הארם סיבים תזונתיים חשובים לבריאות?

עד לפני כמה ימים הייתי בדעה שהחשיבות של הסיבים לגוף היא עוד אגדה שאינה מגובה במחקרים.

מצד אחד יש את המחקר הזה, המרכז 13 מחקרים על 8000 איש, שמראה שאין לסיבים כל השפעה על סרטן המעי הגס   ובנוסף יש את האסקימוסים, שגם בלי גרם של סיבים היו בריאים כשדים וחיו (חלק מהם) עד גיל 90 .

מצד שני יש בכל זאת פה ושם מחקרים בעד, אך בעיקר הביא אותי לפקפק באי חשיבות הסיבים, הפוסט האחרון שהבאתי, המבוסס על כתבה בנשיונל גיאוגרפיק על שבט ההדזה בטנזניה. מסתבר שהם אוכלים כמות לא מעטה של סיבים בפרי בשם פרי לחם של עץ הבאובאב. בנוסף, בשלושת הפוסטים שלפני הפוסט על ההדזה הבאתי את פוסטיו של ד"ר בארי גרוב שהראה, שרוב החיות מתקיימות בעיקר על שומן, כאשר בחלק מהם הופכות בקטריות במעיים את הסיבים בעשב שהן אוכלות לשומן רווי. גרוב טען שם שאצל האדם אין ספיגה של שומן רווי במעיים מעבודת הבקטריות אך הנה בא פוסט הזה של סטיבן גואנט ומביא מחקר שמראה שדווקה יש ספיגה ושלשומן הרווי הנוצר על ידי הבקטריות (חומצה בוטירית) יש תכונות בריאותיות מפליאות. הנה הפוסט של סטיבן כלשונו:

"חומצה בוטירית מפקח עתיק של מטבוליזם, דלקתיות והתנגדות לעקה – ממצא מעניין

זנים פגיעים במיוחד של עכברים המוזנים דיאטה עתירת שומן מפריזים באכילה, מעלים שומן ומפתחים התנגדות חזקה לאינסולין. הקבוצה של ד"ר יאנפינג יה פרסמה באחרונה מאמר המראה שאפשר למנוע את האפקטים המטבוליים המזיקים של דיאטה עתירת שומן (שומן חזיר ושמן סויה) על עכברים אלה ואפילו לרפאם על ידי שימוש בחומצה שומנית רוויה קצרת שרשרת  הנקראת חומצה בוטירית (Butyric Acid החל מכאן – בוטיראט). הנה גרף של אחוז השומן בגוף של שתי הקבוצות:

העכברים שהוזנו בבוטיראט נשארו רזים ומשוחררים מכל בעיה מטבולית. בוטיראט הגביר את הוצאת האנרגיה שלהם על ידי העלאת יצור החום בגוף והעלאה מתונה בפעילות הגופנית. זה גם הגביר באופן מסיבי את הפעילות של המיטוכונדריה שלהם, תחנות הכוח הקטנות של התא.

בוטיראט הנמיך את הכולסטרול שלהם ב-25% בערך ואת הטריגליצרידים בכמעט 50%. זה הוריד את האינסולין בצום שלהם בכמעט 50% והגדיל את הרגישות לאינסולין בכמעט 300%*.  החוקרים סיכמו:

"לבוטיראט ונגזרותיו יכול להיות יישום במניעה ובטיפול של סינדרום מטבולי בבני אדם."

יש רק דבר אחד שצריך לקחת בחשבון: קבוצת הבוטיראט אכלה פחות. משהו בטיפול של הבוטיראט גרם לצריכת המזון שלהם לרדת לאחר 3 שבועות, כשהיא יורדת ב-20% לאחר 10 שבועות. החוקרים ניסו בפיקחות להסתיר את על ידי נרמול צריכת המזון למשקל הגוף מה שהראה שצריכת המזון של קבוצת הביקורת ירדה גם היא (למרות שהיא נשארה זהה בעוד שמשקל גופם של העכברים בקבוצה עלה).

אני מצאתי את המחקר הזה מעורר מחשבה לכן בדקתי עוד את נושא בוטיראט.

בוטיראט מדכא דלקת במעיים וברמות נוספות

ברוב החיות הריכוז הרב ביותר של בוטיראט נמצא במעיים. זה קורה בגלל שהבוטיראט מיוצר על ידי בקטריות שנמצאות במעיים מפחמימות שהמארח של הבקטריות לא יכול לעבד כמו תאית ופקטין. פחמימות לא ניתנות לעיכול הם הצורה העיקרית של סיבים.

