הנה חוקרת הטוענת שמחלות לב נגרמות ממחסור בכולסטרול – ולא יזיק להקשיב לה

ד"ר סטפני סנף היא בחורה מבריקה ברמות שלא פוגשים כל יום ואפילו לא כל שנה. היא הייתה מספיק אינטליגנטית כדי להיות מרצה וחוקרת ב M.I.T בתחום ההנדסת מחשבים אך כשבעלה קיבל התקפת לב, ובעקבותיה הושם על כמות מרובעת של סטטינים (80 מ"ג ליפיטור), למרות שמעולם לא היה לו כולסטרול גבוה, החליטה סטפני לחקור את כל הנושא של כולסטרול וסטטינים. מה שעזר לה מאוד היה שהתואר הראשון שלה היה בביולוגיה עם התמחות בתזונה כך שמאמרים מדעיים בתחום לא היו קשים להבנה.

מה שהיא גילתה על עולם המחלות והתרופות של ימינו לא מפתיע את קוראי הבלוג הזה אבל עומק התובנות שלה והמסקנות המפתיעות שלה מצדיקות לפחות פוסט אחד. (בעצם הוא שני – על היפותזה אחרת שלה בקשר לאלצהיימר כתבתי כבר בעבר)

סטפני היא אלופה ביצרת היפותזות המחברות בין עשרות ומאות מאמרים שהיא קוראת. כן המדובר בהיפותזות אבל שלא יטעו אתכם – גם אלה שמקדמים סטטינים מסתמכים רק על היפותזות. בידע המדעי יש רק היפותזות. חלק מהן מתקבלות על הדעת יותר מאחרות או מקובלות מסיבות כאלה ואחרות יותר על הממסד המדעי אבל כולנו שוחים בים של היפותזות.

היא פותחת בכך שכולסטרול בעולם החי נותן לנו את האפשרות לנוע ואת האפשרות לחשוב שהם שני הדברים הבסיסיים שמאפיינים חיות בהשוואה לצמחים. בהמשך היא טוענת שדווקא מחסור בכולסטרול מהסוג הנכון (כולסטרול סולפאט – גופרת בעברית) הוא הגורם למחלות לב ובכלל למחלות רבות אחרות ומסקנתה היא שצריך לצרוך כמויות הרבה יותר גבוהות של סולפאט מאשר אנו צורכים היום. איזה מזונות מכילים סולפאט? – חלמון (הצהוב) של הביצה, בשר, מאכלי ים וירקות אורגניים.

המשך הפוסט הוא מבזקים מחלק מראיון שלה עם ד"ר מרקולה (שימו לב שיש לו 7 חלקים). קשה מאוד לערוך ראיון לכתבה וכבר השבת נכנסת כך שאני משאיר את ההמשך כרשימות שרשמתי לעצמי.

