריאים בסופרמרקט היום.