(חוגגי הפסטה משתרכים מאחור)
את אביב מייזלין פגשתי בכנס ה AHS בבוסטון לפני שבועיים, ישראלי יחיד בין מאות DUDS (ככה הם קוראים אחד לשני). הוא שילם ממיטב כספו כדי להשתתף בכנס, ללמוד ולתרום את תרומתו הצנועה למאבק (ראו את הכתובת על חולצתו בתמונה למטה).
אתמול קיבלתי ממנו את האי מייל הבא שמתקשר כל כך יפה עם הפוסט הלפני אחרון שהייתי חייב להפיץ אותו.
רשות הדיבור לאביב:
שלום לכולם
חזרתי לפני כחצי שעה מנסיעה על האופניים, ביליתי כשבע שעות על האופניים, היה יום יפה והחלטתי שאיך שאגיע הביתה ארשום אימייל נחמד לכולכם. מבחינה פיזיולוגית ידעתי שאני מסוגל לעשות מה שעשיתי היום, אז החלטתי לעשות ניסוי קטן,
אז ככה
חלק מכם כבר יודע, בחודשים האחרונים אני מנסה לראות האם הדיאטה הקיטוגנית מתאימה לי, יום יבוא ואני ארחיב על דיאטה זו, בעיקרון אני לא צורך כמעט פחממות כלל (מעט מאוד מירקות לא עמילניים כמו חסה, כרובית, פטריות וכו) חלבונים במידה (רק מה שהגוף זקוק לו לבנייה של האיברים ה"רזים") ורוב הקלוריות שלי יגיעו משומנים, בעיקר רוויים וממקור החי. 80-90 אחוז מהקלוריות שאני צורך מגיעים משומן, 10-15 אחוז מחלבונים ולא יותר מחמישה אחוזים מפחממות. כאשר אני אוכל כך, לאחר תקופת הסתגלות מסויימת, הגוף מפסיק להיות תלוי בגלוקוז (סוכר הדם) ובעצם פונה לשריפת שומנים כחומר בעירה לרוב האיברים בגוף. הכבד משחרר גופי קיטון משריפת השומנים, והמוח משתמש בהם כחומר דלק לתפעול (דלק מועדף על המוח!) ובעצם מפסיק להיות תלוי בסוכר הדם (פחמימות מהדיאטה). ככה אני תמיד שורף שומנים, המוח מרוצה, אין לי נפילות אנרגייה ורבים טוענים שזהו בעיקרון המצב המטבולי הטיבעי והמועדף של גוף האדם והכי בריא. יש מאחורי טענות אלו קצת היגיון – פחמימות לעולם לא היו חלק גדול, אם בכלל, מהדיאטה של אבותינו שבילו את רוב חייהם כציידים ולקטים.
בכל מקרה אני נסחף, אז מה עשיתי היום?
קמתי בשמונה, עשיתי לי קפה שחור עם חמאה ושמן קוקוס (כן שמעתם נכון) יום יבוא ואני ארחיב גם על הקפה המ-ד-ה-י-ם הזה, אני מקציף אותו עם מיני מיקסר כזה שיכול להקציף בכוס.
לפני הנסיעה, שתיתי מעט מרק עוף צח אמיתי שהכנתי אתמול (בעיקר בכדי לקבל את המלח – סודיום שהגוף שלי זקוק לו לקראת הנסיעה הארוכה שלפני), ככה בעצם אפשר לומר שעליתי על האופניים במצב של צום ללא אוכל – הארוחה האחרונה שאכלתי הייתה בערב לפני, השומן בקפה לא יעלה את רמת האינסולין שלי כלל ומעט החלבון שנמצא במיים של המרק ששתיתי הוא זניח – בעצם אני עולה על האופניים כשלגופי יש יכולת מלאה לשרוף שומן ולא סוכר.
בזמן הנסיעה שתיתי רק מיים, כ 4 שעות לנסיעה עצרתי בפירמונט (עיירה קסומה באפסטייט ניו יורק) ושתיתי "אייס קופי" ללא סוכר או חלב (מן הסתם!!!), או קיי חזרה הבייתה? עוד שלוש שעות של סיבובים ונחתתי בבית בברוקלין. שמח ועדיין לא רעב! הכנתי לעצמי כוס שלישית ואחרונה להיום של קפה – כמו בבוקר. השעה אחריי חמש, אני יושב וכותב לכם את המייל הזה ועדיין לא אכלתי היום. אני מלא אנרגייה וחושב בבהירות – משהו שבחיים לא הייתי מסוגל לעשות על הדיאטה הקודמת שלי, מלאת הפחמימות, הייתי מגיע הבייתה ונשפך. היום אני רק מרגיש חזק יותר עם כל שעה שעוברת על האופניים (אינדיקצייה שיותר שומן זמין לשריפה עם השעות והמוח מרוצה וכך גם השרירים יכולים לעבוד קשה יותר) וכאשר אני מגיע הבייתה רמת הקיטון (משריפת השומנים) גבוהה ואני מרגיש פשוט נפלא.
