גלוטן בחדשות. היום קבלתי משני קוראים נאמנים, מורן בנצור ומאיה בן דור שני קטעים שונים לחלוטין על גלוטן שלמרות שונותם יש בהם מן המשותף.
האחד, מ- YNET של היום מספר על אישה שבמשך שנים רופאים במרפאה ובבתי חולים לא אתרו את הגורם לדלקת המעיים שלה. רק לאחר שכריתת מעיים שהפכה אותה לנכה 75% עדיין לא שיפרה את מצבה החליטה רופאת המשפחה שלה לבצע בדיקת דם לאיתור צליאק ואופס…
השני הוא כתבה באתר של קופ"ח כללית "גלוטן: החלבון שמוסיף המון" מאת אורלי וייסיד שהיא דיאטנית קלינית בקבוצת כללית.
והנה כותרת המשנה שמוסרת בכמה מילים את רוח הכתבה של גב' ויסייד:
"האם באמת יש צורך בגמילה מגלוטן, והאם אכן מדובר במרכיב המסוכן לבריאותנו?
אם אין לכם צליאק ואם אתם לא מאמצים כפייתיים של אופנות חדשות, התשובה לשתי השאלות האלה היא חד־משמעית: לא!"
אני לא הולך לבזבז את זמני ולסקור את הבורות הזוהרת מתוך הכתבה ואת תרגילי ההיגיון העקומים שהגברת ויסייד עושה על מנת להסביר איך קורה שאנשים מרזים כשהם נמנעים מגלוטן ולמרות זאת לא כדאי להם. אבל הפטרוניות המשתמעת מהמשפט "אם אתם לא מאמצים כפייתיים של אופנות חדשות" מביאה לי את הסעיף.
לפי דעתה המלומדת של הגב' דיאטנית יש קבוצה גדלה והולכת (אם לשפוט לפי אורך המדף של הלחמים נטולי הגלוטן) של אנשים די ילדותיים סה"כ שלא מעניין אותם כלום חוץ מלהיות אופנתיים. הם בכלל נמנעים מלחם קלוי או קרואסון בבוקר, פסטה בצהריים, חומס בפיתה ופלאפל ברחוב רק כדי להיות אופנתיים יותר מהחברים שלהם. אם הקופ"ח הייתה מאשרת היה כדאי לבדוק אותם נפשית לאיתור מרכיבים מזוכיסטיים לטפל בבעיה ולהחזיר אותם לגלוטן הבריא.
המשותף לשני הקטעים הוא גילוי בורות של מומחים. במצב הידע שלנו על העולם מומחים הם דבר מסוכן מאין כמותו. לפחות באשר לביולוגיה האנושית אין ויכוח שאנחנו לא יודעים הרבה יותר מאשר אנחנו יודעים. עד לפני שנים מעטות חשבו המומחים שיש לנו מאות אלפי גנים ובסוף הסתבר שיש רק עשרות אלפים. כל יום מגלים עובדות בסיסיות חדשות ומפתיעות על הביולוגיה המורכבת לאין שיעור של הגוף שלנו. במצב הזה גם מומחה שיודע את כל מה שידוע (ואין כאלה הרבה) יודע סך הכול מעט מאוד ממה שיש לדעת. ועוד לא התחלנו לדבר על הדברים שהוא "יודע" (על שומן מן החי למשל) אך הם בעצם טעות – "אנטי ידע".
הבעיה היא שמרוב שכולם מסביב קוראים לו דוקטור, פרופסור ודיאטן המומחה שוכח שהוא יודע מעט מאוד ממה שיש והתשובות שלו הם יותר ויותר "חד משמעית" כלשונה של הדיאטנית מהקופ"ח.
כבר כתבתי בעבר פוסט על פרופסור לצליאק שהתבטא באופן דומה על "האופנה החולפת" (טרנד הוא אמר) של הימנעות מגלוטן.
המחשבה הפשוטה שאנשים נמנעים במאמץ נפשי עצום מהגלוטן, לו רובם בכלל חצי מכורים, בגלל התוצאות הבריאותיות המופלאות שהם חווים על בשרם לא עולה בדעתם של המומחים. לא עולה בדעתם שהציבור (המטומטם שנמשך לאופנות חולפות) יכול בכלל לדעת משהו שהם לא יודעים.
לכן אני מציע בפשטות לכל אחד לנסות שבועיים שלושה בלי גלוטן. יש סיכוי לא רע שתתחילו לרזות, שהפרעת הקשב תשתפר ושבעיות המעיים ייעלמו וכך גם מספר רב של צרות שלא העליתם על דעתכם שקשורות בגלוטן. ואם לא אז לא. מה כבר הפסדתם? שבועיים שלושה בלי גלוטן?
שנהייה בריאים
מיקי
הי מיקי,
אם הפסקת אכילת גלוטן היתה אופנה חולפת, היא קודם כל היתה חולפת למי שניסה.
אבל, הפלא ופלא, מי שניסה לא הפסיק, אופנה זה לא!
בעניין הביולוגיה. הרשה לי לצטט בחור חכם שאמר לי אחרי שבמשך שנים הוא קורא כל שבוע את גליונות המגזין נייטצ'ר, שלא לדבר על הפוסט דוקטורט בביופיזיקה שלו…
הוא אמר: " את סיפרי הביולוגיה הנלמדים צריך לפסול על היותם גיבוב של שטויות לאור הידע החדש. אין מקצוע שידעו עליו כל כך מעט וכל כך שגוי, ושעשה פוזה של תחום ידע נכון וחשוב. תורת החיים…" (רועי) המחקר הביולוגי שופך אור חדש לחלוטין על הידע הקודם. רוב הביולוגים שלמדו לפני חמש שנים ומעלה ולא התעדכנו, כמו דיאטקנים למשל, פשוט לא יודעים שאינם יודעים.