מסתבר שבוטיראט היה אצל מעיים של יונקים כל כך הרבה זמן שהציפוי של המעיים התפתח לנצל אותו כמקור האנרגיה העיקרי. אך הוא עושה יותר מרק להזין את מעי. יש לו גם אפקט אנטי דלקתי ואנטי סרטני חזק. כל כך חזק שחוקרים משתמשים בתוספי בוטיראט דרך הפהובחוקנים לטיפול במחלת המעי הדלקתי (IBD) כמו קרוהן ודלקת כיבית בכרכשת (ulcerative colitis). חוקרים גם מציעים שיכול להיות שמחלות דלקתיות של המעי בעצם נגרמות או מוחמרות על ידי מחסור של בוטיראט.

לבוטיראט ושומנים אחרים קצרי-שרשרת שמיוצרים על ידי בקטריה של המעי** יש השפעה ראויה לציון על החדירות של המעי. בתרביות ובעכברים חיים, חומצות שומן קצרות שרשרת גורמים ירידה מהירה וחזקה בחדירות המעי. בוטיראט, או סיבים תזונתיים, מונעים את האיבוד של חדירות המעי במודלים של עכברים של דלקת כיבית. זה מראה שחומצות שומן קצרות שרשרת, כולל בוטיראט, ממלאים תפקיד חשוב בתחזוקת השלמות של מחסום המעי. מחסום מעי פגום קשור להרבה מחלות כולל כבד שומני, התקפת לב ומחלות אוטואימוניות.

התפקיד של הבוטיראט לא מסתיים במעי. הוא נספג אל מחזור הדם ואז יכול להשפיע על יתר הגוף. בתאים חיסוניים אנושיים לבוטיראט אפקט אנטי דלקתי חזק.***

בוטיראט מגדיל את העמידות בעקה מטבולית ופיזית

סוגים מסוימים של סיבים מפחיתים טרשת עורקים במודלים של חיות ואפקט זה עשוי להיותבגלל יצור בוטיראט כאשר הסיבים מותססים. צריכה של סיבים הייתה קשורה בסימני דם נמוכים לדלקת במחקר Women's Health Initiative והיה שוב ושוב קשור בסיכון נמוךלהתקפות לב וירידה בהתקדמות טרשת עורקים בבני אדם. בוטיראט גם מוריד בחוזקה את ההשפעות המזיקות של סוכרת מסוג 1 בעכברים כמו שעושים גם סיבים תזונתיים בהשפעה פחותה.

בוטיראט משפר את התפקוד ואת השרידות של עכברים עם מחלות ניוון עצבים מסוימות. מחלות פולי גלוטמין (Polyglutamine), שהם הסוג הנפוץ ביותר של מחלות ניוון עצבים, נדחות בעכברים המטופלים בבוטיראט (1, 2, 3). רבים מכם ודאי שמעו על מחלת הנטינגטון, שהיא המחלה הנפוצה ביותר בסוג זה. עשיתי את התזה שלי על מחלת פולי גלוטמין הנקראתSCA7, וזאת היא הפעם הראשונה שאני נתקל בדעה שאפשר לשנות את מהלך המחלה.

גילוי נוסף במאמר הראשון שהבאתי: עכברים שטופלו בבוטיראט היו פחות רגישים לקור מאשר קבוצת ההשוואה. כששמו את שתי הקבוצות בחדר קור, טמפרטורת הגוף ירדה די הרבה בקבוצת ההשוואה בעוד שהיא נשארה די יציבה בקבוצת הבוטיראט, למרות העובדה שקבוצת הבוטיראט הייתה יותר רזה****. זה היה בגלל הגברת יצור החום בקבוצת הבוטיראט.

בגלל ההשפעה החזקה שיש לבוטיראט על מספר תהליכים בגוף אני מאמין שיתכן שהיא פקח בסיסי של המטבוליזם, ההתנגדות לעקה והמערכת החיסונית ביונקים, בדומה לאיזון בין אומגה 3:6.

קו קדמון של תקשורת בין בעלי חיים סימביוטיים.

למה לבוטיראט כל כך הרבה שליטה על דלקת? הבה נחשוב מאין זה מגיע. בקטריה במעי מייצרת את זה. זהו מקור של אנרגיה כך שהגוף סופג אותו בקלות. זאת היא אחת המולקולות העיקריות שעוברת מבקטריה סימביוטית (עוזרת) במעי לשאר הגוף. זה רק הגיוני שהגוף יקבל את הבוטיראט כסימן שיש מושבה משגשגת של בקטריה סימביוטית במעי ויצור סבילות אליהם. יתכן שהגוף משנה את המערכת החיסונית שלו כדי לאפשר את היחסים המועילים הדדית בינו ובין הסימביטאנט.

שינוי דעה

בוטיראט גרם לי לחשוב מחדש על עמדתי לגבי סיבים – שהייתה קודם שהם לפחות לא רלוונטיים. הרגשתי שסיבים באים עם אוכל צמחי מלא עתיר בחומרי תזונה אך הם לא היו מועילים כשלעצמם. האמנתי שהקשר בין צריכת סיבים וסיכון נמוך למספר מחלות היה כנראה בגלל העובדה שאנשים עשירים יותר נטו לקנות יותר גרעינים מלאים, פירות וירקות. במילים אחרות האמנתי שסיבים קשורים בבריאות טובה יותר אך לא תרם לכך. אני מרגיש כעת, בהסתמך על קריאות נוספות על סיבים וחומצות שומן קצרות שרשרת כמו בוטיראט, שהקשר מיצג יחסי סיבה ומסובב אמיתיים.

