הנה חוקרת הטוענת שמחלות לב נגרמות ממחסור בכולסטרול – ולא יזיק להקשיב לה

ד"ר סטפני סנף היא בחורה מבריקה ברמות שלא פוגשים כל יום ואפילו לא כל שנה. היא הייתה מספיק אינטליגנטית כדי להיות מרצה וחוקרת ב M.I.T בתחום ההנדסת מחשבים אך כשבעלה קיבל התקפת לב, ובעקבותיה הושם על כמות מרובעת של סטטינים (80 מ"ג ליפיטור), למרות שמעולם לא היה לו כולסטרול גבוה, החליטה סטפני לחקור את כל הנושא של כולסטרול וסטטינים. מה שעזר לה מאוד היה שהתואר הראשון שלה היה בביולוגיה עם התמחות בתזונה כך שמאמרים מדעיים בתחום לא היו קשים להבנה.

מה שהיא גילתה על עולם המחלות והתרופות של ימינו לא מפתיע את קוראי הבלוג הזה אבל עומק התובנות שלה והמסקנות המפתיעות שלה מצדיקות לפחות פוסט אחד. (בעצם הוא שני – על היפותזה אחרת שלה בקשר לאלצהיימר כתבתי כבר בעבר)

סטפני היא אלופה ביצרת היפותזות המחברות בין עשרות ומאות מאמרים שהיא קוראת. כן המדובר בהיפותזות אבל שלא יטעו אתכם – גם אלה שמקדמים סטטינים מסתמכים רק על היפותזות. בידע המדעי יש רק היפותזות. חלק מהן מתקבלות על הדעת יותר מאחרות או מקובלות מסיבות כאלה ואחרות יותר על הממסד המדעי אבל כולנו שוחים בים של היפותזות.

היא פותחת בכך שכולסטרול בעולם החי נותן לנו את האפשרות לנוע ואת האפשרות לחשוב שהם שני הדברים הבסיסיים שמאפיינים חיות בהשוואה לצמחים. בהמשך היא טוענת שדווקא מחסור בכולסטרול מהסוג הנכון (כולסטרול סולפאט – גופרת בעברית) הוא הגורם למחלות לב ובכלל למחלות רבות אחרות ומסקנתה היא שצריך לצרוך כמויות הרבה יותר גבוהות של סולפאט מאשר אנו צורכים היום. איזה מזונות מכילים סולפאט? – חלמון (הצהוב) של הביצה, בשר, מאכלי ים וירקות אורגניים.

המשך הפוסט הוא מבזקים מחלק מראיון שלה עם ד"ר מרקולה (שימו לב שיש לו 7 חלקים). קשה מאוד לערוך ראיון לכתבה וכבר השבת נכנסת כך שאני משאיר את ההמשך כרשימות שרשמתי לעצמי.