אני יכולה להבין מדוע הגלוטן כל כך מאיים על דיאטיקנים, שיודו שאולי שגו? זה מוגזם!
מה ההיה קורה לכלכלנים אם יום אחד היו מגלים להם שאין ביקוש ולא הצע… כל אחד עם מה שקרוב אליו…
שיהיה רק טוב, בריא ושמח, חנה
איזה כיף שיש לנו נציגים כמוהו בביולוגיה.
i hope putin eats to much glutin,,,i'm still happy and healthy as a glutin free man for over a year now. til 120,,,love, roy
מעציב ומעצבן (בסדר הזה) אבל להתעצבן לא בריא כמעט כמו גלוטן. תעלה לפייסבוק שנוכל לעשות לייייק.
Two powerful models from psychology explain this:
A) Consistency – The need for each of us to be consistent with which represents what we are. A respected dietitian which has the image of himself as a respected dietitian in his mind – is not going to never change his views because that is in consisted with who he is. For example: it is impossible to change people political views even though you can show them that they are wrong on the facts they believe in.
B) Reciprocity – The need of each of us to return a favor. CFA candidates for example know it's important to stay objective as part of their duties to clients. The reason is that accepting a sponsorship or an invitation to an event will distort objective analysis of investments. Not unlike a dietitian, who might gets an invitation to attend a sponsored event in Eilat at which he can learn the benefits of using Gluten and meet other colleagues. It's impossible to stay objective even if the token received is small relative to the dietitian total yearly salary. The brain just feels obligated to return a favor. I'm not suggesting that this is what happened in this specific case.
To sum up, those two powerful models will create a situation that a change will not be driven by professional advocates. Rather, it is the day to day experience of the many people that practice a gluten free diet that will cause others to adopt it. We should not be looking for government or other organizations with high consistency requirement to drive this change. It is immature and not realistic.
כל מילה בסלע
אם גלוטן הוא כל כך מזיק, מדוע אין אף מחקר שמראה את הנזק שלו (באנשים ללא צליאק)?
מכיוון שאתה מעדיף להשאר אנונימי אי אפשר לפסול את האפשרות שאתה שיך לצוות שמנהל תגובות מטעם בעלי עניין. בכל מקרה גם אם כן וגם אם לא אתה יכול להתחיל בקריאת הספר Nutrition and Physical Degeneration (לינק) שנכתב על ידי DR. Weston Price הוא עשה מחקר ברחבי העולם בהיקף שכנראה לא יעשה עוד שבו הראה בבירור את הנזקים בשניים ובמבנה הלסת באוכלוסיות שעברו מתזונה מסורתית לחיטה. למי שקשה לו לקרוא אנגלית יש תמונות של ילדים עם לסתות מעוותות שאף אחד לא יכול להשאר אדיש אליהן. בכמה פוסטים פה מופיעים חיזוקים מחקריים נוספים לנזק הפוטנציאלי של גלוטן. אולי בקרוב אעשה פוסט שמרכז אותם. בנתיים אתה יכול, כפי שהצעתי בסוף הפוסט הזה, לשים גלוטן בחלונית החיפוש ולקרוא כמה מהפוסטים. כדאי לך גם אם לא משלמים לך על הזמן.
הספר של פרייס לא מאשים את החיטה בבעיות השיניים. הנה שני ציטוטים מהספר:
But this had occurred apparently before their entrance to the Institute, for we did not find a single case of active
caries among those examined, and this is particularly important in connection with their
excellent nutrition. The Institute maintained a fine dairy herd and provided fresh vegetables, whole wheat bread,
and limited the sugar and white flour.
The most physically perfect people in northern India are probably the Pathans who live on dairy products largely in the
form of soured curd, together with wheat and vegetables. The people are very tall and are free of tooth decay.
גם אנחנו לא מאשימים את החיטה.
זה לא אותה חיטה. בזאת של היום יש הרבה יותר כרומוזומים בגלל הנדסה גנטית וכתוצאה גליאניד.
המספר 50% מצוץ מהאצבע. הפוסט שלך על אפקט הקפדן הוא תרוץ שנועד להסביר מדוע מחקרים לא תומכים בתאוריות שלך. המחקרים האפידמיולוגים מבצעים ניתוח רב משתנים שאמורים לנטרל דברים כמו פעילות גופנית או צריכת ויטמינים.
בנוסף, אם ניקח לדוגמה את המאמר "Associations of whole-grain, refined-grain, and fruit and vegetable consumption with risks of all-cause mortality…", ההפחתה בתמותה כוללת אצל האנשים שאוכלים הכי הרבה דגנים מלאים היא של 28%, וההפחתה בתמותה אצל האנשים שאוכלים הכי הרבה פרות וירקות היא של 18% בלבד, כלומר לפי הטענה שלך, פרות וירקות הם מזיקים, אפילו יותר מדגנים.
אפי- צר לי אך אתה אומר דברי שקר, סביר להניח מתוך בורות : מספר הכרומוזומים הרב בחיטה לא קשור כלל וכלל להנדסה גנטית וכמובן שהמספר הזה הגיע הרבה לפני יישומי ההנדסה הגנטית.
