לא להבהל – אין צורך ללמוד את התרשים כדי לרזות.
ההבדל בין שמנים ורזים הוא בנתון אחד בלבד – כמות השומן האצורה בגוף. השאלה איך להרזות היא אם כן פשוטה להפליא – איך להפטר ממצבורי השומן? או בניסוח מונע – איך למנוע מהשומן להצטבר בגוף?
התשובה גם היא פשוטה להפליא – תנו לשומן למלא את תפקידו מימים ימימה – לספק אנרגיה נקייה ויעילה לתאים.
איך נותנים לשומן לעבוד? – התשובה פשוטה – אומרים לגוף שאנחנו צריכים שהוא יערך לצריכת שומן בכמויות גדולות.
איך אומרים? – כל כך פשוט שבא לבכות – אוכלים שומן!
"וואו, אומר הגוף, אני רואה שהרבה שומן מגיע בזמן האחרון, מוטב שאתכונן ואגביר את היכולת שלי לייצור את ההורמונים והאנזימים המיועדים לעיבוד שומן לאנרגיה".
ברגע שהגוף מייצר מספיק מאותם אנזימים והורמונים "מחודש הקשר" בין התאים לתאי השומן והם לוקחים את השומן בשמחה כמקור אנרגיה. אז מפסיקים להיות רעבים כי יש בתאי השומן מספיק קלוריות לימים וחודשים. אז מקטינים באופן ספונטני את צריכת הקלוריות. זה בדיוק מה שקרה בניסוי של ד"ר איריס שי בדימונה שבו הושוו שלוש דיאטות ורק בדיאטה דלת הפחמימות ועתירת השומן לא נאמר לנבדקים (בעלי משקל היתר) להגביל קלוריות ובכל זאת הם הגבילו. מאות עדויות אישיות (כולל זו שלי ושל משפחתי) מאשרות שזו הדרך.
מדוע מלכתחילה אין לגוף יכולת מספיקה לעבד שומן לאנרגיה? – כי לא ביקשנו ממנו אלא שידרנו לו מסר הפוך. מילאנו אותו בפחמימות אליהן הוא נענה והגביר את יכולתו לייצר אינסולין. הדבר הראשון שאינסולין עושה הוא להגביל את ניצול השומן לאנרגיה. אכילת הרבה פחמימות מעלה את כמות הסוכר בדם ועודף סוכר בדם מרעיל! לכן הגוף נכנס למצב חירום בו כל המערכות מכוונות לעניין אחד – להוריד את רמת הסוכר בדם. האינסולין מתפקד כמו מגן דוד אדום – מפנה את הסוכר במהירות האפשרית לשני כיוונים:
- לתאים לשם יצור אנרגיה – בזמן חרום הדבר האחרון שהוא צריך זה שהתאים ינצלו גם שומן לאנרגיה ולכן הוא מונע את יצור ההורמונים והאנזימים המיועדים לעיבוד שומן לאנרגיה בתאים.
- לתאי השומן לאגירה בתור שומן – הדבר האחרון שהאינסולין רוצה הוא שתאי השומן ישחררו שומן ולכן מונע יצור כל אותם הורמונים ואנזימים המאפשרים זאת.
כלומר, במצב כרוני של צריכת פחמימות גבוהה אין הגוף מייצר כמות גדולה של הורמונים ואנזימים המיועדים לניצול שומן לאנרגיה ויכולת ניצול השומן של הגוף יורדת. זו הסיבה שהגוף בעצם לא יודע שיש לו שומן כך שהכיוון הוא רק לאגירה ולא לשחרור שומן מתאי השומן.
אז בואו נסכם – כדי לרזות צריך לאכול שומן! ובאותה עת אסור להפריע להורמונים והאנזימים המעורבים בניצול שומן לעבוד – תשאירו את הסוכר (פחמימות) במכולת ואת האינסולין בלבלב.
גם כדי להישאר רזים צריך לאכול שומן! וכדי לא להשמין צריך להגביל צריכת פחמימות.
וכתמיד לפינה האישית:
הנה תמונה מארוחת הבוקר של נכדיי בני ה- 10,7,4. התלבטתי אם להראות את התמונה כי הם לא אוכלים ממש כשר אבל מה לא עושים למען המטרה?