  • ווסטון פרייס תיאר את המזונות שהחברות המסורתיות במיוחד העריכו ורבים מאלה היו גבוהים במיוחד בכולסטרול כמו ביצי דגים, מאכלי ים, כבד ובלוטת האדרנל והנה אנחנו כיום עם מגבלה על כמות הכולסטרול בתזונה היומית וזה כל כך לא שפוי.
  • זה נכון שהגוף יכול ליצר את כל הכולסטרול שהוא צריך אבל זה לא אומר שכולסטרול ממזון לא חיוני לנו כי כולסטרול ממזון בא יחד עם מרכיבים אחרים שהם חיוניים לנו כמו כולין, כל הויטמינים המסיסים בשומן, אבץ וברזל שצריך לצרוך אותם כשהם קשורים לכולסטרול כדי שהם יתעכלו נכון.
  • כבד יכול לייצר כולסטרול אבל זה מאמץ גדול בשבילו. זה תהליך מאוד מסובך של 20-30 שלבים ולכבד המון תפקידים אחרים. אם אוכלים דיאטה עשירה בפרוקטוז הכבד מייצר ממנו שומן וצריך לאחסן אותו אבל הוא צריך כולסטרול כדי לאחסן אותו ואינו יכול לייצר כולסטרול בזמן שהוא מייצר פרוקטוז. ובאותו זמן בגלל הגלוקוז יש אינסולין גבוה המשתק את מערכת תנועת השומן.
  • לאנשים יש מחסור בכולסטרול כי הכבד עסוק בפעולות אחרות כמו עיבוד פרוקטוז.
  • אין אפשרות לקבל יותר מידי כולסטרול מתזונה, במיוחד בימינו. חלמון ביצה הוא מקור נפלא לכולסטרול ויש לו גם גפרית (Sulphur) שאולי היא הנותנת לחלמון את הצבע הצהוב.
  • 25% מהכולסטרול בגוף נמצא במוח המהווה רק 2% ממשקלו. הוא חיוני לתנועה של נוירונים. כלומר שאם יש חוסר של כולסטרול במוח אתה מתקשה לחשוב.
  • היא לעולם לא הפסיקה לצרוך חמאה וחלב מלא ומעולם לא קיבלה את התיאוריה של הגבלת השומן בתזונה. היא אוהבת מוצרי חלב ותמיד מחפשת את השמן ביותר. בשמנת יש גם שומן וגם לקטאט שהוא דלק מאוד מעניין כי הוא לא סוכר ויש לו מטען שלילי, דבר מאוד חשוב ליציבות הקלוידאלית (Collodial) של הדם. אנשים מבוגרים מאבדים את היציבות הקולודיאלית ולכן נגרמים להם התגבשויות של תאים בדם. זה נקרא Electron Deficeincy Sundrom – EDS
  • לפני 4 שנים בעלה לקה בהתקף לב והושם מיד על 80 מיליגרם של ליפיטור (סטטין). הכולסטרול שלו לא היה גבוה מלכתחילה. כתוצאה מהליפיטור רמות הכולסטרול שלו נהיו נמוכות ברמה שלא קיימת בטבע וכמובן היו לו תופעות לוואי. זה הביא אותה ללמוד את הנושא. כשהוא הפסיק סטטינים כל תופעות הלוואי נעלמו וכיום הוא בריא ביותר ורמות הכולסטרול שלו לא גבוהות. לא מאמינה שסטטינים מטפלים בבעיות לב. היא אבחנה את הבעיה של בעלה כמחסור בכולסטרול.
  • מחלות לב הם בעיה של מחסור בכולסטרול סולפט. היא למדה ממחקרים זמינים באינטרנט וגיבשה היפותזה על תהליך יצרת הפלאק בעורקים. הביולוגיה מאוד אינטליגנטית, האם זה הגיוני שהיא תגבב על העורק ערימה של שומן שתחסום אותו ותהרוג את הלב? מחלת עורקים הוא בעצם ביח"ר ליצור כולסטרול סולפאט. המאקרופג'ים בפלאק לוקחים את אותם חלקיקים קטנים ודחוסים של ה-LDL שנפגמו על ידי עודף סוכר והכבד לא יכול למחזר אותם כי הקולטן בכבד לא יכול לקלוט אותם כי הם מלאים בסוכר כך שהם מסתובבים בגוף ומישהו צריך להיפטר מהם אז המאקרופג'ים בדם לוקחים אותו וממצים ממנו בזהירות כולסטרול ממנו  כי הוא חשוב ואז מייצאים את הכולסטרול ל-HDL מסוג A1 (הטוב) הפלטלטים בפלאק לוקחים את ה-HDL A1 ולוקחים סולפאט ומייצרים כולסטרול סולפאט בתוך הפלאק. והסולפאט מגיע מהומוסיסטין שרמה גבוהה שלו היא גורם סיכון למחלות לב. כך היצור של הכולסטרול סולפאט נעשה בעורקים שמוליכים ללב כי הלב צריך את הכולסטרול סולפאט. אם זה לא קורה מסיימים עם התקפת לב.