ואגב – בלי קשר , אין שום בעיה בהנדסה גנטית חוץ מהשם המפחיד…
שי
אתה צודק בקשר למספר הכרומוזומים אבל לא בקשר להנדסה הגנטית. איך אתה יכול לדעת? אנחנו משחקים באלוהים בלי לבדוק את התוצאה לפחות כמו שבודקים תרופות. הזן של החיטה הננסית הוא בעייתי מבחינה גנטית ויוצר בשיטות של הנדסה גנטית אמנם ישנות אבל הנדסה גנטית. הגליאדין שלו גורם ליצור נוגדנים שלא היו בזנים קודמים. מסוכן! גורם נזקים!
אפי. צר לי, לא רק שמספר הכרומוזומים בחיטה לא השתנה בהנדסה גנטית, זה אפילו לא מה שעושים בהנדסה גנטית. השינוי בכרומוזומים לא קשור, הוא התבצע הרבה לפני, בתקופות שאתה אפילו לא תאמין.
אתה יכול לעשות זאת בעצמך עם קולחיצין.
מיקי – אשמח לדון איתך בנושא באריכות. הנדסה גנטית היא המקצוע שלי, ואני שמח לדון בנושא. המייל שלי הוא s.fleishon@gmail.com
לשי, נשמע כאילו אתה מסכים עם הקביעה שיש מספר כרומוזומים שונה (רב יותר) בחיטה של היום מאשר בחיטה קדמונית/תנכית. אתה רק אומר שזה לא נעשה בהנדסה גנטית. ברור לחלוטין שמתוקף היותך "מהנדס גנטי" אינך מעוניין שייצא למקצוע "שם רע" – וזה בסדר.
הדרך שבה שינו את מספר הכרומוזומים ממש אינה משנה לאף אחד מאתנו. השאלה הקיומית בבסיס הדיון היא מדוע שארצה לאכול מזון ששינו אותו כדי שיהיה עמיד יותר לסוג ריסוס מסויים? או לבצורת?
אפי – אתה מדבר על דברים שנעשו ממש מזמן. אבל ממש ממש ממש מזמן. סבבה? יענו זמנים של פעם פעם. כשלא התעסקו במזון אנשים רשעים בחלוקי מעבדה.
הספר של פרייס הוא סדרה של בעיות שיניים ולסת בכל מקום בעולם אליו הגיעה חיטה למקום שבו לא נצרכה קודם. אוכלוסיות שצרכו חיטה זמן רב כמו זו בהודו למדו לטפל ברעילות שלה. בהודו הפשתונים ואחרים השתמשו בזן מיוחד שכמות הגלוטן בו נמוכה מהרגיל. בזמנו חברת מוסנטו ניסתה לשדוד פטנט על הזו הזה והנה קטע מכתב התביעה נגדה: Naphal are extremely unusual in lacking two High Molecular Weight
(HMW) subunits of glutenin אפשר למצוא את הסיפור על ידי הכנסת המושגים monsanto gluten india הנה אחד הלינקים אני עוד פעם מציע לך וגם לאלה שממנים אותך כנראה לקרוא את הבלוגים פה על גלוטן ובכלל לנסות 3 שבועות בלי גלוטן אני בטוח שגם הם ישתכנעו.
הספר עוסק בבעיות שיניים כתוצאה משינויים בתזונה. כיוון שהשינויים לא היו רק הוספת חיטה, אי אפשר להסיק שחיטה היא הגורם לבעיות השיניים.
פרייס עצמו לא חשב שחיטה היא הבעיה. הנה תיאור דיאטה בה הוא השתמש כדי לשפר בעיות שיניים של ילדים בקליבלנד:
for the next course they had cooked fruit, with very little sweetening, and rolls made from freshly ground whole wheat, which were spread with the high-vitamin butter.
עברתי גם על הפוסטים שלך על גלוטן, ולא ראיתי מחקרים שמראים נזקים מגלוטן (אנקדוטות הם לא מחקרים). האם אתה יכול להפנות למחקר ספציפי?
אגב, אני לא מגיב ממומן.
אם אתה לא ממומן למה האנונימיות? אני בכל זאת חושב שאתה מעורב כלכלית בנושא בצורה זו או אחרת.זה לא ימנע ממך להתבטא כאן אבל צריך להיות גלויים בנושא. פרייס כן חשב שקמח לבן הוא הגורם לבעיות שאיתר. במקום לצטט קטע קטן מן הספר אני מציע שפשוט תקרא אותו. הוא חשב שהבעיה בקמח היא כי הוא לבן והיא במחסור בויטמינים לכן בקטע שציטטת הוא מדגיש ויטמינים. כנראה שהצליח לו למרות הקמח המלא כי התוספת הייתה עשירה בויטמינים ממקורות אחרים. בנוסף יש שתי בעיות בלחם של היום (לא אנקטודות – מחקרים וזה שאתה קורא להם אנקטודות לא הופך אותם לכאלה). האחת – סוג רעיל במיוחד של גלוטן בזן החדש של חיטה ננסית וקיצור תהליך התפיחה שמבטל חלק מהגלוטן.
ועד לגבי אנקטודות – אני מכיר הרבה אנקטודות של אנשים שהפסיקו גלוטן ופתרו בעיות משקל, מעיים והפרעת קשב. אני לא מכיר אף אנקטודה שזה לא עזר במקרים של בעיות כאלה (כולל שלי ושל נכדי) לכן אני נוטה לקבל את תוצאות המחחקרים.
ואגב, כשאתה גומר את פרייס אתה יכול להתחיל לקרוא Wheat Belly שנכתב על ידי קרדיולוג שהיה עד לכמה אלפי אנקדוטות.
