לשם "המהפכה החקלאית" יש בד"כ קונוטציה חיובית. היא נראית כביטוי האולטימטיבי לעליונות הגזע האנושי. בכוח תבונתנו העליונה הצלחנו לגרום לכוח המפחיד והעצום הזה, לטבע, לעשות כרצוננו וליצר לנו את המזון בלי שנהיה תלויים באיתניו ובלי שנצטרך לנדוד כמו יתר החיות הטיפשות והמסכנות ולחפש את מזוננו בנדודים.
החכמה הגדולה של המהלך הנ"ל מוטלת בספק, ולא מהיום, על ידי מספר הוגי דעות ומדענים שהמוכר ביניהם הוא ג'ראד דאימונד. מחבר הספרים "השימפנזה השלישי", "רובים חיידקים ופלדה" ו"התמוטטות". דיאמונד כתב: "המעבר לחקלאות היה הטעות הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית, טעות אשר ממנה לא התאוששנו לעולם".
דיאמונד בעיקר כיוון לאי הקיימות המובנית שיש בשיטה החקלאית שסופה להביא עלינו שואה מהסוג שדוגמאות לה הוא מתאר ב"התמוטטות" אך השאלה שנשאלת היא האם בכלל הייתה לנו בחירה בנושא?
אני חושב שלא. מהחומר המדעי שאני קורא נראה לי שהחקלאות הייתה פתרון למצב שבו מקורות המזון שהזינו אותנו במשך שני מיליוני שנה הידלדלו לרמה כזאת שכדי לשרוד היינו חייבים להשתמש באמצעי הטוב ביותר שהיה ברשותנו – השכל – וליצר את מזוננו בעצמנו. לא אכנס כרגע לעדויות בדבר ההידלדלות אבל רמז לא קטן לכך שנדחפנו לחקלאות "בועטים וצועקים" כמאמר הביטוי האמריקאי ניתן למצוא במחקר שערכו לא מזמן חוקרים מאוניברסיטת אמרוי באטלנטה ג'ורג'יה.
החוקרים התייחסו לספר מפורסם מ- 1984 – Paleopathology at the Origins of Agriculture שמצא הידרדרות בריאותית שנבעה מעליה בזיהומים ומחלות שיניים ועליה בחוסרים של מינרלים וויטמינים עם המעבר לחקלאות. הם בדקו מחקרים שבוצען מאז פרסום הספר כדי לבדוק אם מסקנות הספר עומדות במבחן הזמן. מחקרם אישר שאכן "בכל רחבי כדור הארץ ללא קשר לתקופה שבה קרה המעבר לחקלאות כולל אירופה, אפריקה, המזרח התיכון, אסיה, דרום אמריקה וצפון אמריקה" יש ירידה בגובה ובבריאות בזמן המעבר לחקלאות. שימו לב שבמקומות שונים היה המעבר לחקלאות כרוך באימוץ דגנים שונים.
יכול להיות, שהירידה בבריאות קרתה גם מסיבות אחרות כמו עליה בצפיפות החיים, השארות במקום אחד, עבודה יותר קשה ואולי עוד גורמים אבל דבר אחד די ברור – לא נראה שמישהו היה בוחר לעצמו חיים כאלה מרצונו.
אז כל פעם שחוגגים את הבריאות, הקדמה והטוהר שבים השיבולים המלאות גרעינים מלאים כדאי להפנות את החוגגים למחקרים מסוג זה. עוד לא גמרנו להיאבק בתוצאות הבריאותיות של המעבר לחקלאות וקידוש הדגנים ודאי לא עוזר לנו להתייחס אליהם כמו שמגיע להם – מוצר של חוסר ברירה שהמעבר אליו גרם נזקים לבריאותנו. התייחסות כזו הייתה אולי מביאה להתייחסות חשדנית יותר לחיטה למשל ולמציאת ההשפעה הבריאותית השלילית שיש לקיצור זמן התפיחה (שהיא בעצם תסיסה המנטרלת גלוטן) במהלך ההכנה התעשייתית של הלחם ולנזקים שגרם בעשרות השנים האחרונות המעבר לזן החיטה הגמדית עתיר הגלוטן הרעיל.
שנהיה בריאים
מיקי
היי מיקי אני קוראת בצמא כל מה שאתה שולח אך החיים היומיומיים גורמים לנו להתמודד עם בעיות מציקות שאולי לא תמיד קשורות לתזונה (אני צמחונית ומודעת לכל הצדדים האפשריים )כך למשל אני סובלת מחומצת יתר (בעקבות בקע בסרעפת) מודעת למה לא לעשות אבל כלום לא עוזר (אולי יש לך איזה רעיון!) שוב לדעתי הרבה מהתופעות הפיזיות והמחלות לצערי קורות בגלל הלחצים שהאדם נמצא בהם חוסר הרוגע והמתחים עושים את שלהם תרתי משמע!
דליה
אכן למתח השפעה חזקה על בריאותנו. לצערי אני לא מבין במצב הרפואי שלך ולא יכול לעזור.
תרגישי טוב
היי מיקי! דיברת על "קיצור זמן התפיחה". מעניין אותי לדעת האם אפשר לכתוש חיטה באופן עצמאי ובאופן עצמאי להתסיס אותה. עד כדי כך אני אוהבת לחם – אני מוכנה לקטוש ולהתסיס. וגם, האם חיטת קוסמין היא החיטה של "פעם" שאמרת שהיא מעט פחות רעילה, או שמא זו כבר נכחדה?! בתודה מראש, יפית.
אפשר לטחון חיטה בבית עם מטחנה מתאימה ויש כאלה שעושים את זה. כוסמין אמור להיות פחות גרוע מחיטה ננסית והתפחה ארוכת זמן תעזור להקטין את תכולת הגלוטן. אני לא הייתי מתעסק עם זה אבל כל אחד עם העדפותיו. אולי שטיבל יוכלו לעזור לך באיתור המטחנה.