  • חיפשה איזה תאים מייצרים כולסטרול סולפאט. מצאה את החומר ENOS Endothelial Nitric Oxide Synthase שהופיע בסוגי תאים שמייצרים סולפאט. תאי דם אדומים מכילים ENOS ולא ברור למה כי יצור NO יהיה אסון לתאי דם אדומים. פלאטלטים גם מכילים ENOS והם גם מייצרים כולסטרול סולפאט ו MAST CELLS והם מייצרים הפרין שהיא המולקולה עם המטען השלילי הגבוה ביותר המוכרת בביולוגיה ומכילה המון סולפאט וכמובם ENOS נמצא בכל מקום באנדותליאל שמצפה את העורקים והוא גם באפידרמיס בתאים שעושים את הצבע של השיזוף. ENOS מקבל אור שמש ומשחרר אלקטרונים הוא מפנה אלקטרונים לקבוצת הים (ברזל) והברזל מושך חמצן, אולי מהאוויר כלומר העור בעצם נושם. ואז נוצר סופר אוקסיד (O2-) ואז בתוך כל שני ENOS יש שקע ובפנים מולקולה של אבץ והאבץ יוצר מטען חיובי כך הסופר אוקסיד נמשך לתוך השקע . האבץ גם מושך גפרית. יש 4 אטומים של גפרית בסיסטין וכך נוצר SO4-2 הוא סולפאט. אם מפרקים את הסולפאט משחררים אנרגיה מה שאומר שהסולפאט בעצם סופג את האנרגיה מהשמש כך שזו בטרייה של סולר פאנל.
  • כולסטרול סולפאט מגן מאוד נגד פלישה של בקטריה ווירוסים. ולכן חשיפה לשמש מגנה עליך מפני בקטריות ווירוסים. כולסטרול סולפאט חשוב מאוד לחיסוניות. קראה מאמר מ-1936 החוקרים חיפשו מה יפרק עמילן וגילו שהטוב ביותר הוא גפרת הברזל FERRUS SULFATE עם היידרוגן פרוקסייד יפרק סוכרים מורכבים למולקולות בסיסיות שיכולות להפוך לאנרגיה. מקרופג'ים יאכלו את תא הדם האדום שנצמד לבקטריה ואת הבקטריה כך שיש למקרופאג' את הברזל מהתא האדום וישחרר את ה NO להרוג את הבקטריה ואז ההפרין בא והוא מכיל כמות עצומה של סולפאט וכך ייווצר גפרת הברזל שיפרק את הליפופוליסכרידים הרעילים של המיקרוב.
  • רעילות של ברזל מופיעה בגיל מבוגר אולי בגלל שאין לנו מספיק סולפאט ואין לנו מספיק כולסטרול
  • מטען שלילי – חשוב מאוד לגוף. כל תאי הדם יש מטען שלילי כדי שלא יתלכדו
  • במטריצה מחוץ לתא יש סולפאט אבל כשאנחנו מזדקנים ואין מספיק כולסטרול סולפאט הגוף מתחיל לקחת מאיפה שיש והוא לוקח אותו מהקולגן. כך נוצרות בעיות הפרקים בגיל מבוגר.
  • אפשר לקבל סולפאט ממעיינות חמים גופריתיים או ממלחי אפסום. אפשר גם ממים לא מסוננים. מים קשים יותר טובים יש פחות מחלות לב, אולי כי יש בהם גפרית. ירקות שגודלו באדמות נכונות ירקות אורגניות.
  • התזונה הכי טובה היא ביצים בשר ומאכלי ים. שינתה לדל פחמימות, בעיקר צורכת פחות פחמימות ריקות כדי שיישאר יותר מקום למזונות עתירי גפרית. יותר שומן רווי. שומן רווי בריא. בקוקוס יש גופרית. גם בשמן זית יש גפרית.
  • הדיאטה הים תיכונית עובדת לדעתה רק בים התיכון כי באדמה יש הרבה גופרית. ביוון יש שני עיים כרתים וקופטוס, כאשר כרתים יושבת על בזלת ואילו קופטוס על  הר של גיר ובקופטוס שבה אוכלים בדיוק את אותה דיאטה כמו בכרתים יש פי חמש מחלות לב. איסלנד גם על אדמה בזלתית עשירה בגפרית ויש בה מעט מחלות לב וחיים ארוכים. בארה"ב שיעור ההשמנה הנמוך ביותר בילדים הוא באורגון שיושבת על אדמות עשירות בגפרית.
  • לא חושבת שיש מינימום על מספר הביצים ליום. גפרית נמצאת בחלבון סיסטאין ומתיונין, מאכלי ים (אוייסטר כולל גם אבץ),
  • מודאגת מאוד מהטבעונות כי אין הרבה מקורות לגפרית.
  • תוספים – בעצמה לא לוקחת אך אולי MSM , כן עושה פעמיים בשבוע אמבטיה עם מלחי אפסום הכוללים גפרית.
  • מדוע משמינים? חוסר בסולפאט ובעיקר בכולסטרול סולפאט מקשה על כניסת גלוקוז לתאי השריר ואז הוא מופנה לתאי השומן שהופכים אותו לשומן.  גם רעלים מאוכסנים בתאי השומן וגפרית עוזרת להפטר מהם.

