מאט ללונד (Mathieu Lalonde) הוא ד"ר צעיר לכימיה המלמד בהרוורד ומשמש סוג של גורו בנושאי מטבוליזם לקהילת הפליאו. לקרא הכנס בבוסטון בקיץ החליט מאט לדרג את המזונות השונים במדד איכות שייקח בחשבון את הדחיסות של הויטמינים והמינרלים שכל מזון מכיל. מי שרוצה לדעת את פירטי השיטה בה השתמש ואת ההשוואה שהוא עושה עם שיטות אחרות יכול לצפות בסרטון. כאן אביא רק את המסקנות העיקריות.
הטבלה למטה היא תרגום של הדירוג של להלונד והיא משווה בין דירוג לפי משקל ולפי "משקל קלורי". "משקל קלורי" לוקח בחשבון שמזונות כמו קטניות למשל מכילים הרבה סיבים ומים שאינם תורמים קלוריות ולכן מדללים את הדחיסות של הויטמינים והמינרלים אם מחלקים במונה במשקל של המזון. לצורך השוואה שתכלול רק כמה ויטמינים ומינרלים כל קלוריה כוללת הוא ניכה את משקל הסיבים והמים של הפריט וכינה אותו "משקל קלורי". שני המדדים שימושיים בנסיבות שונות. אם אתה מתכנן לאכול ארוחה שתכיל מקסימום מינרלים וויטמינים במספר קלוריות נתון כדאי להשתמש במדד הקלורי אך אם אתה הולך לסופרמרקט, שם הפריטים נמכרים לפי משקל, ורוצה למקסם את תכולת המינרלים והויטמינים לשקל ישראלי חדש כדאי להשתמש במדד לפי משקל.
הנה הטבלה בעברית
|
דירוג |
דירוג לפי משקל |
דירוג לפי קלוריות |
|
1 |
אברים פנימיים |
איברים פנימיים |
|
2 |
תבלינים ועשבי תיבול |
תבלינים ועשבי תיבול |
|
3 |
קקאו |
קטניות |
|
4 |
דגים ומאכלי ים |
דגים ומאכלי ים |
|
5 |
בשר חזיר |
בשר חזיר |
|
6 |
בשר בקר |
בשר בקר |
|
7 |
ביצים וחלב |
קקאו |
|
8 |
ירקות טריים |
בשר כבש |
|
9 |
בשר כבש |
בשר עוף |
|
10 |
בשר עוף |
שמן צמחי |
|
11 |
קטניות |
שמנים מן החי |
|
12 |
בשר מעובד |
בשר מעובד |
|
13 |
ירקות מבושלים |
ביצים וחלב |
|
14 |
שמן צמחי |
שמנים מזוקקים |
|
15 |
פירות |
עור ורגליים של חיות |
|
16 |
עור ורגליים של חיות |
דגנים מבושלים (ואפויים) |
|
17 |
דגנים מבושלים (ואפויים) |
דגנים (בשימורים) |
|
18 |
שמנים מזוקקים |
פירות |
|
19 |
שמנים מחיות |
ירקות טריים |
|
20 |
דגנים |
פירות מעובדים |
|
21 |
פירות מעובדים |
ירקות מבושלים ובשימורים |
כמה דירוגים בולטים מיד לעין. בראש הדירוג אין הפתעה ליודעי פליאו. שם מתמקמים בבטחה האיברים פנימיים כמו כבד הידוע בתור המולטי ויטמין האולטימטיבי. ההפתעה הכי גדולה בשבילי הייתה המיקום הנמוך של הפירות ( 16, 19) וגם הירקות הטריים (9, 20). יודעי פליאו גם לא יופתעו מהמיקום הנמוך של הדגנים (18, 17) אלא שצריך לציין שלהלונד לא הכניס דגנים לא מבושלים או לא אפויים למדד בטענה (צודקת ביותר לדעתי) שהם לעולם לא נצרכים במצבם הגולמי. מסתבר שיש הבדל גדול בין תכולת המינרלים והויטמינים של דגנים בין המצב הגולמי למבושל או אפוי. זו נקודה שלא רבים מודעים לה והיא מאפשרת לדיאטנים להמשיך ולהלל את "הדגנים המלאים הבריאים". כפי שציינתי קטניות עולות במעלה הדירוג כאשר מנכים את תכולת הסיבים והמים שלהם אך עדיין נשארת השאלה כמה מאותם ויטמינים ומינרלים נשארים זמינים כאשר לא מכינים את הקטניות כמו שצריך בהשריה או הנבטה לפני הבישול.
