רמה גבוהה מתמשכת של סוכר בדם היא בדרך כלל התוצאה של אכילה רבת שנים של דיאטת עתירת פחמימות (וסוכר שגם הוא פחמימה). בעטיה מפתחים תאי הגוף התנגדות לאינסולין. התנגדות זו מקשה על האינסולין לפנות את הסוכר מכלי הדם לתאים וכך הוא נשאר זמן רב בעורקים.
המסקנה שלי מהפוסט של הביוכימאית Stargazy היא שלמרות שאנו נוטים לייחס לגנים את מראה המבוגר או הצעיר יחסית שלנו ושל אחרים, לדיאטה השפעה רבה על קצב תהליך הזקנה. אגב, בפוסט הזה תוארה דרך נוספת, אחרת לגמרי, שבה דיאטה רבת פחממות מקפיצה עלינו את הזקנה.
אז מה בעצם קורה כשיש בדם רמה גבוהה של סוכר, יותר מדי זמן?
את אחת מהתופעות מסבירה Stargazy בכישרון רב בפוסט הזה בבלוג שלה.
Stargazy היא ד"ר לביוכימיה העוסקת במחקר והבלוג שלה – Low Carb For You – 'דל פחמימות בשבילך' עוסק בהסברים ביולוגיים, בלשון פשוטה יחסית, של היבטים שונים של דיאטה דלת פחמימות.
אל תנסו לזכור את השמות (חוץ מ AGE כמובן), מספיק לזכור שהשם הארוך הוא טוב והשם הקצר הוא רע.
הנה תרגום הפוסט:
גליקוסילציה וגליקציה (Glycosylation and Glycation)
"כאשר חלבונים מתאספים בתאינו, לעיתים מולקולות סוכר מצורפות אליהם בדרך מתוכננת מאוד.
זה נקרא גליקוסילציה. אנזימים מוסיפים את מולקולות הסוכר כדי לעזור לחלבונים להתקפל כמו שצריך ולכוונם למקומות שונים בתוך ומחוץ לתא. דפוסי גליקוסילציה גם עוזרים לגופינו להבחין בין חלבונים 'עצמיים' ובין חלבונים 'לא-עצמיים' והם שימושיים בתגובה חיסונית. גליקוסילציה נגרמת מריאקציות נשלטות והיא חשובה לרווחתנו הביוכימית.
כאשר יש לנו סוכר בדם (ואם אנחנו חיים יש לנו), מולקולות סוכר מצורפות לחלבונים גם באורח אקראי. ההוספה האקראית של מולקולות סוכר לחלבונים נקראת גליקציה. אם רק מולקולת סוכר אחת נוספה לחלבון, כאשר יורדת רמת הסוכר בדם, גלוקוזה (סוג של סוכר – מ.ב.) יכול להיפרד מהחלבון והחלבון ישוב להיות נורמלי. אך אם רמת הסוכר נשארת גבוהה, סוכרים נוספים יתווספו לחלבון. אלה יסתדרו מחדש ויצרו קרוס-לינק, כשהם מייצרים בסופו של דבר משהו שנקרא תוצרי גליקציה מתקדמים (Advanced Glycation Endproduct) או AGE. דוגמה אחת ל AGE היא המוגלובין A1c – צורת ההמוגלובין הנמצאת בד"כ ברמות גבוהות בתאים אדומים של חולי סכרת.
יש הוכחות לכך שחלבונים רבים אחרים בגוף שלנו הופכים גם הם לתוצרי גליקציה מתקדמים על ידי רמה גבוהה של סוכר בדם. גלוקוזה ופרוקטוזה (סוג נוסף של סוכר הנמצא בעיקר בפירות ובמשקאות ממותקים – מ.ב.) בדם מגיבים וקושרים חלבונים אלה ואחרים בגופנו, יוצרים AGE-ים שמצטברים בעיניים, כליות, עורקים, קצות עצבים, מפרקים ועור. התוצאה הסופית של הצטברות ה AGE יכולה להיות מחלה של הרשתית, כשל כלייתי, טרשת עורקים, נורופתיה פריפריאלית, מפרקים קפואים ועור סדוק.
למרות שלגוף שלנו יש מנגנונים להתמודד ולהפטר מ AGE-ים הAGE-ים מצטברים באופן הדרגתי ומקשיחים את הרקמות שלנו. האלסטיות של הנעורים מוחלפת אט אט בניוון הגופני של הזקנה.
במילים אחרות, חלבוני AGE מייצרים בנו סימפטומים שאנו מקשרים עם זקנה. זה קורה אצל כולם, אך התהליך מתעצם וקורה יותר מהר בנוכחות סוכר גבוה בדם."
עד כאן הפוסט של Sargazyהביוכימאית.
איך מבטיחים שרמת הסוכר בדם לא תהיה גבוהה?
דיאטת דלת פחמימות ועתירת שומנים (כן כן, ראו את הפוסט הזה), תוך שמירת כמות מבוקרת של חלבונים, היא הדרך הקלה ביותר לכך.
על פרטי הדיאטה הזו בפוסט הבא.
תהיו בריאים
מיקי