מתנצל על אי העריכה. המון דברים (טובים) קורים בחיי ביחד בזמן האחרון וכאמור השבת נכנסת וצריך לערוך את השולחן ולהניח את החלה נטולת הגלוטן.

שנהיה בריאים

מיקי

פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

20 תגובות בנושא הנה חוקרת הטוענת שמחלות לב נגרמות ממחסור בכולסטרול – ולא יזיק להקשיב לה

  1. מאת הגר‏:

    תודה על ההפניה מיקי. מאוד מסקרן, גם אם כמות המידע קצת מייאשת. נראה כאילו הקערה עומדת להתהפך על פיה בשנים הקרובות בכל הקשור לכולסטרול. עד אז, האתגר הוא לגזור מהמידע שכבר יש המלצות ממשיות למודאגים למיניהם. בהצלחה לנו…

  2. מאת מיקי בן דור‏:

    הגר נכון באמת קשה לתפקד בצמתים של ידע עם מידע לא מושלם. קשה לאנשים לקבל שאנחנו לא יודעים את הכל ואין ודאות. צריך ללמד פילוסופיה של המדע בגנון – הכל היפותזות.

  3. מאת אנונימי‏:

    זה נכון, יש כמה מקצועות שהיה טוב אם היו עוסקים בהם בגיל צעיר כדי לשמור על תודעה פתוחה, סקרנית וביקורתית. במקום זה, עיקר ה"חינוך" היום עוסק בהטמעת הדוגמות הידועות. אבל עם כמה שאנחנו תופסים את עצמנו כמודרניים ומתקדמים רובנו עדיין מפחדים מחינוך שיוביל באמת לכפירה במוסכמות וניסיונות אמיצים לשינוי. אנחנו חברה שקשה לצאת בה נגד הזרם. שינויים קורים אבל בקצב מתיש כל כך…

  4. מאת רמי‏:

    חברות התרופות ממשיכות לעשות ככל יכולתן כדי לדחוף את הסטטינים. למרות שמצטברות עוד ועוד עובדות נגד כולסטרול נמוך מידי, בסוף גם הזרם המרכזי ברפואה יכה על חטא.

    אגב, בסיום כתבתה על חלה (אומנם נטולת גלוטן) האם יש שינוי בדעתך לגבי דגניים?

    • מאת מיקי בן דור‏:

      אין שינוי. בחיטה יש גם לקטינים בעייתיים בנוסף לגלוטן וכך בכל דגן.