• ווסטון פרייס תיאר את המזונות שהחברות המסורתיות במיוחד העריכו ורבים מאלה היו גבוהים במיוחד בכולסטרול כמו ביצי דגים, מאכלי ים, כבד ובלוטת האדרנל והנה אנחנו כיום עם מגבלה על כמות הכולסטרול בתזונה היומית וזה כל כך לא שפוי.
• זה נכון שהגוף יכול ליצר את כל הכולסטרול שהוא צריך אבל זה לא אומר שכולסטרול ממזון לא חיוני לנו כי כולסטרול ממזון בא יחד עם מרכיבים אחרים שהם חיוניים לנו כמו כולין, כל הויטמינים המסיסים בשומן, אבץ וברזל שצריך לצרוך אותם כשהם קשורים לכולסטרול כדי שהם יתעכלו נכון.
• כבד יכול לייצר כולסטרול אבל זה מאמץ גדול בשבילו. זה תהליך מאוד מסובך של 20-30 שלבים ולכבד המון תפקידים אחרים. אם אוכלים דיאטה עשירה בפרוקטוז הכבד מייצר ממנו שומן וצריך לאחסן אותו אבל הוא צריך כולסטרול כדי לאחסן אותו ואינו יכול לייצר כולסטרול בזמן שהוא מייצר פרוקטוז. ובאותו זמן בגלל הגלוקוז יש אינסולין גבוה המשתק את מערכת תנועת השומן.
• לאנשים יש מחסור בכולסטרול כי הכבד עסוק בפעולות אחרות כמו עיבוד פרוקטוז.
• אין אפשרות לקבל יותר מידי כולסטרול מתזונה, במיוחד בימינו. חלמון ביצה הוא מקור נפלא לכולסטרול ויש לו גם גפרית (Sulphur) שאולי היא הנותנת לחלמון את הצבע הצהוב.
• 25% מהכולסטרול בגוף נמצא במוח המהווה רק 2% ממשקלו. הוא חיוני לתנועה של נוירונים. כלומר שאם יש חוסר של כולסטרול במוח אתה מתקשה לחשוב.
• היא לעולם לא הפסיקה לצרוך חמאה וחלב מלא ומעולם לא קיבלה את התיאוריה של הגבלת השומן בתזונה. היא אוהבת מוצרי חלב ותמיד מחפשת את השמן ביותר. בשמנת יש גם שומן וגם לקטאט שהוא דלק מאוד מעניין כי הוא לא סוכר ויש לו מטען שלילי, דבר מאוד חשוב ליציבות הקלוידאלית (Collodial) של הדם. אנשים מבוגרים מאבדים את היציבות הקולודיאלית ולכן נגרמים להם התגבשויות של תאים בדם. זה נקרא Electron Deficeincy Sundrom – EDS
• לפני 4 שנים בעלה לקה בהתקף לב והושם מיד על 80 מיליגרם של ליפיטור (סטטין). הכולסטרול שלו לא היה גבוה מלכתחילה. כתוצאה מהליפיטור רמות הכולסטרול שלו נהיו נמוכות ברמה שלא קיימת בטבע וכמובן היו לו תופעות לוואי. זה הביא אותה ללמוד את הנושא. כשהוא הפסיק סטטינים כל תופעות הלוואי נעלמו וכיום הוא בריא ביותר ורמות הכולסטרול שלו לא גבוהות. לא מאמינה שסטטינים מטפלים בבעיות לב. היא אבחנה את הבעיה של בעלה כמחסור בכולסטרול.
• מחלות לב הם בעיה של מחסור בכולסטרול סולפט. היא למדה ממחקרים זמינים באינטרנט וגיבשה היפותזה על תהליך יצרת הפלאק בעורקים. הביולוגיה מאוד אינטליגנטית, האם זה הגיוני שהיא תגבב על העורק ערימה של שומן שתחסום אותו ותהרוג את הלב? מחלת עורקים הוא בעצם ביח"ר ליצור כולסטרול סולפאט. המאקרופג'ים בפלאק לוקחים את אותם חלקיקים קטנים ודחוסים של ה-LDL שנפגמו על ידי עודף סוכר והכבד לא יכול למחזר אותם כי הקולטן בכבד לא יכול לקלוט אותם כי הם מלאים בסוכר כך שהם מסתובבים בגוף ומישהו צריך להיפטר מהם אז המאקרופג'ים בדם לוקחים אותו וממצים ממנו בזהירות כולסטרול ממנו  כי הוא חשוב ואז מייצאים את הכולסטרול ל-HDL מסוג A1 (הטוב) הפלטלטים בפלאק לוקחים את ה-HDL A1 ולוקחים סולפאט ומייצרים כולסטרול סולפאט בתוך הפלאק. והסולפאט מגיע מהומוסיסטין שרמה גבוהה שלו היא גורם סיכון למחלות לב. כך היצור של הכולסטרול סולפאט נעשה בעורקים שמוליכים ללב כי הלב צריך את הכולסטרול סולפאט. אם זה לא קורה מסיימים עם התקפת לב.
