הסיפור של אודי – פליאו מציל נפשות

בעלי בלוגים אמריקאים המתמחים בתזונת הפליאו כמו מרק סיסון ורוב וולף מפרסמים באופן קבוע סיפורי הצלחה של פליאו. סיפורים מופלאים של החלמה. גם מר קדמוני פרסם כמה. אני מניח שזה אמצעי יעיל לשכנע אנשים לנסות את התזונה אם כי לי הספיק ההגיון האבולוציוני.

אינני יודע אם אביא עוד סיפורים כאלה אבל את זה אני חייב להביא כי אני מכיר אותו מקרוב.

ערב אחד לפני כשנה קיבלתי טלפון ממיה, בת זוגו של אודי ששמעה מעדי סוקול שהיא מדריכת תזונה שאני מקדם סוג של תזונה שיכול לעזור בבעיות מעיים. הבעיה הייתה שאודי לא היה מסוגל לבוא אלי במצבו. נסעתי להרצליה ואכן התמונה שהתגלתה לעיני לא הייתה מרנינה. במילותיו של אודי:

"לאחר כ-50 שנות סבל, שכללו עודף משקל מסוכן, IBS היסטרי (מעי רגיז), סוכרת, לחץ דם גבוה ועוד…" (ותאמינו לי היה עוד).

נתתי לאודי את השפיל הרגיל ובהזדמנות זאת קטפתי כמה גויאבות מהעץ הענק בחצרו (או קיי בגלל זה באתי…).

ממשיך אודי ומספר: "עברתי לתזונה דלת פחמימות ונגמלתי לחלוטין מגלוטן, מפחמימות ומסוכרים. אני מקפיד על צריכה נמוכה של פחמימות, שרובן מירקות ומיעוטן מאורז ומכוסמת. משלב בכל מנה כמות נכבדה של שומן, בעיקר שמן קוקוס, שמן זית וחמאה, ולא בוחל בבשר עתיר שומן מדי פעם.

וראו זה פלא:

– ירדתי 24 קילו עד כה (ספטמבר 2012), והירידה ממשיכה בקצב איטי ובטוח.
– מערכת העיכול הסתדרה לחלוטין. אין לי יותר מעי רגיז!!! No More Flotzim…
– ערכי השומנים בדם צנחו וממשיכים לרדת.
– הסוכרת סוג 2 נעלמה לחלוטין, ואיתה ההיפר וההיפו גליקמיה הקשים מהם סבלתי.
– לחץ הדם חזר לנורמה ונשאר שם.
– הריכוז והזיכרון השתפרו וממשיכים להשתפר פלאים.
– תופעות נוירולוגיות אחרות, מהן סבלתי, נעלמו לחלוטין.
– אני הרבה פחות רעב והרבה יותר עירני. "

את המשך הסיפור אפשר לקרוא בבלוג של מיה ואודי הכולל גם מתכונים. כאן אפשר לקרוא מה הם אוכלים.

שנהייה בריאים

מיקי
.

פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

15 תגובות בנושא הסיפור של אודי – פליאו מציל נפשות

  1. מאת מאיה‏:

    אבות אכלו גויאבות ושיני בנים תברקנה

  2. מאת עמוס‏:

    "No more flotzim"… אני מרגיש כל כך לא בוגר שזה משעשע אותי.
    בכ"מ אני שמח בשבילו, מחכה ליום שאבא שלי יסכים לנסות פליאו ואולי גם לו יעברו כמה בעיות.. אבל נראה שהוא סומך על התרופות שלו יותר מדי.

  3. מאת ענת‏:

    מיקי,יש לי שאלה,
    ייש מישהי ששואלת אותי תמיד שאלות על הפליאו ואני באמת מצליחה להסביר הכל,לפני כמה ימים הייתה לנו שיחה ארוכה ,יש לומר שאני לא מנסה לשכנע אותה לעבור לפליאו אלה היא שואלת ומתעניינת ואחר כך מביעה סקפטיות.. בכל מקרה היא שאלה אותי שאלה שלא ידעתי לענות עליה,היא שואלת אם מספיק פשוט להוריד פחמימות וסוכרים ולא להעלות את השומן (פוביה משומן מובנית),היא אומרת מאיפה אתם יודעים שהשיפור בבריאות בא מהעלאת השומן ולא מפשוט רק להוריד פחמימות.

    אין לי איך לענות על זה! אז אני פשוט עונה ששומן זה טעים ומשביע ודבר אדיר,אבל עדיין איך אפשר להסביר את זה?