  5. מאת אהוד‏:

    היי מיקי
    אם אני מבין נכון, הפליאו טוען שעיקר הקלוריות של האדם בעבר הרחוק היו משומן בעלי חיים. אך לא מובן לי, שהרי האדם לא צד ליוויתנים ולא דובי קוטב אלא חיות ציד אפריקניות. ובהם אחוז השומן קטן, שהרי שם חם ואין כל סיבה לאחסן שומן רב המפריע לתנועתם. אפילו הפיל, אחוז השומן בו נמוך לכאורה, כי יש לו מספיק תזונה מהעלים כל השנה, ולשם מה לו לאחסן שומן ולהכביד על עצמו. הנה קישור המתאר שבשר הפיל הוא רזה
    http://answers.yahoo.com/question/index?qid=20080309170009AARnUCC
    וגם באיברים הפנימיים אחוז השומן נמוך. ואפילו בבעלי חיים מבוייתים, שהם ודאי שמנים יותר מחיות ציד, הלב והכבד כלל לא שומניים, ואף פחות מרוב שאר הבשר (אני קורא זאת בטבלאות התזונה של משרד החקלאות האמריקאי).
    אם נניח שהאדם הגיע ל2300 קלוריות ליום, ונניח שהאדם אכל 120 ג' חלבון ליום, ועוד 100 ג' פחמימות. הוא הגיע מהם יחד ל880 ק'. ולשאר דרוש לו 160 ג' שומן. בבשר חיית ציד יש כ3% שומן. וכשהאדם אכל 600 ג' בשר (שמזה הגיע ל120 ג' חלבון), היה לו מזה כ18 ג' שומן. מאיפה כל השאר?

  6. מאת אהוד‏:

    ובנוסף, הרי הם לא צדו כל יום. ושומן הבשר לא נשאר טרי מיום ליום בתנאים האפריקניים. אז ממה היה להם קלוריות ביום שלא צדו?

    • מאת מיקי בן דור‏:

      בשר נשמר מספר ימים ואם מיבשים את הבשר ומפרידים את השומן שניהם נשמרים תקופה ארוכה.

      • מאת אהוד‏:

        איך אתה שומר בשר באקלים חם כמה ימים? אקלים אפריקני שווה ערך לחמסינים שלנו. ביום של 35 מעלות אתה יכול לשמור בשר כמה ימים?

        האביליס ידע לייבש את הבשר? זה הרי דורש תיחכום. כי האמצעי שהיה להם לייבש את הבשר היה בעיקר חום, וחום קלקל את הבשר לפני השלמת תהליך הייבוש. להם לא היה ידע לייבש את הבשר ברוח חזקה וכדו'. וגם אתה כתבת בעבר שמכיון שלא היה להם מקררים, הם לא אכלו בשר כל יום, ולא סברת שהם ייבשו בשר.

        הפרדת השומן ג"כ דורשת ידע ששומן לבד מחזיק מעמד בחום. באופן טבעי אין לנו את האינסטינקט הזה, ולכן שום בע"ח אחר לא מפריד את השומן מטרפו כדי לשמור אותו לימים הבאים. לנו אמנם יש שכל, אך לדעת ששומן לבד לא מתקלקל זה דורש ידע ולא מספיק לזה שכל. אז איך האדם ידע מהשיטה הזו?

      • מאת מיקי בן דור‏:

        לא נראה לי שנדע אם הביליס ידע ליבש בשר ולהפריד שומן. הוא ידע ליצר כלים ולהשיג בשר אז אולי גם לייבש אותו.
        אני מצאתי את המאמר בגוגל כתוצאה ראשונה כשהכנסתי את שמו. נסה שוב.

      • מאת דן‏:

        על המצאת האש שמעת? האדם השתמש באש לפחות 200000 שנה, ובין היתר לבישול המזון. בשר מבושל מחזיק בקלות 3-4 ימים ללא קירור, ובשר מיובש ומעושן יכול להחזיק גם מספר שבועות.

  7. מאת מיקי בן דור‏:

    אהוד הנתונים שלך לא נכונים. בחיות גדולות מגיע שיעור השומן מסך הקלוריות ל 60% ובחיות קטנות יותר ל 35%.

