חוקרים שבדים החליטו לבדוק מדוע האיכרים שלהם חולים פחות במחלות לב מהאוכלוסייה הכללית. את תוצאות מחקרם הם מתארים במאמר שפורסם החודש בכתב העת הבין לאומי למחקר סביבתי ובריאות הציבור (הנה הלינק )
החוקרים איתרו קבוצה של 1752 איש, חציים איכרים מכל רחבי שבדיה וחציים לא איכרים שהתגוררו באותם אזורים.
הנחקרים נשאלו אודות הרגלי האכילה שלהם, במטרה לבדוק עד כמה הם מתאימים להמלצות הדיאטה של משרד הבריאות השבדי, הזהות להמלצות המקובלות בארץ ובעולם.
ההמלצות של משרד הבריאות:
איכלו פירות וירקות יום יום.
(אני מציע לא להפסיק את קריאת הפוסט כאן – זה יכול להיות מסוכן לבריאותכם!)
לאחר ניתוח השאלון חולקו המשתתפים לקבוצות של צריכה גבוהה ונמוכה של פירות+ירקות, צריכת לחם מלא או לבן, צריכה גבוהה ונמוכה של שומן רווי וצריכה שבועית ואי צריכה של דגים.
ירקות הוגדרו כירקות, קיטניות, וירקות שורש חוץ מתפוחי אדמה. צריכת שומן גבוהה הוגדרה כצריכת חלב המכיל מעל 1.5% שומן או צריכת חמאה או צריכת שמנת מתוקה או שלושתם.
בכוונת החוקרים היה לחכות 12 שנה ולבדוק את שיעור החולים והנפטרים ממחלות לב במשך התקופה ולמצוא התאמה בין המאפיינים התזונתיים לתחלואה. אך כבר בניתוח של תוצאות הבדיקות הרפואיות בתחילת התקופה היה אפשר לראות שני יתרונות בריאותיים משמעותיים מבחינה סטטיסטית ביחס לבעלי הצריכה הגבוהה של שומן מן החי. לאלה שצרכו יותר שומן היה:
משקל יותר נמוך
כמו כן הם עשו יותר פעילות גופנית, היו ביניהם יותר איכרים ויותר מהם עישנו. לא היה כל הבדל בינם ובין הקבוצה שאכלה מעט שומן ברמת ה LDL (הכולסטרול הנחשב "רע"). אגב, באף אחד מהפרמטרים האחרים (ירקות+פירות, דגים, לחם מלא) לא היו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בתוצאות הבדיקות הבריאותיות בתחילת המחקר בין צריכה גבוהה ונמוכה.
תוצאות
ובכן חיכו החוקרים 12 שנה עד 2003 ואז בדקו את האשפוזים והמוות כתוצאה ממחלות לב של משתתפי המחקר. מכיוון שלא היו ממצאים אופיניים לאיכרים בנפרד מהדיאטה החליטו החוקרים להתייחס לכל המשתתפים כקבוצה אחת. מתוך 1752 משתתפי המחקר 473 חלו או נפטרו ממחלות לב במשך 12 השנה.
ישבו החוקרים וחקרו, חישבו ומצאו:
בניתוח גולמי (לפי פרמטר אחד)
אם אתה אוכל מעט שומן סיכוייך לחלות או למות ממחלות לב גבוהים ב 80% מאלה שאוכלים הרבה שומן.
בניתוח לפי שני פרמטרים, רק לקשר בין צריכת פירות וירקות ובין צריכת שומן היתה משמעות סטטיסטית והתוצאות המעניינות אף עוררו את החוקרים לפרשנות יצירתית שנדון בה מאוחר יותר. בינתיים הנה התוצאות:
אם ניקח את הקבוצה שצרכה שומן רב ומעט ירקות וניתן לאחוז החולים והנפטרים ממחלות לב בה את הערך הבסיסי 1 אז:
מעט שומן הרבה שומן
מעט ירקות 1.08 (0.61-1.90) 1
הרבה ירקות 1.63 (0.96-2.77) 0.36 (0.20-0.66)
(המספרים בסוגריים מתארים את טווח הביטחון – Confidence Interval של 95% בתוצאות)
אפשר לומר שהנתון לגבי הקבוצה של מעט ירקות ומעט שומן אינו מספק הרבה אינפורמציה כי מה כבר אפשר לומר על מספר שהוא בין 40% פחות סיכון לפי כמעט 2 יותר סיכון?
