"המטוס של המיסיון ביקר אותנו כל שמונה שבועות בג'ונגל כדי להביא דואר ואספקה. זה היה הקשר היחיד שלנו עם העולם שמחוץ לפיראיה. באחד הפעמים שלחתי פתק לחבר במיסיון וביקשתי שיעשה לי טובה ענקית וישלח לי מזונות לסלט בטיסה הבאה. חודשיים אחר כך הסלט שלי הגיע.
באותו ערב התיישבתי לסלט הראשון שלי, של חסה, עגבניות וכרוב, מאז שישה חודשים. חאופאתי בא והתבונן בי אוכל. הוא נראה משועשע.
"למה אתה אוכל עלים? הוא שאל,"נגמר לך הבשר?
הפיראיה מאוד מקפידים על מזונם והם מאמינים, כמונו במידה מסוימת, שהמזונות שאתה אוכל קובעים איזה אדם תהיה.
"כן, יש לי הרבה בשר משומר"הרגעתי אותו, "אך אני אוהב את העלים האלה! לא אכלתי סלט הרבה ימים."
החבר הפיראני שלי הסתכל בי ואחר הסיט מבטו לעלים וחזרה אלי. "פיראיה לא אוכלים עלים", הוא הודיע לי."זאת הסיבה שאתה לא יודע טוב את השפה שלנו. אנחנו, בני שבט הפיראיה, שולטים בשפתנו ואנחנו לא אוכלים עלים."
דו שיח זה מתואר בספרו (לינק ) של פרופ' דן אברטס (בתמונה – הלבן) על שהותו במשך שנים בקרב הפיראיה באמזונס,תחילה כמסיונר שנשלח לתרגם את הברית החדשה לשפתם של הפיראיה ואחר כך (לאחר שהפך אתאיסט) כפרופסור לשפות. (על שפת הפיראיה המיוחדת במאמר זה של הניו יורקר (לינק )
מזונם של הפיראיה, שבט שמתנגד עד היום למעבר כפוי לחקלאות, הוא בעיקר בשר ודגים.
אז למה נזכרתי בדו השיח הזה?
לפני שבועיים נכחתי בהרצה של אקס-ישראלי(אמריקאי) מאוד מוכשר בשם ד"ר דעאל תל-אורן. ד"ר תל אורן מעורב מאוד ב –Functional Mdicine והוא באמת איש רב פעלים וידע (הנה קישור לאתר שלו בעברית ). את פתיחת ההרצאה שלו הוא הקדיש לכמה אנחנו יכולים וצריכים ללמוד מהחיות. "בטבע אין מחלות כרוניות", "הטבע הוא המומחה העילאי","צריך לבדוק מה אכלנו לפני החקלאות" הן כמה אמירות שרשמתי לעצמי בהנאה רבה בהקשר זה. והנה במקום שיר הלל למזון מן החי הוא מציין שצריך לאכול מעט חלבונים מן החי, אולי פעם בשבועיים. תל-אורן סירב לספר מה הוא אוכל אך המילה "טבעוניות" (טבעונות משופרת?) השתרבבה פה ושם להרצאה. איזה חברות לפני החקלאות תל אורן בדק? לא יודע. לא היה זמן לשאלות. אבל התופעה של התבוננות בעובדות דרך משקפת אידיאולוגית שלא מאפשרת לראות די מוכרת. להתבונן מבלי לראות. כולנו לוקים בכך במידה זאת או אחרת אך ככל שהאידיאולוגיה יותר חזקה פוטנציאל העיוות יותר חזק.
במקביל להרצאה זו התקיימה (בכנס "אוכלים בריא 2") הרצאה של אורי מאיר צ'יזיק, מומחה להיסטוריה של התזונה לפי הגדרתו. מכיוון שלא יכולתי ללכת באותו הזמן לשתי ההרצאות קראתי באינטרנט חומר שכתב צ'יזיק. צ'יזיק, כמו תל אורן, יודע הרבה. מקריאת מאמריו נראה לי שהוא יותר מתמצא בתזונה של אחרי החקלאות ובמיוחד באזורנו, לאורך 2000 השנה האחרונות. למה אני אומר את זה? כי קראתי מאמר שלו על בשר.במאמר הוא אמנם כותב שאנחנו צורכים בשר כבר מיליוני שנים אך מיד מוסיף משפט שאינני יכול לאתר את מקורו: " האסטרטגיה שבה נקטו ההומינואידים (המשתייכים למשפחת קופי האדם), שהם אבות אבותינו, הייתה צריכה של מעט בשר." משפט נוסף שאינני יודע מהיכן הגיע הוא: "האדם הקדמון אכל בעיקר בשר ציד, תכולת השומן בבשר ציד נמוכה מאוד ועומדת על 5% בממוצע". ודאי שהאדם הקדמון אכל בשר ציד אבל הבשר שהוא אכל הכיל כ-30% שומן בממוצע. לדוגמא באתיופיה, באתר הקדום ביותר שבו נמצאו שרידי הומו-סאפינס, מלפני כ-160,000 שנה, נמצאו הרבה שרידי עצמות היפופוטמים. מגלה האתר,ד"ר טים ווייט, קבע שהיפופוטמים היוו את התזונה העיקרית של האנשים שחיו באתר.קודם כל "עיקרית" לא מסתדר עם ה"איסטרטגיה" של ההומינידים לאכול מעט בשר וכן לא צריך להיות גאון כדי לדעת שלהיפופוטם יותר מ- 5% שומן. יותר כמו 40% נראה לי (לאדם שמן כ- 25-40% שומן). אם נעבור קרוב יותר לזמננו, פרופ' לוריין קורדן, הסמכות הידועה ביותר בתחום התזונה האבולוציונית, בעל הספר PaleoDiet קבע במאמר מפורט ומנומק, בהסתמך על תזונתם של עשרות שבטי ציידים לקטים בני זמננו, שבממוצע 65% מתזונתם מקורה מן החי.
קשה לי להאמין שצ'יזיק, העושה דוקטורט בהיסטוריה של המזון לא קרא את קורדן. איך קוראים ולא רואים? לפסיכולוגיה הפתרונות.מעניין שצ'יזיק מביא מובאות מספרו של ווסטון פרייס. באותו ספר כתוב במפורש ששבטים שצרכו את רב מזונם מן החי היו יותר בריאים וגם יותר חכמים משבטים חקלאיים. האם זה בגלל המזון או בגלל דרך החיים? לא יודע, אבל בכל זאת זה היה צריך להדליק נורה אדומה לפני שמתייחסים למזון מן החיי כרע הכרחי.
אגב יש דבר אחד משותף לאורי מאיר צ'יזיק ועדיאל תל אורן – שניהם מדריכים טיולים של ליקוט צמחים.
גם אני אוכל עלים ואולי אפילו בכמות מעל לממוצע (ולכן גם לא מדבר טוב פיראינית). היום לדוגמא הכנתי סלט שכלל, במחלקת העלים, – ארגולה, חסה, שומית, בצל ירוק ותרד, כולם אורגניים, שלא לדבר על אצות ארמה (בחיי ספר התורה).
אבל לעשות מהם אידיאולוגיה?
שנהיה בריאים
מיקי
נ.ב. אפרופו אצות – עדי סוקול קצירי כתבה פוסט נפלא על אצות, שהן מקור טוב למינרלים חיוניים וגם לטעמים מעניינים. (לינק)