בקרוב אני אכין לעצמי כבד עגל עם פטריות, מטוגן בהרבה שומן בקר (שניהם מחיה שאוכלת עשב!), קצת ירקות בצד ואולי אני אקנח עם חצי אבוקדו. בערב, אם אני אהייה רעב בכלל, אולי אני אשב על איזה שקשוקה טובה עם המון חמאה מזוקקת ושלוש, ארבע ביצים – יאם יאם
איך עברה השבת עליכם?
שבוע טוב
אביב
אגב, אביב פתח בלוג משלו. נראה שהבחור יודע גם לכתוב. כמובן שהשומן תורם גם ליכולת הזו אלא מה?
הנה עוד שתי תמונות של הנ"ל
(!Wheat Is Murder)
שנהיה בריאים
מיקי
נשמע מעניין.
אני תמיד תוהה, כשאני שומעת תאורים כאלה, למה צריך את כל הקפאין הזה…
והרי לקפאין יש יכולת לדכא תאבון (ראה ערך נשים שעושות דיאטות ומפמפמות קפה במקום אוכל. אמנם עם סוכר/ ממתיק ובכ"ז…).
למה צריך כ"כ הרבה קפה?
אני יכולה להבין שבמידה קטנה יש בו אולי איזשהו ערך כנוגד חימצון, אולם במינונים גבוהים כאלה זו פשוט התמכרות… הרי מה קורה כשמפסיקים אותו? כאבי ראש, חולשה וכו'…
זוכרת שקראתי בעבר מחקרים על ממצאים של קפאין ברקמות שונות בגוף לאורך שנים, גם במוח אצל חולי אלצהיימר.
אשמח לפתוח את זה לדיון
מודה שגם אני צורך לא מעט קפה. הנתונים די לא עקביים עם נטיה לאפקט חיובי בכמויות מוגבלות אך לא זכור לי מחקר שמדבר על נזקים בכמויות גדולות. יש לך הפניה?
אנסה למצוא
אצל חלק קטן מהאנשים יכולה להיות רגישות לאחד ממרכיבי הקפה, קפה הוא קצת שנוי במחלוקת. אבל רוב עולם הפליאו צורך קפה למרות שהוא לא היה חלק מדיאטת האדם הקדמון.
לדעתי כל עוד אתה מוריד מהדיאטה את המרכיבים הרעים ביותר (סוכר, חיטה, פחממות מעובדות ושמנים תעשייתיים) אתה כבר בדרך הנכונה. רוב האנשים יצטרכו להתמקד בהורדה של דברים אחרים מהדיאטה, קפה יהיה לקראת תחתית הרשימה.
אני בדר"כ מגביל את עצמי לכוס אחת או שתיים ביום, וזו דרך נפלאה להוסיף עוד שומן לדיאטה ולהנות קצת מהחיים.
מקווה שעזרתי
אביב
אגב, זה ממש הרגל לא פליאוליטי… הקפה….
חשבתי שרק אני פסיכי ושותה קפה כזה.
כוהנת הדיאטה הקיטוגנית Nora Gedgaudas טוענת למעשה שחיינו רוב הזמן בטמפרטורות מאוד נמוכות- סטייל Ice Age משם לא היו הרבה פירות וירקות, נשאר לנו לאכול את החיות שאכלו את מה שהיה זמין, ומה שהיה בים.
הנתונים שהיא מציגה משכנעים, אני גם מרגיש שזה עושה טוב – אני מאוד קרוב לשם.
נראה מאוד הגיוני שהשתכללנו בלאכול נבלות דווקא אז כי הנבלות, על חלקי הפנים שלהן נשארו טריות יותר זמן. גם השומן יעיל בלחמם את הגוף לטווח ארוך.
יש כמה דברים אבל שלא ממש מתיישבים לי:
1) בני אדם צריכים שמש לויטמין די ומצב רוח.
2) איך פיתחנו את גוף שכל כך טוב בלקרר את עצמו .
3) החיים בשלג עלולים ליצור הרבה בעיות ראייה.
מה דעתכם?