ונכון, הסיפור הזה לא מופיע כאן בפעם הראשונה אבל ככה זה עם סיפורי נכדים – חוזרים על עצמם. בקנדה יש ביטוח רפואי ממשלתי וכל אחד אמור לבחור רופא משפחה. מאז הגיעם לקנדה, לפני שנתיים, הם עדיין לא בחרו רופא משפחה כי לא היה להם צורך. מביקורת רופא השיניים נשלחו הילדים וההורים הביתה לאחר בדיקה קצרה.
אגב, יש גם גרסה יותר כשרה של ארוחת הבוקר – מחית של אבוקדו, שמנת מתוקה וקרם קוקוס עם קקאו וקצת סטיביה – טעם כמו של פודינג!
ולסיכום הפניה לתקציר של מאמר מדעי שהתפרסם לפני מספר ימים בכתב העת Obesity Reviews. המאמר סקר 19 מחקרים קליניים של דיאטה דלת פחמימות. הנה הסיכום של התקציר " LCD was shown to have favorable effects on body weight and major cardiovascular risk factors; however the effects on long-term health are unknown." ובתרגום: "הוכח שלדיאטה דלת פחמימות (LCD) אפקטים חיוביים על משקל וגורמי סיכון מרכזיים לכלי הדם והלב, אך האפקטים לטווח ארוך על הבריאות אינם ידועים". קצת זהירות אף פעם לא הזיקה לחוקרים במאמרים מסוג זה. אני בבסיס כלכלן ואת כל מה שלמדתי במשך שלוש שנים אפשר לסכם במילה אחת – אלטרנטיבה. אז בואו ונבדוק מה ידוע על הטווח הארוך של האלטרנטיבה. האפקטים של דיאטה עתירת פחמימות במיוחד אלה הנפוצות היום (חיטה, סוכר וכו') לטווח ארוך ידועים גם ידועים למי שרוצה לדעת, אפשר לראות אותם בכל בית חולים קרוב לביתך, זה המלא על גדותיו.
שנהייה בריאים ולא לשכוח
להתחיל את הדיאטה בשומן ולעולם לעולם לא לעזוב אותו!
מיקי
נ.ב. עוד תמונה של הנכדים, סתם כי מתחשק לי לראות אותה כל פעם שאני אפתח את הפוסט הזה…
פוסט נפלא!
לא הבנתי מה הם אוכלים שם- אנא פרט
ורד, נראה לי שהם אוכלים בייקון וסלט. לדעתי, בארץ אין בייקון שלא מפוצץ בשלל ניטריטים ופוספטים, ולכן אנחנו אוכלים ממנו לעתים ממש רחוקות. הילדים שלי היו בהחלט מוכנים לאכול שפע ארוחות בוקר כאלה בעצמם, רק בלי הסלט :-P.
נכון הבייקון שם בלי ניטרטים אבל גם שם קשה להשיג. נראה לי שגם הם לא אכלו את הסלט…
הי מיקי,
איזה כיף לקרוא את מה שאתה כותב.
מרגשים במיוחד היו הדברים על הכנס בהרוורד.
נראה לי שמעיסוק תחביבי העגת לעיסוק האמיתי.
כעת אין לך בררה אלא לחיות עד 120 שנה כדי לדעת שהספקת…
הנכדים ממש מקסימים. שלי מאד מזכירה לי את מאיה כשהיתה בגילה.
ובעניין הדיאטה, זה כל כך הגיוני, עד כאב.
אני מאד רוצה ואוהבת שומנים,
אבל אכילת החמאה בלי הלחם, קשה…
בקיצור אני אשמח לייעוץ בנושא כיוון שזמן האחרון יש הרבה יותר מידיי חנה במכנסיים שלי….
כל הטוב שיש,
חנה
חנה
למה שלא תנסי את הלחמניה להלן על טהרת החלבון
http://maya-udi.blogspot.ca/2012/08/blog-post_5.html?showComment=1344201714994#c22519527918576123
הי מיקי
אשמח מאוד אם תוכל לפרט דוגמת תפריט יומי שלכם
אני די מסתבכת עם זה
תודה
יעל שלום
בשר שמן בבישול איטי (לסגור בצליה מכל הצדדים לפני הבישול), ביצים מקושקשות עם הרבה שמן קוקוס חמאה ושמן זית, סלט ירקות ומידי פעם קצת בטטה. חוזר חלילה כיד הדמיון הטובה של אשתי. המרכיבים אותם מרכיבים הגיוון הוא בחלקי הבשר הפנימיים השונים שנוספים. בראש ובראשונה כבד אח"ח שקדי עגל, טחול, לשון וכן הלאה וכן הלאה.