    • מאת מיקי בן דור‏:

      התשובה מאוד פשוטה. אנרגיה אפשר לקבל רק משומן חלבון ופחמימות. צריכת החלבון לאנרגיה מוגבלת כי צריך לפנות אוריאה לכן אם מורידים פחמימות ולא רוצים להיות רעבים צריך להעלות שומן אחרת חוזרים לפחמימות בגלל הרעב. אנשים שמנים שמצליחים להתגבר על הרעב בימים הראשונים יכולים למשוך רק עם הורדת פחמימות כי הגוף שלהם ניזון מהשומן שיש להם ברזרבה אבל זה זמני. בקיצור אם אתה לא נפטר מהפוביה תחזור להשמין כי תחזור לפחמימות.

  4. מאת זיו‏:

    אנא שימו לב–עקב סובב תל אביב ועומסים בחניונים ובפארק הירקון המפגש עובר
    שבוע קדימה ל12.10.2012

  5. מאת רחל‏:

    אתה יכול להסביר את עניין פינוי החלבון לאוריאה? לא הבנתי, ולא מכירה את התהליך הזה.
    תודה.
    ובכל מקרה – סיפור הריפוי הזה מרשים, ולא נראה לי שהרבה אנשים יודעים שדיאטה דלת פחמימות ומרובה בשומן טובה למעי הרגיז. הרבה אנשים חושבים, כנראה שלא בצדק, ששומן קשה לעיכול למי שסובל מהמעי הרגיז.

    • מאת מיקי בן דור‏:

      כדי להפיק אנרגיה מחלבון הגוף צריך לפנות את החנקן הכלול בחלבון אחרת הוא רעיל. הפרדת החנקן ופינויו הוא תהליך שהתפוקה שלו מוגבלת לכן מקובל שעד 35% מהקלוריות יכולות לבוא מחלבון היתר צריך לבוא משומן או פחמימות אין שום אךטרנטיבה אחרת.

  6. מאת רחל‏:

    ועוד שאלה:
    אתה יכול להמליץ על ספר טוב בעברית/אנגלית שמתאר בצורה יפה את אורח חייו של האדם הקדמון בתקופה הפאליאוליתית? מאז שאני קוראת כאן עולה בי הרצון לקרוא יותר על התקופה ההיא. יש לנו מה ללמוד מהם, כנראה. לפני שנים קראתי ספר בהמשכים שנקרא "שבט דוב המערות", אבל לא בטוח שהוא היה מהימן, זה יותר ספרות יפה – לא ספר מחקרי או משהו.

    • מאת מיקי בן דור‏:

      זאת שאלה ממש טובה. אני צריך לחשוב על זה. יש תיאור של העקרונות של חיי ציידים לקטים בספר שלי שמתפרסם פה בבלוג אבל זה רק פרק אחד מתוך כמה. אחפש.

    • מאת מיקי בן דור‏:

      מעניין אבל לדעתי אצל בני אדם התוצאות יהיו עוד יותר טובות כי אנחנו יותר מותאמים לצריכת שומן מעכברים שבטבע המזון שלהם לא כולל הרבה שומן. הם השתמשו בשמן סויה רחמנא לצלן והעתיר שומן שלהם זה 42% מהקלוריות מה שמשאיר לא מעט פחמימות. למרות זאת התוצאות של דחיסת כל צריכת המזון שהוא לדעתם עתיר שומן ל 6 שעות הם טובות. אני ממליץ על דחיסה ל-8 שעות. לא לאכול בבוקר בכלל עד 12 או 2 ואז לאכול (הרבה שומן כמובן) כמה שרוצים עד 8-10 בערב. זה מאפשר אוטופאגיה (חפשו בתיבת החיפוש), תהליך חיוני בגוף.

  7. מאת רחל‏:

    גם בשיטת קינגסטון אוכלים בטווח השעות של 11 בבוקר עד 5-6 בערב בלבד. עד 11 בבוקר אוכלים רק 2-4 פירות, וזה ממש נחמד, מניסיון אישי.
    מחכה להמלצה על הספר בסקרנות…
    רחל

  8. מאת אביב (ניו יורק)‏:

    שמחתי לראות את השם שלך בפוסט של פיטר על התחלה חדשה של תקווה למדע תזונתי טהור

    http://eatingacademy.com/nutrition/what-would-richard-feynman-do

    אביב

    • מאת מיקי בן דור‏:

      תודה, לא הייתי מגיע לזה. לא שם קישור הדוקטור למרות שהעתיק והדביק את התעתיק שערכתי לראיון עם פיינמן. לקח לי שעה לפחות לערוך אותו. הנה הקישור http://www.paleostyle.com/?p=2043

  9. מאת זיו‏:

    שאפו מיקי

    . Borrowing a line from the blog of Miki Ben-Dor: referring to scientists who follow evolution as a guideline, another physicist, John Tyndall, said in the 19th century:

    “They have but one desire—to know the truth. They have but one fear—to believe a lie.”
    אביב יפה לך האיתור 🙂