אתה טוען שהמענות מגלוטן מרזה? אז תביא מחקר שבו השוו קבוצת אנשים על דיאטה נטולת גלוטן מול קבוצה על דיאטה עם גלוטן, עם *בקרה קלורית* על הדיאטות. זה שאתה מכיר אנשים שהרזו לאחר הורדת הגלוטן לא מעיד על שום דבר (הסיבה להרזיה שלהם היא פשוט שהם צרכו פחות קלוריות).
אתה טוען שצריכת גלוטן גורמת למחלות? תביא מחקר שבו לקחו אנשים *בריאים*, נתנו לקבוצה אחת דיאטה נטולת גלוטן ולשנייה דיאטה דומה עם גלוטן, עם *בקרה קלורית* על הדיאטות, למשך *מספר שנים*, ואז השוו בין שכיחות המחלות בשתי הקבוצות. לחלופין, תביא מחקרים אפידמיולוגים *גדולים* שמראים השפעה *משמעותית* של צריכת גלוטן על מחלות (לאחר נטרול משתנים נעלמים).
אתה טוען שגלוטן מהזן של חיטה ננסית לא מזיק תביא אתה מחקרים שמוכיחים זאת. לפי הספר Wheat Belly הזן הזה פותח בשיטות שונות מבעבר על ידי יצירת מוטציות גנטיות בדרך של הקרנה ובאמצעים כימיים ולכן הוא מכיל גנים שלא היו קיימים בעבר, בניגוד לשיטות של הכלאה שבוררות בין גנים שהיו קיימים בטבע. כל יצרן כימיכלים שרוצה להכניס כימיקל חדש שעלול להיות לו מגע עם מערכת העיכול חייב בסט של נסיונות. הזן החדש ,המכיל חלבונים שלא היו קיימים בטבע לפניו, לא רק שבא במגע עם מערכת העיכול אלא מהווה היום את המזון העיקרי במספר לא קטן של תרבויות. בהיעדר נסיונות כאלו, הנדרשים כאמור מכל יצרן כימיכלים או תרופות לא נותר לנו אלא להסתמך על היקש ממחקרים שבודקים את השפעת החלבונים החדשים על הגנים שלנו ועל השפעת הגלוטן על מערכת העיכול. הם לא נראים טוב ומאשרים את הנסיון האישי שלנו שיותר חשוב מכל מחקר שאתה או חבריך לתעשייה יארגנו. אני מוכן להשתתף בתכנון מחקר אובייקטיבי ואני בטוח שאוכל לצרף מדענים שמתמחים בתכנון מחקרים כאלה. לא נראה לי שתתנדבו לממן מחקר כזה עד שמדפי הלחם נטול הגלוטן יתארכו ויתארכו ויתברר לכם שאין פה שום אופנה אלא בעיה אמיתית. לטובתכם ולטובתנו כדאי שתתחילו להוציא את הראש מהחול. אם לא, בסופו של דבר הממשלה פה או בארה"ב תחייב אתכם לעשות זאת. להמשיך להתעלם מהמגמה של נטישת החיטה בטענה של אי קיום מחקרים לא תעזור לכם. אנשים שלהם הצעתי להפסיק לאכול גלוטן על סמך נסיוני ועל סמך המחקרים הקיימים לא שאלו אותי אם יש מחקרים מבוקרים של השוואת דיאטות. אגב, מחקרי השוואה של דיאטות דלות פחמימות יכולות להתחיל לתת לכם מושג על התוצאות שייתקבלו כאשר סוף סוף יערך מחקר משווה. הדיאטות האלה נטולות גלוטן בהגדרה וסביר להניח שחלק מהתוצאות החיוביות שלהן ניתן ליחס להמנעות מגלוטן.
בימים אלה התפרסם מחקר (זמין באינטרנט) המשווה אחוז עששת בשיניים של אנשים מהתקופה הכלכוליתית (הנחושת) וימי הבניים. מסקנות החוקרים הם שמקרי העששת קשורים ישירות למידת צריכת החיטה. יותר חיטה יותר עששת. הם עצמם לא מבינים מה מצאו כי הם קושרים את זה לתופעה כללית של קשר בין פחמימות לעששת. הם לא שמים לב לעובדה שפחמימות זה פחמימות וחיטה זה פחמימות גרועות במיוחד כבר בתקופות קדומות. מחקר זה מאשר את ממצאי פרייס שייחס בטעות את התופעה למחסור בויטמינים ולא לפחמימות או חיטה. המשותף לממצאי המחקר הזה ולפרייס הוא כמובן הצריכה גבוהה של חיטה.
לפי כל המחקרים האפידמיולוגים שבוצעו עד היום, צריכה של דגנים מלאים מקטינה את הסיכוי למחלות, ראה "Whole grain intake and cardiovascular disease: A meta-analysis". מחקרים אפידמיולוגים הם לא אמינים, אך עדיין, לאור ממצאים אלו, התאוריה כי דגנים מלאים מזיקים לבריאות נראית לא סבירה.
הירידה בסיכון היא 26% לפי המחקר שהבאת. יש פה פוסט שמסביר את "אפקט הקפדן" במחקרים מסוג זה השווה לירידה של 50% בסיכון. במקרים מסוג זה שבעצם בודקים ציות של אולוסיה להנחיות רשויות בריאות אם הירידה בסיכון היא לא יותר מ 50% סימן שהמתאם הוא בעצם חיובי. חשוב על איזה אוכלוסיה משלמת יותר עבור לחם מלא. זו אותה אוכלוסיה שמתמידה בפעילות גופנית, ויטמינים וכן הלאה. לתוצאות אין קשר לחיטה מלאה. להיפך אם אותם אנשים גם היו נמנעים מחיטה הירידה בסיכון הייתה גבוהה הרבה יותר. מלא או ריק חיטה היא בעייתית. אני רואה זאת בעיניי ושום מחקר אפידמיולוגי מסוג ז' לא ישנה את מה אני רואה.