מיקי , אקח שוב את תפקיד קטגור השטן ואעלה את הבעייתיות שבהתיחסות לבעיות השמנה רק כאל חלק מהתזונה. יש לי חבר אמריקאי שבעקבותיו אני בעצם נכנסתי לפליאו לפני שנים. הוא סובל מהשמנת יתר וסכרת למרות התזונה שבהחלט משפרת את המצב אבל לא פתרה אותו. בעיניין השמנה צריך להתייחס לשלל גילויים שיש כיום ואחד מהם קשור לאחסון וירוסים בגוף או חיידיקים שלמעשה גורמים בדרך זו או אחרת להשמנה. יש כמובן את נושא בלוטת התריס שבפעילות חסר שלה יכולה לגרום לעייה ותסכול למרות הפליאו. בקיצור מה שאני מנסה לומר לאחר שאני נתקל בלא מעט בעיות הוא שאין כאן תשובה חד משמעית לכל בעיית השמנה ובריאות לצערי.
יש עוד נשואים שלא נגענו בהם ואחריאים אפילו יותר לבעיות בריאות ואולי בעקיפין להשמנה כמו העובדה שאנו מכילים כיום חיידקי מעיים שלא היו אמורים לאכלס את המעיים שלנו ואנו חסרים חיידקים בפלורה שכן היו צריכים להיות שם. חיידקים שמשפיעים בוודדאי גם על השמנה בין השאר. ישנה דיאטה שנקראת gaps שקרובה לפליאו שמטרתה לאורך כשנתיים לנקות ולחליף את אוכלוסייית החיידקים ולמנוע בעייות הנובעות ממעיים (מסתבר שאוטיזם ושלל בעיות פסיכאטריות ורפואיות אחרות נוסעים מתוכן המעיים )
איתן
אכן יש מקרים קשים וגורמים נוספים אבל לדעתי רוב האוכלוסיה תגיב טוב לשינוי המוצע כאן כמו הנבדקים במחקר של שי ועוד רבים אחרים במאמר האחרון המובא כאן.
אני השארתי אותה כמות פחממוות והוספתי שומן ( גבינות עיזים וכבשים שמנות, שמן זית ואבוקדו) ולא שמנתי. הבנתי עכשיו למה?
פשוט מאוד לא הוספתי פחממות. טוב נראה שנכון שהרבה פממחות זה לא בריא , בחיוחד קמח לבן וסוכר. חוץ מזה שנים אני משתדלת לא לאכול שומן טרנס.
אגב נרשמתי לדיור ולא קבלתי עידכונים.
כרנאה שהגאדג'ט של ההרשמה לא עובד. אבדוק. הוספתי את האימייל שלך לרשימה.
אני כבר כמה חודשים מנסה לדבוק בתזונה עם מעט פחמימות ויותר שומן. אני אוכל מוצר מאפה כלשהו בין פעם בשבועיים לפעם בחודש (קשה לשנות הרגלים) ולעתים רחוקות ממתקים או חטיפים. אבל לפעמים מתחשק לי משהו מתוק, אבל שיהיה פחות מזיק. האם יש מתכונים פשוטים לכך? הבנתי שקוקוס בריא מאוד, האם יש למשל מתכון פשוט לעוגיות קוקוס?
תודה.
היי יובב
לא נראה לי שמתים מוקדם בגלל קצת סוכר פה ושם. תמיד אפשר להחליף בסטיביה. מתכונים יש אבל אני לא חזק בזה – גוגל!
מוזמן להכנס לבלוג שלי.
יש שם תווית של "תזונה פליאוליטית" וגם של "נשנושים".
ממליצה על כדורי אנרגיה למיניהם. אפשר להכין מראש ואז לנשנש חופשי כשרוצים. זה בלי סוכר ובלי דגנים…
קישור לבלוג של ורד http://veredleb-nutrition.blogspot.co.il/
תודה ורד,
נראה מגרה מאוד, נראה לי שאצטרך להכין בכמויות קטנות או לחלק כדי לא לאכול הכול לבד 🙂
אני מכינה כמות ושומרת במקרר. בכל פעם שיש חשק למשהו מתוק שאינו שוקולד איכותי 70% ומעלה, אני שולפת כדור קטן וחמוד כזה (כל פעם משהו קצת אחר)
תודה, מיקי.