רוב הזמן התפתחנו באפריקה ובלבנט. אנחנו עירוב של אוכלוסיות שהתפתחו בתנאים שונים בין היתר, למי שזה רלוונטי לו – באירופה. יש דבר אחד משותף לכולם – בשר ושומן
האסקימוסים הם דוגמא קיצונית לעם שלא אוכל כלל פירות וירקות (כי אין) אלא רק בשר ודגים. מסתבר שאם אוכלים בשר ודגים בצורתם החיה (הלא מבושלת), אז מקבלים את כל הוויטמינים והמינראלים שהגוף צריך. סביר להניח שהאדם התפתח בעיקר בסוואנה האפריקאית, כלומר בתנאים חצי מידבריים, שבהם המזון הצימחוני זמין רק כחודשיים בשנה, וביתר השנה צריך לצוד ולדוג כדי לשרוד. ומיכיוון שהאדם צריך לנוע בעיקבות טרפו (ואינו יכול לצוד בחשיכה), הוא צריך לפתח מנגנון קירור. לגבי האסקימוסים, ישנו סוג מיוחד של שומן בצבע חום בגוף (באזור הכתפיים בעיקר) שהוא שומן שמיועד לייצר חום עבור הגוף (להעלות את הטמפרטורה). אצל ילדים שחיים במזג אויר חם, השומן החום נעלם בסביבות גיל שנתיים. אצל ילדים שגדלים במזג אויר קר, השומן נשאר גם בבגרותם.
שמעתי שהאסקימוסים הם מהעמים הסובלים ביותר מאוסטאופורוזיס, אך לא הצלחתי לברר זאת.
עכ"פ הרי בבשר אין סידן כמעט. הטבעונים טוענים שאדרבה – מכיון שהוא יוצר מצב חומצי בגוף, הגוף חייב להוציא סידן מהעצמות כדי לנטרל את החומצה ולהגיע לPH הנדרש. הסידן קיים בעיקר במקורות מהצומח ובעיקר בירקות העליים. לטורפים יש סידן מגריסת העצמות, וכדרכו של הכלב להחזיק עצם בפה ולהשתעשע בה זמן רב. אך אינני יודע אם בני האדם נהגו לאכול עצמות לפני הבישול.
הבנתי שלתושבי הסוואנות היה רוב השנה עלים למאכל. זה לא נכון?
לאסקימוסים יש בעיה של ויטמין D. יש מספר מחקרים שהיו להם עצמות פחות דחוסות. מדובר בקברים של לפני כמה מאות שנים. לא ברור עד כמה זה הפריע להם בחיים. אין עדות לבעיות אמיתיות.
הטענות של הטבעונים חסרות בסיס ויש מחקרים שמוכיחים שתזונה של חלבונים ברמה סבירה ואפילו גבוהה אינה גורמת לאיבוד סידן. יש יותר סידן בדם אך לא חסר סידן בעצמות.
תודה מיקי.
כתבת כמה נקודות חשובות, וברשותך נלך אחד אחד.
"לאסקימוסים יש בעיה של ויטמין D." – זה חדש לי, וגם לא מובן לכאורה. שהרי הם אוכלים הרבה שומן של בע"ח עתירי ויטמין D.
אני מבין ממך שבאמת באכילת רק בשר ללא תוספת מהצומח לא נוצר מחסור בסידן. אך איך זה יתכן? שהרי לפחות מאז שהילד מפסיק לינוק עד תום הגדילה, הוא חייב סידן לגדילת העצמות. ובבשר אין מספיק סידן (כפי שהבנתי מהמקורות), אז לפחות עד תום הגדילה איך ניתן להסתפק בבשר בלבד?
וגם אחרי הגדילה, הרי מרקם העצמות ממשיך להתחלף. כך שדרוש הלאה סידן לכאורה?
"יש מחקרים שמוכיחים שתזונה של חלבונים ברמה סבירה ואפילו גבוהה אינה גורמת לאיבוד סידן. יש יותר סידן בדם אך לא חסר סידן בעצמות." – אם תזונה ברמה גבוהה של חלבון לא גורמת לאיבוד סידן מהעצמות, איך היא מביאה ליותר סידן בדם?
ושוב, אני מבקש לחדד את הדברים. האם באמת לא דרוש לאכול מהצומח, ולא לסידן בלבד? וכך נכון גם לאדם שסובל מאוסטאופורוזיס?
בתודה מאוד
אביב
אני גם מאוהבי הקפה ןהןא אכן לא פליאוליתי . זהו רעלן לא קטן ובעצם גם יש בו פחמימות. כמובן שהוא גם סם ממכר.אבל טעים
עוד לא הצלחתי להגיע ממש למחקרים, מפאת קוצר הזמן (בכ"ז יום אחרון לחופש, עם 4 ילדודס בבית, כשאחד הוא תינוק קטן…).