המספר 50% מצוץ מהאצבע. הפוסט שלך על אפקט הקפדן הוא תרוץ שנועד להסביר מדוע מחקרים לא תומכים בתאוריות שלך. המחקרים האפידמיולוגים מבצעים ניתוח רב משתנים שאמורים לנטרל דברים כמו פעילות גופנית או צריכת ויטמינים.
בנוסף, אם ניקח לדוגמה את המאמר "Associations of whole-grain, refined-grain, and fruit and vegetable consumption with risks of all-cause mortality…", ההפחתה בתמותה כוללת אצל האנשים שאוכלים הכי הרבה דגנים מלאים היא של 28%, וההפחתה בתמותה אצל האנשים שאוכלים הכי הרבה פרות וירקות היא של 18% בלבד, כלומר לפי הטענה שלך, פרות וירקות הם מזיקים, אפילו יותר מדגנים.
הסגנון שלך לא מקובל עלי גם אם אפשר להסביר אותו בכניסה ללחץ. אני כותב את הבלוג הזה ללא כל אינטרס כספי. אני מחזיק אותו על חשבוני ומקדיש לו לא מעט זמן. הכל נובע מרצון לעזור לאנשים. לא נראה לי שאלו המניעים שלך. נראה כאילו כוונתך היא לעזור לבן אדם אחד -אתה. אף נתון שלי לא מצוץ מהאצבע. אני מצטט מהפוסט שבו הבאתי את הטיית הקפדן (אז קראתי לה הטיית המקפיד) – "במחקר שנעשה בשנות ה-70, הפעם עם קבוצת ביקורת, לבדיקת יעילותה של תרופה להורדת כולסטרול – Colfibrate – בהורדת התחלואה במחלות לב השתתפו מעל ל-8000 איש. כאשר התוצאות לא הראו על ירידה בשיעור מחלות לב, יחסית לקבוצת הביקורת, בדקו החוקרים את הנתונים פעם נוספת רק בקרב אלה שהצהירו שלקחו את התרופה בהתמדה של לפחות 80%. ואכן נמצא שהתרופה הייתה יעילה בקרב קבוצת משנה זו. רק 15% מחולים מתו בהשוואה ל – 25% בקרב "הלא מקפידים". אלא שכאשר בדקו את "המקפידים" בקרב נוטלי הפלצבו (תרופת הדמה) הסתבר שיעילות הפלצבו הייתה זהה לזו של נוטלי התרופה האמיתית – 15% מתו ממחלות לב לעומת 28% מאלה שלא הקפידו ליטול את תרופת הדמה. המסקנה היא שהטיית המקפיד יכולה להיות גדולה מאוד – פי כמעט 2." הקטע הובע מתוך מאמר של כתב כתב העת היוקרתי סיינס ששמו Gary Taubs. יש לו ספר בשם Good Calories Bad Calories המספר על הרמה המדעית העלובה של מדע התזונה בעשרות השנים האחרונות ועל הפוליטיקה של יצרני המזון בעצוב התזונה האמריקאית.אם אתה רוצה לפרש את הטיעונים שלי כתרוצים זו זכותך. אני לא רואה למה אני זקוק לתרוצים. עשיתי משהו רע?. אני מרעיל את אוכלוסית העולם? נראה לי שהוויכוח ביננו מיצה את עצמו. ברור שהוא לא מאוזן מבחינה מוסרית. תודה על תרומתך עד כאן.
אתה מדבר על הסגנון שלי? בהודעות הראשונות האשמת אותי שאני מגיב ממומן\אינטרסנט, למרות שאמרתי לך בפירוש שאני לא. אני חוזר: אין לי שום קשר לתעשיית המזון וכל העניין שלי בתזונה הוא פרטי. אני גם לא טענתי שחיטה\דגנים אחרים זה בריא, ואני לא מנסה לשכנע אף אחד לאכול חיטה. מה שטענתי זה ש"חיטה זה רעל" זו כרגע ספקולציה.
את הטיעון של "אפקט הקפדן" קראתי בפוסט שלך, ולא היית צריך לחזור עליו בהודעה שלך. אתה לא התייחסת למה שכתבתי בהודעה הקודמת: לפי הכלל שלך של הוספת 50%, פירות וירקות זה מזיק (מעלה תמותה ב-32%). האם אתה מציע להימנע מאכילת פרות וירקות?
אדון אנונימי
החלטתי לאשר את התגובה שלך בעקבות טענתך שאינך מעורב בשום דרך בתעשיית המזון ובעקבות הסגנון שחזר להיות קורקטי. אין דרך לוודא את טענתך כי אתה מעדיף להשאר אנונימי. רוב המגיבים פה לא אנונימים. זה לא בלוג פוליטי. ברור שאתה בא מהמקצוע (מה שלא אומר שאי אפשר לערער על חלק מקביעותיך המקצועיות). מכיוון שכך אתה יודע שלומר שאפקט שהוא קטן מהורדה ב-50% בסיכון יכול להעיד על היות האפקט הנמדד בעייתי אין משמעותו שאפשר לחשב בדיוק את האחוזים של הנזק של פירות וירקות או אם הם בכלל מזיקים כמו שאי אפשר להקיש ההיפך גם אם הירידה בסיכון היא מעל ל 50%. זה רק אומר שאם הקטנת הסיכון למחלה מסוג כלשהו במחקר תצפיתי על פירות וירקות קטנה מ 50% והממשלה שוטפת את המוח לאכול פירות וירקות אז יש הסתברות קטנה מאוד שמחקר התערבותי יאשר את התצפית (כמו שהראתי באחד הפוסטים פה) ויש סיכוי רב יותר שהוא יראה את ההיפך.