אפשר להגיע גם דרך לחיצה על שמי
יובב שלום
מניסיון ארוך שנים כשאני אוכל פעם בכמה שבועות משהו מסוכר או קמח לבן וכו', לאחר תקופה זה בהדרגה הופך לפעם בבשבוע ואחר כך הדיאטה נשברת. אני חושב שנוכחות הפחמימות הריקות האלה שגורמת לסוכר מהיר בדם גורמת לקרייבינג למתוק. אם אתה נמנע לגבמר לאחר תקופה לא ארוכה לא תרגיש צורך למתוק או מאפה.
לגבי ממתיקים, צטרף להמלצה על סטיביה . ש\אפשר לאפות לחמניות עוגיה קטנות של קמח שקדים בכמה דקות בטוסטר אובן
שלום איתן,
אכן החשש שלי שאם אתחיל לאכול קמח בכלל וסוכר לאט לאט זה יהפוך חזרה למשהו יומיומי. כרגע לפחות אין לי בעיה עם לחם ומאפים, לא מרגיש שחסר לי, אבל עם האצבע על הדופק. הבעיה היא יותר עם שוקולד או ליתר דיוק המתוק של השוקולד, שלפעמים מתחשק להיזכר בו.
תודה.
בטטה אגב אינה חלק מתדונה לקטית ציידית וגם טובה יותר גליקמית מתפודים היא עדיין בבחינת פחמימות לא טובות.
יובב, אחד החטיפים המתוקים החביבים עליי: רבע עד חצי כוס שמנת מתוקה או חלב קוקוס, חופן נאה של אגוזים שבורים (מה שאתה אוהב, אני חובבת אגוזי מלך ושקדים), וכפית מייפל אמיתי. נשמע משונה אולי, בעיני זה מעדן.
נראה לי שבהחלט שווה ניסיון
שאלה למיקי – קראתי נתון שהדהים אותי: המדד הגליקמי של שמן הוא—-אפס! וכך גם אגוזים וכו.
המזון המשמין ביותר לכאורה בכלל לא מעיר את האינסולין ואת השתלשלויותיו.
אם כך – האם אתה יודע על ניסוי פשוט כלשהו של אנשים שניזונו – לאורך תקופה מסויימת – רק על שומן? אני לא שואל על תזונה כזו כעל דיאטת פלא, אלא על האופן שבו זה משנה את הפרופיל הכימי והמדדים הבריאותיים של הגוף?
מנסיוני שלי, מזה כמה חודשים אני מציף את התפריט שלי בשמן. משהו כמו חצי כוס עד כוס שמן זית ליום בסלט, ובתבשילים. זה כמובן טעים מאוד, ולא רק שאני נעשה רזה יותר, אלא שרמות הסוכר שלי שטיפסו בהדרגה לתחום המדאיג, צנחו חזרה לרמות מתונות. הייתכן?
תודה לך
אבל זה בדיוק מה שכתוב כמעט בכל פוסט פה. יש מחקרים רבים בהעלאת כמות השומן שהביאה תוצאות טובות. חפש חוקרים כמו volek, Westman ואיריס שי
היי מיקי. ענית לי על השאלה השניה שלי. הראשונה היתה לגבי "צום שומן".
לא מכיר ניסוי כזה. אדם צריך מינימום של חלבון אחרת בטווח ארוך הוא ימות אבל צום חלבונים של כמה ימים אפשרי ויש גם כאלה שממליצים עליו לעידוד האוטופאגיה. לא ברור בדיוק כמה אבל כנראה לפחות חצי גרם חלבון כלול לכל ק"ג משקל גוף (צריך לבדוק בדיוק כמה חלבון כלול בבשר או ביצים בגלל המים שכלולים בהם)
ובכן מיקי – נשביתי בקסמו של רעיון הפליאו. קראתי, למדתי ואני מיישם. אני טורף בעונג רב בשר וביצים, חתכתי לגמרי מחיטה, אני ממעיט בפחמימות, אני חוגג עם שומן מהסוגים שמומלצים כאן, אני גם מסתפק בשתי ארוחות, כך שברוב הימים אני למעשה צם מארוחת הצהריים עד הבוקר למחרת, וכיו"ב.
עשיתי כעת בדיקות דם כדי לבחון את המצב וציפיתי כמובן לשיפורים. אני רוצה לשתף אותך במאזן ביניים אחרי כחודשיים של תזונה שהיא די פליאו.