נשאר לדון בשני המספרים המתייחסים לצריכה רבה של ירקות ופירות. והמסקנות:
אם אתה אוכל הרבה פירות וירקות ומעט שומן סיכוייך לחלות או למות ממחלת לב שווים או גדולים עד פי 2.77 (ובממוצע 1.66) ממי שאוכל מעט ירקות והרבה שומן.
או במילים פשוטות: הרבה ירקות ופירות ומעט שומן זה מאוד לא בריא! – הרבה ירקות ופירות והרבה שומן זה בריא מאוד! פי ארבע יותר בריא!
פרשנות
הקורא המנוסה של מחקרים מדעיים נזהר מאוד בקריאת החלק הזה של המחקר כי הוא בדרך כלל משמש את החוקרים לכפיית ראית העולם שלהם על תוצאות המחקר. כל פרשנות היא כזו. הסכנה גדולה במיוחד במחקרים תצפיתיים/התבוננותיים מהסוג הזה.
פרשנות החוקרים מתבססת על הנחה סמויה שהתועלת הבסיסית לבריאות באה מהפירות והירקות וכך הם מגיעים למסקנה שהשומן מביא לידי ביטוי את התועלת של נוגדי החמצון וכל שאר הניסים והנפלאות הטמונים בפירות ובירקות שרובם (לדבריהם) הם מסיסי שומן וכך, בנוכחות מוגברת של שומן, באה ברכתם לידי ביטוי.
ובכן ברצוני להציע פרשנות אחרת. גם שלי מתבססת על השקפת עולם והיא לא יותר מפרשנות, אך אם יותר לי, גם לא פחות הגיונית מהפרשנות של החוקרים.
פרשנותי מתבססת על ההנחה שהתועלת נובעת מכמות השומן הגבוהה ולא מהירקות+פירות. איך אני מסביר את ההבדל בתוצאות בין הקבוצות? פשוט מאוד – לדידי הרבה פירות וירקות אומר בעצם מעט פחמימות. בואו נחשוב מה בכפר שבדי נחשב הרבה פירות וירקות. לא נראה לי שבחורף השבדי הארוך הם אוכלים הרבה פירות. בקיץ אולי אבל לא בחורף הארוך יחסית, שאז הפירות לא על העצים ובחנות הם יקרים מאוד. נשארו הירקות – לפי השאלון, ירקות הוגדרו כירקות, קיטניות וירקות שורש (גזר) לא כולל תפוחי אדמה. קיטניות מכילות יחסית מעט פחמימות (הן מכילות חלבון) וזמינות ירקות השורש (גזר) בחורף דומה לזו של הפירות. כך שאם אתה אוכל הרבה שומן והרבה חסה וקיטניות אתה אוכל מעט פחמימות. ואם, לעומת זאת, אתה אוכל הרבה חסה והרבה קטניות וגם מעט שומן אתה חייב לאכול הרבה פחמימות (תפוחי אדמה, לחם) – מה שמאפיין כנראה את ההרכב התזונתי של הקבוצה בעלת הסיכון הגבוה ביותר.
או במילים פשוטות: הרבה פחממות ומעט שומן זה מאוד לא בריא! – הרבה שומן ומעט פחמימות זה בריא מאוד! פי ארבע יותר בריא!
סיכום
לסיכום קובעים החוקרים: "הדיאטה הרשמית הנוכחית נתמכה רק חלקית" (על ידי התוצאות של המחקר). זאת בדיחה פנימית, פחד ממאסר או מה?
אני הייתי מנסח את הסיכום כך: מי שציית להוראות הדיאטה הרשמית סיכוייו לחלות היו גבוהים ב 66% עד 80% ממי שצפצף או לא שמע על הדיאטה הרשמית, שזה בדרך כלל המצב אצל איכרים. ואם אתה עושה ממש הפוך מההוראות ואוכל הרבה שומן ומעט פחמימות סיכוייך לחלות הם רק חצי בהשוואה לאוכלוסיה הכללית ורק רבע בהשוואה לאוכלוסיה שמקיימת את ההמלצות הרשמיות באדיקות.
לסיכום של הסיכום מסקנתי היא שהיתרון הבריאותי של איכרים בשבדיה נובע מזה שהם מרוחקים מהמרכז, לא מעודכנים בשטויות התזונתיות שהממשלה מלעיטה את הציבור וגם כששטיפת המוח מגיעה אליהם הם מצפצפים עליה ונשארים נאמנים לדיאטה המסורתית שלהם.
וכך נוסף פרדוקס אחד נוסף לזה צרפתי, הישראלי, השוויצי וכו' וכו'….הפרדוקס השבדי.
כמה פרדוקסים צריך כדי למוטט היפותזה?
שנהיה בריאים
מיקי