כל מחקר התערבותי עם קבוצת בקרה או בלעדיה מביא בסופו של דבר לתוצאה של ממוצעים של האוכלוסיה הנבדקת. מחקרי תזונה הם גם בעייתייים ביותר לשליטה ומסיבות אלה לתוצאות אולי יש רלוונטיות למדיניות ציבורית אך יש רלוונטיות מאוד מוגבלת לפרט. ההצעה שלי שכל אחד יעשה נסיון קטן לעצמו עדיפה לדעתי פי כמה. היא עבדה בשבילי ובשביל משפחתי וכמה מידידי. עדויות נוספות לא חסרות גם מקוראי בלוג זה.
לשי – התגובה שלך ישראלית כהלכה: בוטה, מאשימה, ומעליבה בסדר הזה. יישר כוח. נראה אותך מסתדר מחוץ למזרח התיכון. היות ונשארו לי כמה גנים ישראלים אני כמובן לא נשאר פרייר:
מתוך ווקיפדיה להלן חיטה מהונדסת גנטית בעלת מספר כרומוזמים שונה. החיטה התנכית (זו שמוזכרת בתנך) בעלת מספר כרומוזמים אחר.
אפשר להתווכח אם הנדסה גנטית משנה את מספר הכרומוזומים אבל אי אפשר להתווכח עם התוצאה הסופית: אתה אוכל משהו ששינו לא את מספר הכרומוזומים כדי לתת לו תכונות שהטבע לא יכל לספק. מצידי תאכל שקית ניילון.
http://en.wikipedia.org/wiki/Genetically_modified_crops
או שפשוט תוריד גלוטן ל 3 שבועות ותראה מה קורה
אולי בגלל הכסף?
Miki
Clearly we are dealing here with an individual with a different opinion.
that is ok. He should get credit for trying to seek other people opinion which contradict his.
Whether he seeks them in order to enhance his pre existing opinion or with the aim of trying to destroy his own belives remains a question.
He seems to be a good debater
Because the methods he used are designed to support his arguments on so called factual arguments the we all know lack statistical proofs.
By this he tries to neutralize your arguments with out necceseraly claiming his arguments are better.
Please think of the marginal utility of your efforts.
They are better spent on people who like to try itoutamd seek encouragement.
I wish anonymous many years of health eating wheat. Clearly if wheat is effective
nutrition people were getting healthier t.
Clearly this is not the case
To anonymous
A good rule of thumb is not to eat food which lists more then
2-3 basic natural ingredients
Look at what you pick up at the super market
That includes all kind of engineered food
You want to eat that?
I wish you much success
It's just not our system.
Our system is adapting to the food problem of today as it now is
An idea from physics -mass – explain why
The avoidance of wheat will spread and could not be stopped
Efi Ben Dor
מדוע בפוסט מ 8 דצמבר שעה 17:28 אנונימי מצהיר שמחקרים אפידמיולוגים הם לא אמינים אך
כל הפניותיו הם למחקרים כאלה ? אופס…
אני לא מתיימרת לקרוא לעצמי מומחית או לצאת בהצהרות גורפות כאלו או אחרות. לרוב, האנשים היוצאים בהצהרות הם אנשים שלמדו לימודי תזונה המבוססים על ידע משנות החמישים ולא מסוגלים לפקוח את העיניים ולקרוא מחקרים חדשים. יודעים להגיד במדויק כמה קלוריות יש בחסה, כמה שמרגרינה זה יותר "בריא" אך לא רואים את תמונת הבריאות הכללית של האדם ועד כמה האנושות הפכה חולה יותר ויותר במהלך השנים.
אני הומיאופתית קלאסית, המטפלת במקרים רבים של אנשים החולים בצליאק או בבעלי רגישות לחיטה ולדגנים.
מכיוון שבהומיאופתיה דוגלים בחוק של "דומה בדומה מרפא", לעתים טיפלתי בחולים הרגישים לדגנים בתרופה שיוצרה מחיטה.
התרופה שיוצרה מחיטה, הוכנה בשיטה ההומיאופתית ונוסתה על נסיינים שדיווחו על סימפטומים שונים, אולם חלק מהסימפטומים הינם אסופה של סימפטומים "שנלקחו מהשטח" כמו מקרה של קבוצת נערות שעבדה במאפיה והטיפול בקמחים+ צריכה גבוהה של מוצרי מאפה שינתה את דפוס המחזור החודשי שלהן.
באופן מעניין מאוד הסימפטומים של החיטה, הינם סימפטומים רבים העוסקים בקיבה-כאבים, התנפחויות, שלשולים, עצירויות ועוד.
זאת אומרת שהנסיינים שהיו בעלי בריאות תקינה לפני התחלת הניסוי ולקחו תרופה הומ' מחיטה, התחילו לדווח על סימפטומים שבד"כ מדווחים ע"י אנשים עם רגישות לחיטה.
וכן, כל הנסיינים הפסיקו לקחת את התרופה שהיא בעצם סוג של מחלה מלאכותית וחשים בטוב.