נעלמו חמישה קילוגרמים. (הייתי רזה מאוד גם מקודם). הסוכר בצום ירד מכ 100 לכ 80. שתי תוצאות שנראות טוב.
לעומת זאת:
יש זינוק של כולסטרול מ 190 לפני ארבעה חודשים ל 301
טריגליצרידים מ 66 ל 77.
HDL כולסטרול מ 53 ל 66
LDL כולסטרול מ 123 ל 218.
אני די המום מהתוצאות האלה. האם יכול להיות שמשהו במפגש בין רעיונות הפליאו לגוף הפרטי שלי לא עובד נכון? למעשה זה בדיוק מה שצפוי שיקרה לפי התפיסה המקובלת למי שאוכל פליאו לא?
ונתון נוסף שחמק מעיני – cholesterol non hdl – עלה מ 137 לפני ארבעה חודשים ל 234.
רזה להכעיס
אני מנמנע מלהתייחס למקרים ספציפיים כי זה לא רציני בלי פרטים מלאים עליך ועל ההיסטוריה הרפואית שלך וגם אם הייתי יודע אותם אני לא רופא ולא בן רופא. לא שהיות רופא הוא בטוחה לעצה נכונה אבל המדינה קבעה שהם המוסמכים. בכללי נכתבו ספרים על נושא הכולסטרול. יש היום מחנה הולך ומתחזק של חוקרים שהגיע למסקנה שמספר ה LDL הוא החשוב ולא הכולסטרול. יש לך טריגליצרידים נמוכים מאוד ולדבריהם (אני מדגיש לדבריהם, אני לא קובע שזה נכון) זה סימן שה LDL הוא מהסוג הלא מזיק. במספרים כאלה של טריגליצרידים גם חישוב ה LDL מאוד לא מדוייק כי הוא מתבסס על נוסחה של אחד בשם פרידלנד שהניח טריגליצרידים הרבה יותר גבוהים.
אני מתכוון לכתוב פוסט על הנושא בקרוב.
בסיכומו של דבר מי שעושה פליאו לוקח על עצמו אחריות כי הוא עושה בעצם הפוך מהמלצות התזונה המקובלות. אתה צריך ללמוד ולהחליט בעצמך. קרא למשל את הפוסטים של Piter Attiya על כולסטרול (אם אתה לא מוצא בגוגל תחזור אלי) ומקורות אחרים שתמצא ותחליט בעצמך.
בוקר טוב מיקי
אני לא מתכוון להעמיס עליך את התיק הרפואי שלי חלילה. (אני אחזור על הבדיקות כדי לוודא שחריגה כזו אינה תקלת מדידה). אני גם חולק אתך את החשדנות בפני קביעות רפואיות סמכותיות, ואכן לוקח אחריות ובודק.
כאשר פרסמת את מדידות שיעור ויטמין D אצל שבט אפריקאי של צידים לקטים בני זמננו, אתה כיוונת לכך שהם מיצגים טווח טבעי של הערכים הנכונים שאינו זה המומלץ ומקובל על הממסד.
האם אתה יכול להראות סוג כזה של מדידות על קבוצה דומה שמתייחס לפרופיל שומנים בדם? אני חושב שהשוואה כזו תהיה נכונה יותר מאשר לסולמות המקובלים ולמשמעויות הסותרות שמיוחסות להם.
תודה
עד כמה שידוע לי לא מדדו את מספר חלקיקי ה LDL בקבוצות מסורתיות. המדידות הרגילות לדעתי לא נותנות תמונה טובה. עובדה, 75% מהאנשים שחוטפים התקף לב ה LDL שלהם נמוך. הלדברי המומחים שאני עוקב אחריהם (עד הודעה חדשה) כח התחזית של ה LDL כמו שמודדים אותו היום הוא חלש מאוד וצריך למדוד את מספר החלקיקים. זה יכול להיעשות במכשיר מיוחד או מדידת APO B שאולי קיימת בארץ, עוד לא הצלחתי לבדוק.
פירסמתי את :
http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2377095&r=1
מה דעתך על שומן חום?
שמתי לב שנים כי למרות אני רזה , בד"כ לא קר לי , ואילו לשמנים קר.
דווקא לאחר שהצלחתי לפני כמה שנים לחזיר אלי ק"ג שעבדתי התחיל להיות לי קר בחדר עם מזגן.