    • מאת אהוד‏:

      זה מסבך את הענין לחשב לפי אחוז השומן מכלל הקלוריות. בוא נחשב ביחסים אבסולוטיים – אחוז השומן בבשר, ולא באחוזים מכלל הקלוריות, וכך גם יהיה לנו נתונים איך לחשב זאת. כמה אחוז שומן יש בבשר פרה מבוייתת שבקושי זזה? תלוי בחלק. בחלקים הרזים יש כ3% שומן, ובחלקים השמנים יש 22% שומן. כמה יש בחיות ציד שריריות? נוכל לשער זאת לפי אחוז השומן בבני אדם. בבני אדם שמנים אחוז השומן גבוה אף פי 3 מבני אדם שריריים ורזים. כך שבחיות ציד (שיש להשוותן לבני אדם שריריים) אמור להיות בחלקים השמנים שלהם כ7% שומן (שליש מאחוז השומן שבפרות שלנו, שאותן יש להשוות לאנשים שמנים). גם אם האדם אכל 600 ג' מהחלקים השומניים של חיות הציד, שכאמור מכילים במשוער 7% שומן, הוא מגיע ס"ה ל42 ג' שומן = 374 ק'.
      והרי יש גבול כמה בשר אדם יכול לאכול ביום. גם אם האדם אכל קילו ביום, הוא הגיע ל70 ג' שומן

      • מאת מיקי בן דור‏:

        אהוד החישובים שלך לגמרי מוטעים. יש שומן בין-תאי ויש שומן תוך-תאי ויש שומן בטני ויש שומן בעצמות ויש שומן במח העצם. אתה יכול להשתמש בטבלה במאמר שלי שקישור אליו נמצא בבלוג וגם בגוגל.. חפש Man the Fat Hunter יחד עם שמי Miki Ben-Dor. יש שם חישובי שומן שנעשו ביחד עם פרופסור לאנטומיה מבית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב שהיה שותף איתי בכתיבת המאמר – ישראל הרשקוביץ. יש שם הפניה למאמר של Ledger משנת 1968 ובו כמה טבלאות שמפרטות את רוב השומן אך גם הן לא כוללות את השומן התוך תאי (כל קירות התא עשויים משומן) והשומן שבעצמות ובלשד.
        בקיצור שיטת החישוב היחידה היא לפי קלוריות. הרבה תיאורים של ציידים במאתיים השנים האחרונות לא משאירים מקום לספק ששומן היה המרכיב המבוקש ביותר בחיה הניצודה ואין ספק שהוא נאכל עד תומו.

      • מאת אהוד‏:

        תודה לך על הרחבה, נכון שאני לא מתמצא בכל זה עד כדי כך.
        חיפשתי בגוגל את המאמר שהזכרת עם הטבלאות, אך לא מצאתי. אודה אם תוכל לכתוב פה את הלינק.
        אם כבר הגענו לענין, מה זה "שומן בעצמות ושומן במח העצם"? איפה יש שומן בעצם מחוץ למח העצם?
        וכן בהמשך "השומן שבעצמות ובלשד" שלא מפורטים בטבלאות. מה זה הלשד הזה שמוזכר בנוסף ומחוץ לשומן שבעצמות?
        חשוב להבהיר – גם אני לא הסתפקתי בכך שהשומן היה המרכיב המבוקש ביותר. רק לא הבנתי איך היה ממנו מספיק קלוריות.

      • מאת מיקי בן דור‏:

        יש שומן בין סיבי העצם. לשד הכוונה למח העצם.

  8. מאת גלית‏:

    מיקי, היא אמרה משהו בנוגע לילד אוטיסטי של חברה שלה. תוכל להסביר? לא כל כך הבנתי 🙁

  9. מאת רחל‏:

    תוכל להסביר יותר על סולפט והשמנה ומהיכן לצרוך סולפט?

  10. מאת רחל‏:

    מיקי, הראיון נקטע באמצע. היכן ניתן למצוא את ההמשך שלו? איזו אישה מרשימה. רק להתבונן בה ובחיוך החיובי שלה – גורם להשתכנע במה שהיא אומרת…