מחקרים מדעיים או אבולוציה?

האם ניסיונות מדעיים בהשוואת דיאטות תקפים יותר מאנקדוטות?

הניסוי המדעי הארוך ביותר והגדול ביותר שנעשה אי פעם בהשוואת דיאטות התרחש ליד דימונה (לינק לינק). בקריה למחקר גרעיני גייסו 311 איש שרצו לרזות וחילקו אותם לשלוש קבוצות דיאטה – דלת פחמימות,  דלת שומן וים תיכונית. כל הנבדקים הורידו את צריכת הקלוריות, נבדקי הדלת פחמימות באופן ספונטני והאחרים בגלל שאמרו להם. להלן טבלה המפרטת את השינוי הממוצע בצריכת אבות המזון בצד תוצאות הקטנת שכבת הפלאק בעורקים אגב, תוצאה שאף סטטין לא נותן.

כפי שאפשר לראות מהטבלה צמצום הקלוריות מפחמימות בדיאטה דלת השומן (280-) היה יותר גבוה מצמצום השומן (140-) ובכלל, הקשר החזק ביותר הוא בין צמצום צריכת הפחמימות וירידה בעובי שכבת הפלאק. נתון נוסף, שאינו משתקף בטבלה, הוא שמכיוון שהם ירדו במשקל חלק נכבד מהקלוריות שהם חסכו באכילה הושלם ממצבורי השומן שבגופם (אלה הק"ג ש"נשרפו") כך שלפני שמקבלים כפשוטן תוצאות טובות של "דיאטה דלת שומן" כדאי לבדוק שהם לא תוצאה של הורדת הקלוריות שבאה בעצם ברובה מהורדת פחמימות ועלייה בצריכת שומן, אם מוסיפים את צריכת הקלוריות משומן הגוף, אבל נחזור לעיקר.

אם מישהו חושב שהמסקנה היא שאם תורידו את  צריכת הפחמימות בכמות המצוינת בטבלה תתקבל הורדה בשכבת הפלאק ברמה המצוינת שם יש לו טעות גדולה. בלי שיש לי את הנתונים לגבי כל נבדק ונבדק אני מבטיח לכם שאף אחד מהם לא הוריד את צריכת אבות המזון בשיעורים המצוינים בטבלה ואף אחד לא קיבל את התוצאה בטבלה של הורדת שכבת הפלאק. הטבלה משקפת ממוצעים. באופן כללי אפשר לומר שהיא ממוצע של אנקדוטות של אנשים שחלקם קיימו באדיקות את ההוראות שהם קיבלו וחלקם פחות או יותר שמו קצוץ. את זה אני יודע מהטבלה המצורפת למחקר שם מצוינת סטיית התקן הגדולה של הממוצע. כלומר יכול להיות שאם תורידו את הצריכה רק בשיעור המצוין בטבלה (הממוצע) לא תתקבל כלל ירידה של שכבת הפלאק. יכול להיות שכדי להשיג הורדה צריך להיות מן "המקפידים" ואז התמורה היא יותר גבוהה מן הממוצע.

לסיכום, שני היבטים של המחקר המדעי – הגדרות לא מדוייקות של המשתנים (דיאטה דלת שומן היא אולי בכלל עתירת שומן פה) והממוצע מדגימים שמחקרים אינם מראים בהכרח מידה נכונה של פעולה – תוצאה הרלוונטית לפרט. יש במחקרים מדעיים עוד בעיות לא מעטות כי בסופו של דבר הם נסיונות סימולציה פשטניים בהכרח של מציאות מורכבת.

בהיבט זה תקפותה של אנקדוטה טובה הרבה יותר. כמובן רצוי שתקופת המבחן תהיה זמן משמעותי בחייו של המדווח ושהוא יהיה אדם אמין המודע להשפעותיהם של מניעים אידיאולוגיים על התחושה הסובייקטיבית של הצלחתו.

יותר טוב כמובן לאסוף מספר רב של אנקדוטות שנמשכו מקסימום זמן מחייהם של בעלי האנקדוטות ושאת תוצאותיהן אפשר לאמת.

ובכן זה בדיוק מה שאני עושה. לימוד התזונה במשך האבולוציה של האדם הוא בעצם איסוף אין סוף אנקדוטות – אין סוף סיפורי הצלחה. כי אלה שהצליחו להתקיים במשך 2 מיליון שנה – 100,000 דורות בבריאות טובה הם סיפור הצלחה בהגדרה וכל מה שאני צריך לברר הוא מה הם אכלו. ואל תגידו לי שהם חיו רק 30 שנה – זה לא נכון – הם חיו, אם לא לקו בזיהומים מפציעה או סיבה אחרת, עד מעל גיל 70 (לינק).

ובאשר לאנקדוטות של סיפורי כשלון? אין כמובן כל קושי לאסוף אותן. אנחנו נתקלים בהם באופן אישי על כל צעד ושעל. בכל אשר תפנה אנשים חולים פה במשהו כזה או אחר. זקנים, מבוגרים, נוער וילדים – רובינו חולים. כדי לאסוף אנקדוטות מספיק לדעת מה אוכלים פה. מי צריך ניסיונות מדעיים שמנסים לדמות בהצלחה חלקית מאוד סביבה מורכבת ומספקים ממוצעים אם יש אינפורמציה אמיתית מהשטח?

שנהיה בריאים

מיקי