ולסיום אנקדוטה מתחילת ההרצאה (דקה 10 בערך). בחיפושיו אחרי מדד דומה הגיע להלונד למדד ANDI Aggregated Nutrient Density Index שהוכן על ידי הצמחוני הידוע דר' יואל פורמן (Joel Fuhrman) . להלונד מצא שהמדד לא לוקח בחשבון ויטמין זניח בשם B12 וכן שורה של ויטמינים אחרים כמו ויטמין A זמין, B5, ביוטין, ויטמין K2, K1, טאורין ויוד. כן הוא מתעלם מאשלגן, גפרית, זרחן, נחושת, מנגנן, בורון, מוליבדום וכרומיום. מצד שני כן כלולים במדד מרכיבים אחרים שתועלתם לפי להלונד מפוקפקת. המדד ה"צמחוני" הזה היה יכול להיחשב כבדיחה אילולא הייתה רשת Whole Foods המצליחה, שבעליה צמחוני, משתמשת בו ומפרסמת אותו. האם תופתעו לגלות שבשר מופיע בתחתית הרשימה במדד הצמחוני הזה? How low can you go? . הייתי מציע לידידיי האמריקאים לשקול תביעת רשלנות נגד הרשת הזו.
אני די בטוח שמאט להלונד ישכלל את המדד שלו ויפרסם אותו כמו שצריך. הגיע הזמן שיהיה מדד מבוסס מדעית ולא אידיאולוגית.
שנהיה בריאים
מיקי
מה זה המדד הזה של הצמחונים?
שוכחים ויטמין זניח בשם B12 ומתפלאים כשמתים תינוקות. פוסט חשוב מאד.
ככה whole foods?? איך אהבנו פעם.. איך נפלו גיבורים? זה לא אנחנו זה אתם. ולמרות הכל יש שמועה עיקשת שאפשר למצוא שם נקניקיות גראס-פד.
זהו מידע חשוב. אני קראתי לפני כשנתיים את ספריו של פורמן ומאוד התרשמתי מהמדד שלו. זה חשוב שכעת מפרסמים גם מדדים אחרים. פורמן גם מרבה להסתמך על מחקר סין, שכנראה גם הוא בעייתי במקצת.
בעייתי במקצת? בידיים של צמחונים/טבעונים מחקר סין הוא אסון מדעי.
תודה מיקי.
אבקש לברר, ראיתי שבאיברים פנימיים יש יחסית הרבה חומצה ארכידונית. בכמה ספרים המצדדים בתזונת פליאו, הם מסבירים את הבעייתיות של שמני הגרעינים הצמחיים, שהם בד"כ עם הרבה אומגה 6. ושכל הנזק של אומגה 6, שממנה נוצרת חומצה ארכידונית היוצרת בהמשך איקוסנואידים דלקתיים. ולכן הם מזהירים ממזונות המכילים בעצמם חומצה ארכידונית, כי כך אנחנו מקבלים את הגורם הבעייתי ישירות – גם בלי אומגה 6.
ומאידך אתה בד"כ ממליץ על איברים פנימיים, ובנימוק (ההגיוני) שכך זה היה גם באבולוציה. אז איך הדברים מסתדרים יחד? ואם אנחנו מסתמכים על האבולוציה, ולומדים ממנה שאין בעיה בחומצה ארכידונית, הרי יש כבר הגיון שאין בעייתיות באומגה 6, אם כל הבעיה בו זה החומצה הארכידונית שהוא יוצר.
I guess it is a question of how much. Of course we ate omega 6 fats and they are healthy in a natural dosage. Animal fat includes 10-13% of of PUFA. In present day diets we consume much much mire
תודה. אך על אף שהייתי חזק ברוב המקצועות, לצערי יש לי חולשה בשפות. ובעיקר באנגלית!
אודה אם תוכל להסביר את הדברים בעברית.
מהמעט שהבנתי מדבריך, הבנתי שזו שאלה של מינון. זה הגיוני, וכמו בהרבה דברים נוספים. אך לא ברור לי בזה כמה נקודות. א. הבנתי שבבע"ח המוזנים בגרעינים, יש הרבה יותר חומצה ארכידונית מהמוזנים בעשב. וממילא אין לנו אפשרות להסתמך פה על האבולוציה. ב. הבנתי שכמות החומצה הארכידונית הקיימת באיברים פנימיים בכמות שאוכלים ביום אחד, היא גבוהה יותר מהכמות שתיווצר בגופינו מאכילת כמות יומית ממוצעת של אומגה 6. אין לי מושג אם זה נכון, אך אם זה נכון זה מחזיר את השאלה. ג. הרי אינך מגביל בשומן מהחי, וכלומר שפה אינך קובע שצריך מידה ממוצעת. ואני אמנם משער שאינך מתכוין שאדם יאכל קילו שומן ליום, אך גם בכמות שומן של 150-200 ג' מלב בקר מקבלים חומצה ארכידונית הרבה יותר מאם אוכלים שמן סויה בכמות כזו.
Sorry I am abroad