• חיפשה איזה תאים מייצרים כולסטרול סולפאט. מצאה את החומר ENOS Endothelial Nitric Oxide Synthase שהופיע בסוגי תאים שמייצרים סולפאט. תאי דם אדומים מכילים ENOS ולא ברור למה כי יצור NO יהיה אסון לתאי דם אדומים. פלאטלטים גם מכילים ENOS והם גם מייצרים כולסטרול סולפאט ו MAST CELLS והם מייצרים הפרין שהיא המולקולה עם המטען השלילי הגבוה ביותר המוכרת בביולוגיה ומכילה המון סולפאט וכמובם ENOS נמצא בכל מקום באנדותליאל שמצפה את העורקים והוא גם באפידרמיס בתאים שעושים את הצבע של השיזוף. ENOS מקבל אור שמש ומשחרר אלקטרונים הוא מפנה אלקטרונים לקבוצת הים (ברזל) והברזל מושך חמצן, אולי מהאוויר כלומר העור בעצם נושם. ואז נוצר סופר אוקסיד (O2-) ואז בתוך כל שני ENOS יש שקע ובפנים מולקולה של אבץ והאבץ יוצר מטען חיובי כך הסופר אוקסיד נמשך לתוך השקע . האבץ גם מושך גפרית. יש 4 אטומים של גפרית בסיסטין וכך נוצר SO4-2 הוא סולפאט. אם מפרקים את הסולפאט משחררים אנרגיה מה שאומר שהסולפאט בעצם סופג את האנרגיה מהשמש כך שזו בטרייה של סולר פאנל.
• כולסטרול סולפאט מגן מאוד נגד פלישה של בקטריה ווירוסים. ולכן חשיפה לשמש מגנה עליך מפני בקטריות ווירוסים. כולסטרול סולפאט חשוב מאוד לחיסוניות. קראה מאמר מ-1936 החוקרים חיפשו מה יפרק עמילן וגילו שהטוב ביותר הוא גפרת הברזל FERRUS SULFATE עם היידרוגן פרוקסייד יפרק סוכרים מורכבים למולקולות בסיסיות שיכולות להפוך לאנרגיה. מקרופג'ים יאכלו את תא הדם האדום שנצמד לבקטריה ואת הבקטריה כך שיש למקרופאג' את הברזל מהתא האדום וישחרר את ה NO להרוג את הבקטריה ואז ההפרין בא והוא מכיל כמות עצומה של סולפאט וכך ייווצר גפרת הברזל שיפרק את הליפופוליסכרידים הרעילים של המיקרוב.
• רעילות של ברזל מופיעה בגיל מבוגר אולי בגלל שאין לנו מספיק סולפאט ואין לנו מספיק כולסטרול
• מטען שלילי – חשוב מאוד לגוף. כל תאי הדם יש מטען שלילי כדי שלא יתלכדו
• במטריצה מחוץ לתא יש סולפאט אבל כשאנחנו מזדקנים ואין מספיק כולסטרול סולפאט הגוף מתחיל לקחת מאיפה שיש והוא לוקח אותו מהקולגן. כך נוצרות בעיות הפרקים בגיל מבוגר.
• אפשר לקבל סולפאט ממעיינות חמים גופריתיים או ממלחי אפסום. אפשר גם ממים לא מסוננים. מים קשים יותר טובים יש פחות מחלות לב, אולי כי יש בהם גפרית. ירקות שגודלו באדמות נכונות ירקות אורגניות.
• התזונה הכי טובה היא ביצים בשר ומאכלי ים. שינתה לדל פחמימות, בעיקר צורכת פחות פחמימות ריקות כדי שיישאר יותר מקום למזונות עתירי גפרית. יותר שומן רווי. שומן רווי בריא. בקוקוס יש גופרית. גם בשמן זית יש גפרית.
• הדיאטה הים תיכונית עובדת לדעתה רק בים התיכון כי באדמה יש הרבה גופרית. ביוון יש שני עיים כרתים וקופטוס, כאשר כרתים יושבת על בזלת ואילו קופטוס על  הר של גיר ובקופטוס שבה אוכלים בדיוק את אותה דיאטה כמו בכרתים יש פי חמש מחלות לב. איסלנד גם על אדמה בזלתית עשירה בגפרית ויש בה מעט מחלות לב וחיים ארוכים. בארה"ב שיעור ההשמנה הנמוך ביותר בילדים הוא באורגון שיושבת על אדמות עשירות בגפרית.
• לא חושבת שיש מינימום על מספר הביצים ליום. גפרית נמצאת בחלבון סיסטאין ומתיונין, מאכלי ים (אוייסטר כולל גם אבץ),
• מודאגת מאוד מהטבעונות כי אין הרבה מקורות לגפרית.
• תוספים – בעצמה לא לוקחת אך אולי MSM , כן עושה פעמיים בשבוע אמבטיה עם מלחי אפסום הכוללים גפרית.
• מדוע משמינים? חוסר בסולפאט ובעיקר בכולסטרול סולפאט מקשה על כניסת גלוקוז לתאי השריר ואז הוא מופנה לתאי השומן שהופכים אותו לשומן.  גם רעלים מאוכסנים בתאי השומן וגפרית עוזרת להפטר מהם.

מתנצל על אי העריכה. המון דברים (טובים) קורים בחיי ביחד בזמן האחרון וכאמור השבת נכנסת וצריך לערוך את השולחן ולהניח את החלה נטולת הגלוטן.

שנהיה בריאים

מיקי