באופן מעניין, השתמשתי בתרופה רבות דווקא לא בישראל, אלא בניו זילנד. האנשים בניו זילנד צורכים כמויות אדירות של חיטה המגודלת בניו זילנד ובאוסטרליה. החיטה הנ"ל בעלת כמות גלוטן הגדולה פי 6 מרמת הגלוטן בחיטה המגודלת באיזור הים-התיכון.
בניו זילנד יש קהילה אדירה של חולי צליאק. גדולה הרבה יותר מהאוכלוסיה בישראל.
כשהגיעו אלי עשרות חולים עם סימפטומים דומים, שרק מניעה מוחלטת של כל גורם המכיל גלוטן פלוס תרופה מתאימה, השיב אותם לבריאות תקינה "נפל לי האסימון". כל הדגנים המכילים גלוטן סולקו מתזונת משפחתי והשינויים היו מדהימים ורק לטובה.
מחזקת את דברייך מיקי, למה שכל הספקנים לא יורידו מהתזונה שלהם מוצרים עם גלוטן לתקופה מסויימת ויבדקו את עצמם באופן הכי בלתי משוחד, האם חל בבריאותם שינוי.
תודה ענת. מי שלא רוצה לדעת לא ידע וכך גם אצל אנונימי. יש בניו זילנד בלוגיסט פליאו מעולה בשם ג'יימי סקוט (http://thatpaleoguy.com/). אם תפגשי אותו מיסרי לו ד"ש. פעם היה לו בלוג על גלוטן שבו הערתי שבצרפת הבאגט פחות מזיק כי הוא עובר תפיחה ארוכה הוא סיפר על קבוצה של תיירים מניו זילנד שהרגישה יותר טוב בצרפת מאשר בניו זילנד והגיעה למסקנה שזה בגלל הלחם.
היי מיקי, הסיכוי שאפגוש את ג'יימי הוא קלוש, כיוון שניו זילנד היא ארץ גדולה, אבל הבלוג שלו אכן מעולה.
התיירים הנ"ז בצרפת חוו מה שרבים ממטופליי סיפרו לי.
שבת שלום
ענת שלום,
בעיני זה ברור שחיטה יוצרת בעיות רבות ואינה חלק מהתזונה שאנחנו יכולים לעכל. יחד עם זה העובדה שאנשים בריאים שלקחו רקיחה הומאופטית הראו סימפטומים של הרעה לא מהווה ראיה התומכת בתפיסה הזאת ואם כבר תהווה בכל קהילה מדעית ראיה הפוכה-שהסימפטומים שהם הראו עם נטילת המים ההומאופטיים אינם קשורים לחיטה וגלוטן . בכך מפריך אולי הניסוי שלך את הקשר בין הסימטומים לבין צריכת הגלוטן והדגנים.כל זאת בגלל העובדה הפשוטה והידועה שחיטה כנראה לא היתה ברקיחה .חומר שמדולל עד כדי מים שזוכרים את החומר שהיה בהם אינם משהו שהצליחה ההומאופטיה אי פעם להוכיח ובצדק.
מיקי , כתבתי הודעת תגובה אתמול וזאת נעלמה .האם לא התקבלה ?
שאלתי בתגובה ההיא הכיצד אתה מממליץ בבלוג על אורז ותפו"א כמאכל שניתן לצרוך אותו כאשר הוא אינו קיים בתזונה הפליאוליתית ורמת הרעילות שלו גבוהה?למיטב ידיעתי לקטים ציידים לא ניזונו ממאכלים שהיו צריכים בישול ארוך .
איתן שלום,
ידעתי שעצם העובדה שאני הומיאופתית יגרום לכמה אנשים להרים גבה. בדרך כלל אלו אנשים הקשובים רק לדרך המדעית המסויימת אותה למדו. כל דרך חשיבה שונה גורמת להם חוסר נחת.
מעניין שאתה מגיב דווקא תחת מטריית הפוסט של "סכנת המומחים". קהל שוללי ההומיאופתיה משוכנים שהם מומחים בהומיאופתיה מכיוון שקראו מאמר או שניים המנסים לערער את התורה ההומיאופתית, וכן את צייד המכשפות אני מכירה מקרוב.
אז רק כדי להזכיר לך-אם אתה רוצה להבין באמת מה מעולל הגלוטן הפסק צריכת דגנים מכילי גלוטן למספר שבועות, אם אתה רוצה להבין מהי הומיאופתיה קח תרופה הומיאופתית המתאימה למצב שלך וניתנת על ידי הומיאופת קלאסי מוסמך.
שבת שלום
ענת, לא רוצה להיגרר לויכוח אבל איך החלטת מה הדרך שאני מביר ושאני חלק מצייד מכשפות?נורא קל לזרוק את כל האמירות האלה בתור טיעון אבל מצטער זה לא טיעון המוכיח אמיתות ותקפות של הומיאופטיה. מים אינם יכולים לזכור חומר נקודה וכן אני יודע מהי הומיאופטיה האמיני לי שניסיתי בעבר הרחוק לא מעט ממנה.ברור לי שלאנשים יש תגובות טובות לכל מיני תרופות וגם להומיאופטיה אבל זה אינו מוכיח שזה עוזר , אולי פלסבו אולי דברים אחרים. לגבי גלוטן , אני מכיר את הנושא על בשרי טוב ומסכים לחלוטין לגבי הסכנה שבו.יודע גם איך זה לחיות בלעדיו וכמה טוב זה עושה .