גם היום לא קר לי . בטח אנשים מתעצבנים מזה, שאני בקצר והם בסוודר וקר להם.
ליבליב אין לי דעה על שומן חום. לא למדתי את הנושא.
שלום מיקי – אני השתתפתי בסדנאות של דר' גבריאל קאזאנס (הוא נוהג להגיע לישראל פעמים בשנה), ומכיוון שהוא עורך סדנאות צום ארוכות מזה שנים (שמיועדות במיוחד לחולי סוכרת) הרי בניגוד ל"גוראים" אחרים, הוא מתבסס על מידע שאסף בשטח מאלפי אנשים, ולא מתאוריות כאלו ואחרות.
הוא טוען שלגוף האדם ישנם שני מנגנונים מטאבוליים עיקריים, אחד של פרוק שומנים ואחד של פרוק פחמימות. לגוף יש העדפה בולטת למטאבוליזם פרוק הפחמימות, וזה מה שגורם לקושי בדיאטות. כדי להעביר את הגוף למטאבוליזם של שריפת שומנים, יש צורך בצום של 3-5 ימים, או דיאטה דלת פחמימות קשוחה (בסגנון אטקינס) של שבועיים. וגם אחרכך, מספיקים יומיים של בליסת פחמימות והופס, הגוף חזר למטאבוליזם של צריכת הפחמימות.
הוא ממליץ לכולם – כסגולה לאריכות ימים – לרדת מתחת ל100 גרם פחמימות ביום. חלק מהאנשים (הוא מפריד את האוכלוסיה למספר סוגים) צריכים אף לרדת מיתחת ל 50 גרם ביום.
דן
זה מזכיר לי במידת מה את Dr. Rosedale שמטיף לדיאטה קטוגנית תמידית. אין מחקרים על תזונה כזו. אולי היא אידיאלית ואולי מסוכנת לטווח ארוך. כשאין מחקרים קשה לדעת. אני לא מאמין שהגוף "בנוי" לצריכת פחמימות וצריך להסית אותו מברירת המחדל שלו. מצד שני בתזונה המערבית אכן הגוף לא מורגל בצריכה גבוהה של שומנים. צום זו שיטה כי אז הגוף בעצם מנצל את רוב הקלוריות היומיות משומן האצור בגוף. לדעתי אפשר להשיג את שיפור יכולת עיבוד השומנים גם על ידי הגדלת אחוז השומן בתזונה היומית. דווקא ברירת המחדל האבולוציונית כפי שמצטיירת ממחקרי היא של ניצול של שומן כמקור אנרגיה חשוב מאוד ופחמימות כרזרבה במקרה שאין מספיק בשר ושומן. אני כן מאמין שמשהו בסביבות 100 גרם פחמימות, במיוחד לאנשים עם בעיות של שליטה בסוכר בדם, היא פתרון טוב. יכול להיות שגם מתחת ל 50 גרם טוב לחלק מהאנשים או אולי לכולם. אין נסיון לטווח ארוך אם כי הנסיון לטווח קצר ובינוני הוא די חיובי.
אני חושב שיש לגוף העדפה לפחמימות, וזה מתבטא בהתמכרות ל "מתוקים" ולמוצרי מאפה שכה נפוצה בציבור. ומניסיון בצומות שלו ובדיאטת אטקינס, לוקח זמן עד שההתמכרות לפחמימות נעלמת, ואפשר לוותר על הפחמימות בלי מאבק עצמי. אבולוציונית, ישנם בגוף הרבה תהליכים ביוכימיים רדומים, שנכנסים לפעולה רק בשעת חרום, ולוקח ימים עד שבועות כדי שהגנים הכרוכים בתהליך יתחילו להתבטא ולפעול (למשל מטבוליזם מפרק ציאניד, שמתחיל לפעול לאחר חשיפה לשקדים מרים, או הסתבר שרבים מהרגישים ללקטוז, לאחר חשיפה ממושכת ומתונה למוצרי חלב, התחילו לעכל מוצרי חלב). מאותה סיבה, אני מאמין שלוקח לגוף מספר ימים עד שעוברים מהעדפת פחמימות להעדפת שומנים.