נתקלתי בינתיים בהמלצות להפחית צריכת קפאין בהקשר של אלצהיימר ודמנטיה
http://www.dhs.wisconsin.gov/aging/dementia/nutrition.pdf
http://www.alznyc.org/caregivers/sundowning.asp
מבטיחה לצלול לזה בהמשך ולדווח
די בעייתי על העיניין של הגלוטן שיש להימנע ממנו..לא רק גלוטן אלה כל דבר שתימנע ממנו לאורך זמן הגוף יכול לפתח אי סבילות לאותו מזון ואז זה יכול לגרור ריאקציות קשות כמו כאבי בטו פריחות וכו..כי הגוף מזהה את הגלוטן בתור אנטיגן-גוף זר למע' ואז הוא תוקף אותו.
אתה נמנע לחלוטין מגלוטן?או שמידי פעם אתה אוכל גלוטן כמו חלה בשבת??
נמנע לחלוטין מגלוטן מזה 4 שנים. פעמיים מאז כן אכלתי – הראשונה בצרפת ששם הבגט מותפח שעות רבות ובגלל זה מכיל מעט מאוד גלוטן ופעם שניה במסעדת גורמה. לא היו לי שום תופעות מיוחדות למרות ששמעתי על כאלה שכן היו להם.
לא נראה לי שבגלל הסיבה שהזכרת כדאי לא להמנע מגלוטן.
גם אני שותה קפה כזה! כפית חמאה, כפית שמן קוקוס ומקציף ידני.
ויש לי גם היסטוריה של להשקות בתערובת הזו אורחים ולספר להם רק אחרי השלוק הראשון מה הם שתו 🙂 עוד לא קיבלתי תגובה שלילית.
ובנוגע להאם זה פליאו / לא פליאו… כמובן שלא מומלץ להגזים. אבל צריך גם לזכור שהמטרה בפליאו היא לא לחקות את האדם הקדמון ב- 100%, אלא ללמוד ממנו את מה שאפשר כדי לשפר את בריאותנו. וחוץ מזה זה טעים.
נשמע ממש דומה לתה הטיבטי שהוא על בסיס גהי
אם כן, 60% מכמות הקלוריות יכולים להיות שומן?
וזה לא ישמין אותי?? איך הגוף מסוגל לפרק כל כך הרבה שומן…
(סליחה על השאלה הבורה אך אשמח להתייחסות רצינית…)
יכול להיות שאני מקובעת בגישה השמרנית אבל אודה על האמת, אני פשוט פוחדת לאכול כל כך הרבה שומן. אפילו שאני מורידה את כל מוצרי הגלוטן, הסוכר והעמילן ואפילו את הקטניות מהתפריט, אני פוחדת שאם אוכל במקומם יותר שמן ויותר חמאה ויותר אגוזים – גופי לא יידע להמירם לאנרגיה, לפחות בהתחלה, ואני אשמין.
במעבר לדיאטה פליאוליטית מובהקת (פחות מ50 גרם פחמימות) – כמה זמן לוקח לגוף ללמוד לפרק שומנים במקום גלוקוז?? כי עד שהוא ילמד לעשות זאת (נניח שבוע? שבועיים??) עד אז אני אשמין מכל השומן שהוא טרם למד לפרק?!….
חלי
התשובה הפשוטה היא שלא תשמיני. מה שגורם להשמין זה הפחמימות שמעלות אינסולין. לא צריך כמובן להשתולל עם הכמויות אבל צריך לאכול שומן כדי לא להיות רעבים. זכרי להוסיף מלח בנדיבות כי מאבדים נוזלים עם מלחים. רצוי מלח הכולל אשלגן (יש בסופר )ואם יש קצת סחרחורות לא להתרגש זה סימו להתרגלות ועובר תוך יומיים עד שבועיים תלוי בבן אדם.
אביב שלום,
האם אתה יכול לנקוב בעצימות הממוצעת בה רכבת?
האם אתה חושב שגם אם תרכוב רכיבה עצימה, באיזור סף חומצת חלב, תוכל לחיות אנרגטית על שומן בלבד?
אני בא מעולם הסיבולת, עברתי לפליאו באופן מוחלט, כמות השומן שאני צורך פחותה ממך ואני אוכל מעט פחמימות, הרבה פחות מקודם. יש שיפור משמעותי ביכולת הגוף שלי לנצל את מאגרי השומן לאנרגיה אולם איני חושב שבצורה המוחלטת בה אתה מציג את הדברים. ביוני רכבתי באלפים והדולומיטים כ 4-7 שעות ביום – לא הרגשתי שאני יכול לחיות ללא פחמימות על האופניים לחלוטין אבל מאידך, גם לא ניסיתי להוכיח זאת לעצמי….