לא הערכתי במלואה את התרומה הקלורית של הסיבים לדיאטה האנושית. במדינות מתועשות, סיבים עשויים לתרום 5 עד 10% מסך כל הקלוריות, בגלל ההפיכה לחומצות שומן קצרות כמו בוטיראט במעי הגס (טקסט מלא חופשי). מספר זה הוא לפחות פי שתיים יותר גבוה בתרבויות שצורכות דיאטה עשירה בסיבים. מעניין לחשוב על כך שיתכן שתרבויות "עתירות פחמימות" מקבלות בקלות 15% מהקלוריות שלהם משומנים קצרי שרשרת. מאחר וזה לא נרשם בסיקרי דיאטות, יכול להיות שהם נראים יותר תלויים בפחמימות מאשר הם באמת. יכול להיות שהתושבים של קיטבה מקבלים יותר מ 30% מהקלוריות שלהם משומן למרות העובדה שהאוכל שלהם הוא רק 21% שומן כאשר הוא חוצה את שפתותיהם. יכול להיות שיש גם הערכת חסר של סך הקלוריות שלהם.

מקורות לבוטיראט

יש שתי דרכים עיקריות לקבל בוטיראט ושומנים קצרי שרשרת אחרים. הראשונה היא לאכול סיבים ולתת לבקטריה שלך לעשות את היתר. מזון צמחי מלא כמו בטטות מוכנים כמו שצריך, גרעינים מלאים, קיטניות, ירקות, פירות ואגוזים הם מקור טוב לסיבים. מזון מזוקק כמו קמח לבן, אורז לבן וסוכר מכילים מעט סיבים. ניסיונות קליניים הראו שהעלאת כמות הסיבים הנצרכת מעלה את יצור הבוטיראט והורדת כמות הסיבים מורידה את היצור. (ראה טקסט מלא). זה נכון במיוחד לתאית, הסיב העיקרי בגרעינים מלאים ובמבחר סוגי מזון צמחי. תאית לא צריכה לגרום לגזים בקיבה.

בוטיראט קיים גם בכמויות משמעותיות במזון. איזה מזונות כוללים בוטיראט. הממ, אני תוהה מאיין בא השם בוטיר – אט? אולי Butter? חמאה היא 3-4% בוטיראט, המקור העשיר ביותר הידוע. אך כל אחד יודע שחמאה היא לא טובה לך נכון?

לאחר מחשבה על כך החלטתי שבוטיראט היה המרכיב העיקרי בשמן החמאה (Butter Oil) האגדי של Weston Price. פרייס השתמש בשמן זה יחד עם שמן כבד של דג קוד עתיר ויטמין לרפא ריקבון שיניים ומספר מחלות אחרות אצל חוליו. השיטה שהוא השתמש ליצור שמן החמאה הייתה צריכה לרכז את השומנים עם טמפרטורת ההתכה הנמוכה, כולל בוטיראט בנוסף לוויטמין 2K*****. כך הצירוף של שמן כבד דג קוד עתיר ויטמין ושמן חמאה היה אמור לספק קוקטייל בעל השפעה חזקה של ויטמינים מסיסי שומן (A, D, 2K), אומגה 3 ובוטיראט. אין פלא שהוא היה כל כך אפקטיבי על החולים שלו.

*לפי בדיקה סבילות לאינסולין

** אצטט (חומצה אצטית, לחומצה העיקרית בחומץ), פרופיונאט ובוטיראט הם שלוש חומצות השומן העיקריות שנוצרות על ידי תסיסה במעי.

*** הריכוז הנמוך ביותר שהשתמשו בו במחקר הזה 30 מיקרומולר הוא כנראה יותר גבוה מהריכוז בסרום ההיקפי בנסיבות נורמליות. בוטיראט בסרום אנושי הוא בטווח 4 מיקרומולר בבוגרים בריטיים ו 29 מיקרומולר בווריד שער הכבד אשר מוביל שומנים מצינורות מערכת העיכול לכבד. זה צריך להיות כפול לפחות באוכלוסיות שאוכלות הרבה סיבים.

**** בגלל צפיפות מיטוכונדריה יותר גבוהה בשומן חום ויותר שחררו מיטוכונדרי.

***** קריסטליזציה איטית, אשר מרכזת באופן סלקטיבי טריגליצרידים עם נקודת התכה נמוכה.

עד כאן תרגום הפוסט של סטיבן. מעורר מחשבה למעריץ אסקימוסים כמוני שעד היום השאיר את רוב הצמחים לצמחונים.

שנהיה בריאים

מיקי