הדיון הזה בקשר לבריאות השיניים בפורום רפואה התפתח בדיוק כשהייתי באמצע קריאת המאמר הזה . הוספתי לדיון שתי הערות על הקשר בין דיאטה ומחלות שיניים אך חשבתי ששווה בכל זאת לסכם את המאמר בצורה מסודרת ומפורטת.
כמו ברפואה רגילה, גם ברפואת שיניים המקסימום שרופא יאמר לך הוא להמעיט בסוכר. מעבר לזה אין הרופא יודע או שאין הוא רואה זאת מתפקידו לברר או להתערב בדיאטה שלך.
בעיות שיניים נתפסות כמכה משמיים שאין למנוע אלא רק להקטין את נזקה על ידי פלוסינג, צחצוח וכל מיני משחות ונוזלים, שהם בסופו של דבר כימיקלים, עד שאין ברירה ונחוצה התערבות כירורגית. כדי שלא נוכל חס וחלילה להתחמק מהכימיקלים מכניסים לנו פלואוריד למים.
ובכן היו וכנראה יש עוד קבוצות אנשים שעד היום לא ראו מברשת שיניים ולא טעמו טעמו של פלואוריד ובכל זאת לא איבדו או יאבדו שן אחת עד ליום מותם, כול הקבוצה לא רק בודדים. המדובר בקבוצות שמתבססות על דיאטה מסורתית לא מערבית, בעיקר, אם כי לא רק, כזו הכוללת כמות נמוכה של פחמימות וגבוהה של שומן.
עדויות מכל רחבי העולם מופיעות בספרו של מדען ורופא שיניים בשם ווסטון פרייס Nutrition and Physical Degeneration שאפשר למצוא באינטרנט בשלמותו כאן. אפשר גם ללכת לאתר הקרן שהוקמה על שמו וללמוד על האדם מחקרו והמחקר כיום בנושאי תזונה ובריאות.
המאמר שהתקציר שלו (מוכן לפקסס את המאמר המלא) נמצא כאן דן בנושא שמופיע רבות בספרו של פרייס: מה הקשר בין דיאטה, בריאות שיניים ובריאות בכלל והאם יש קשר בין בריאות שיניים ומחלות-כרוניות-לא-מדבקות (מחלות כרוניות מכאן ואילך). מחלות כרוניות כוללות מחלות לב, סרטן, אוטואימוניות, סכרת וכו', כל מחלה שלא נוצרת ומועברת על ידי נגיף.
המחבר, P. Hujoel, מביא במאמרו רשימה של כ-140 מאמרים, עליהם ביסס את מאמרו. הוא טוען ש-60% ממקרי המוות בעולם נובעים ממחלות כרוניות. כן הוא טוען שמחלות שיניים ומחלות כרוניות מתקבצות סביב מקומות גיאוגרפים, גנטיים, היסטוריים וכן הם מתקבצות בבודדים (החולה חולה ביותר ממחלה אחת) ובאוכלוסיות.
העדויות להתקבצות באות מפליאופתולגיה, מסעות רופאים חוקרים, מחקרי הגירה של אוכלוסיות, עדויות ממלחמות העולם הראשונה והשנייה ומחקרים אפידמיולוגים מודרנים. לכל אחת מהקביעות הוא מביא סימוכין ממאמרים ברשימתו. אני אפסח על הציון של הסימוכין. מי שרוצה למצוא אותם יכול למצאם במאמר. קביעותיו הן:
- ציידם לקטים בדרך כלל מאופיינים באי המצאות של מחלות כרוניות ועששת.
- רשויות בריאות השיניים בדרום אפריקה מדווחות שמעולם לא נתקלו במחלות שיניים אצל שבטי הזולו שחיו בשמורות שלהם (בניגוד לפרטים שעברו לעבוד בעיר).
- אנשים שפגשו אסקימוסים בסביבתם הטבעית מדווחים על "שיניים מפותחות בצורה נהדרת" ו "חסינות כל כך טובה נגד עששת".
- כאשר ציידים לקטים עוברים לאורח חיים מערבי בעקבות מעבר לחקלאות, הגירה, קולוניזציה וסיבות אחרות מחלות כרוניות(להזכירכם – מחלות-כרוניות-לא-מדבקות – לב, סוכרת וכו') מופיעות.
- המעבר ממזון מקומי למזון מערבי בכפר אסקימוסי אחד גרר עליה של פי 144 בשכיחות עששת. סכרת היא כיום שם "בעיית הבריאות העיקרית".
- יהודים אתיופיים שהיגרו לישראל חוו עליה של פי 6 בשכיחות בשיעור העששת והידרדרות בבריאות החניכיים שהייתה מלווה בהתפתחות סימנים מוקדמים לסוכרת.
- במלחמת העולם הראשונה והשנייה, במקביל להתפתחות מחסור בסוכר חלה ירידה בשכיחות עששת וסכרת.
- גם מחקרים בני תקופתנו מראים את הקשר האפידמיולוגי בין מחלות שיניים ומחלות כרוניות.
מבין שלוש האפשרויות 1. שמחלות כרוניות גורמות מחלות שיניים 2. שמחלות שיניים גורמות מחלות כרוניות 3. שגורם אחד גורם את שניהם, מקבל המחבר את התיזה השלישית שהציעו ב-1966 על ידי קליב וקמבל שטענו שהמעבר לדיאטה מערבית עתירת פחמימות ודלת שומן היא הגורמת לשתי התופעות, זו של הידרדרות מצב השיניים וזו של המחלות הכרוניות.
הוא מביא הוכחות התבוננותיות ומחקרים התערבותיים להוכיח את טענתו. ששה מחקרים התערבותיים בבני אדם הראו שהורדה מתונה של פחמימות מורידה חומרת דלקת חניכיים בשליש. מחקרים נוספים מצביעים על מגמה דומה בפרמטרים אחרים של בריאות החניכיים.
סוכרת שהיא סמן של רמות גבוהות של גלוקוזה בדם קשור בסמנים של מחלות חניכיים אצל מבוגרים וילדים. מצד שני פעילות גופנית שמצמצמת נוכחות גלוקוזה בדם מורידה את הסיכון למחלות חניכיים.
השמנת יתר שהיא תוצאה של צריכה מוגזמת של פחמימות קשורה בעליה בסיכון למחלות חניכיים.
המחבר ממשיך מכאן לתאר את הקשר בין צריכת פחמימות מוגברת ומחלות כרוניות.
אני משאיר את החלק הזה לפוסט הבא.