איתן
איתן,
בדיוק כפי שאמרתי, גם אם תמשיך ותגיד שאתה מכיר את הנושא על בשרך, עדיין זה עושה אותך פסאודו מומחה. אין לי מושג מי טיפל/ה בך בהומיאופתיה והאם היא היתה הומיאופתיה קלאסית ומי שטיפל/ה בך היה מטפל מוסמך/ת.
אבל זה לא משנה את העובדה שאתה לא קשוב מכיוון שהמילה הומיאופתיה היא כמו סמרטוט אדום עבורך, אולי מתוך משוחדות של העבר, ואתה רוקח כאן מן תשובה בה אתה מנסה להצדיק את עצמך, רק חבל שאין לך מושג מכיוון שתרופה הומיאופתית אינה פלצבו והנסיינים לא קבלו מים.
מה שהם קבלו היא את החיטה בפוטנץ, ברמת מינון שיש בה עדיין מן החומר. אסופת הסימפטומים המדווחים העלתה תמונה האופיינית מאוד לאנשים הרגישים לחיטה. תרופה הומיאופתית זו ואחרות הקלו ואף רפאו מצבים רפואיים.
ועכשיו, אני מבטיחה שלא אמשיך ואכתוב על הנושא, כי העניין פה הוא גלוטן וחיטה ולא דיון על הומיאופתיה.
היי מיקי,
לא הספקתי לקרוא את חליפת התגובות בינכם אבל מעניין אותי משהו אחר כמי שחדש בבלוג שלך:אתה ממליץ על אורז ותפוחי אדמה(נדמה לי) במידה. על פי מיטב ידיעתי לקטים צייידים לא אכלו מזון שהיה זקוק לעיבוד. בוודאי לא תפו"א על רמת הרעילות הגבוהה שלהם ואורז הדורש בישול.שנייהם לא במקרה גם בעלי ערך גלקמי גבוה הכיצד זה מתסדר עם אורח החיים הפלאוליתי?
הסיבה היא שאין אפשרות מעשית לשחזר תזונת ציידים לקטים בימינו. ברור שתפוחי אדמה ואורז זסו פשרה.
מהמקרה הפרטי שלי ושל מספר לא קטן מהמטופלים שלי גלוטן מהווה רעל להרבה מאד אנשים גם כאלה שאין להם צליאק.
תגובות לא טובות לגלוטן שפגשתי: עליה קיצונית במשקל שלא מוסברת בכמות הקלוריות היומית – אנשים אלה הורידו גלוטן מהתזונה מבלי לשנות את מספר הקלוריות ופשוט הורידו משקל (לעיתים של עשרות ק"ג)
בצקת בידיים וברגליים וכן בצקת בצוואר – אופינית מאד לאנשים רגישים לגלוטן. יש לי מטופלים שאחרי אכילה של כמה פרוסות לחם ביום (4 למשל) במשך יומיים שלושה נראים כסובלים מגויטר או מנפיחות סביב הצוואר. כן לשאלתכם… צריכת גלוטן על ידי הרגישים לכך מעלה את הסיכון לתת פעילות בלוטת תריס (ככה לפי דר עדיאל תל אורן)
סבוריאה, כאבים במפרקים, עצבנות, מצבי רוח הפכפכים, נטיה לרגזנות בלתי נשלטת, קוצר נשימה, אסתמה.. כל אלה חלפו לגמרי אצל מטופלים שנענו לאתגר של החלפת הגלוטן במזון אחר.
אין לי ספק שגלוטן מהווה רעל לרבים. נכון לא לכולם. יחד עם זאת אנשים שסובלים מהשמנה בעקר ביטנית, נטיה לצבירת נוזלים, בעיות עור ובעיות בדרכי הנשימה -בבקשה לטובתכם נסו לחיות חודש בלי גלוטן ותראו כמה חייכם ישתפרו.
מיקי, עכשיו אני רואה שכבר ענית, אל תתיחס לשאלה שכתבתי מחדש היום.
אולי לא ניתן לשחזר ממש אבל אם אתה חי על בשר, ירקות מעט פירות ואולי חמאה וגבינות שמנות אולי ניתן להימנע מדגנים ותפודים ?
הדיאטה שרשמת היא אידיאלית לדעתי. יש וידאו שאפרסם בקרוב של רופאה חולת טרשת נפוצה שהחלימה על דיאטה כזו. הבעיה שלא כולם מסוגלים אז אם כבר אוכלים פחמימות בכמות גדולה לפחות שלא יהיו לחם או פסטה ואז צריך לתת אלטרנטיבה.
החלימה מטרשת נפוצה?! מדהים.את זה אני חייב לראות / לשמוע .
זה השינוי היחיד שהיא עשתה כלומר אפשר להניח שזה נובע רק מהשינוי בתזונה?
גם אני לא שמעתי על דבר כזה מעולם. זה גובל בנס. הנה הלינק ליוטיוב. היא מתארת את הדיאטה ורק באמצע הוידאו קראת לה סוף סוף פליאו. יכול להיות שהגלוטן מהווה גם פה מרכיב מרכזי. ידוע שגלוטן פותח את מחסום הדם למוח. לך תדע מה הוא עושה שם.
אולי פספסתי משהו, לאיזו דיאטה אתה מתכוון שהיא אידאלית?
שני שלום
זו הייתה תשובה לתגובה של איתן לרנר שלא ברור לי איך נעלמה. הוא כתב, אם אני זוכר נכון, שלדעתו הדיאטה צריכה להיות בשר וחלקים פנימיים עם ירקות וקצת פירות ולא לכלול אורז ותפוחי אדמה.