דן
זה בלוג שמשתדל להצמד להסברים שהם הגיוניים אבולוציונית. אם בתקופה בה עוצבנו אבולוציונית לא נזונו מהרבה פחמימות וכן ניזונו מכמויות נכבדות של שומן מדוע שלגוף תהיה העדפה לפחמימות וקשיים להסתגל לשומן? הסיבה היחידה היא שהאדם עצמו הרגיל את הגוף במשך זמן ארוך בו צרך בעיקר פחמימות ומעט שומן. זה מצב אחר מלומר שבאופן טבעי הגוף רגיל יותר לפחמימות וצריך לאמץ אותו לעכל שומן. להיפך הוא ישמח לחזור למצבו הטבעי.
נראה שלא הסברתי את עצמי (או יותר נכון את דר' קאזאנס) אין קושי לעכל שומן, הקושי הוא לגרום לגוף לפנות לשומן האגור בתאי השומן *במקום* להפעיל את תחושת רעב בלתי נסבלת (ותשוקות למזון מתוק). לדברי דר' קאזאנס, עד שרמת הסוכר בדם לא יורדת לתחום של 70-85, הגוף לא יתחיל את תהליך פרוק השומן מתאי השומן, ותחושת הרעב תמשך. כדי להגיע לרמת סוכר כזו נמוכה, יש צורך בצום או הגבלת פחמימות ממושכת.
לגבי העדפות, ברור שלרוב האוכלוסיה יש העדפה לטעם מתוק, ונעשו על כך מחקרים בתינוקות ובאוכלוסיות שלא אוכלות מתוק בד"כ. אם אתה רוצה הסבר אבולוציאוני, אז ה"מתוק" של האדם הקדמון היה תותי בר למיניהם, שלאין ערוך קלים לאיסוף ולאכילה מאשר בשר.
רציתי לדעת מה עמדתך לגבי ירקות עשירים בסוכר כמו עגבניות, גמבות וגזר, מבחינת העדיפות שלהם מול ירקות ירוקים שהם מומלצים יותר בדיאטה דלת פחמימות.
אני לא הייתי עושה עניין מעגבניה, גמבה וגזר. שהסלט יהיה טעים יותר חשוב.
גלוקוז בצום 70-85 זה נמוך וצריך הגבלת פחממות ממושכת. לי יש לאחר צום של 12 שעות תחום כזה של סוכר בדם. אצלי יש החלפת השומן בשריר, לא סתם אחוז השומן אצלי נמוך עם יחס משקל גוף תקין ( גבולי). לפי דעתי הגוף שלי למד לשרוף שומנים למרות שאני עדיין לא בגבלת פחממות ברמת אנטיקס או פליאו,אבל בד"כ גם לא זולל סוכר ולחמים ופחממות אחרות. לפי דעתי הגוף כן יכול לחיות על בעיקר שריפת שומנים עם אכילת פמחחות . כמובן לא כשפחממות הינם התפריט העיקרי בדיאטה.
אני חושבת שההתמכרות שלנו לסוכר הינה הגנה מפני מזונות רעילים. למזונות רעילים יש טעם מר או חריף. אנחנו מחפשים מתוק כדי לא לאכול מזון רעיל. יש אנשים מכורים לחריף ולא נרתעים ממזון מר. שקדי בר רעילים הינם מרים ( יש ציאניד בכמות גבוהה). כיום פשוט יש סוכר ופממחות בשפע וזה מה שגורם לתחלואה הרבה.
ליבליב , תיאוריה מעניינת אך האם יש לך משהו להסתמך עליו?לא הייתי פוסל אותה אבל איך זה מתיישב עם העובדה שזוכרים ומתוק בדרך כלל רעילים גם הם ?הרי סוכר הוא רעל אמיתי לגוף למרות הפיתוי שבטעמו הטוב.
בגלל שהאדם הקדמון אכל מעט סוכרים ( פירות בר שמכילים הרבה פחות סור ורק לעיתים כשמצא כוורת דבורים)ולא תמיד היה בנמצא, לא היתה בעייה . אבל היום יש שפע של סוכר בכל פינה. על תאריית הרעל קראתי בספר של מרווין האריס בני מננו.
עוד מחקר מעניין:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4279792,00.html
חבל שלא צוין מה היה ההבדל בין קבוצת הניסוי – שקיבלה מזון עתיר שומן לפרק זמן מוגבל – לקבוצה שנהנתה ממזון עתיר שומן באופן חופשי.
כמו שLIVLIV כתב , אף האדם הקדמון אכל לעיתים פירות עתירי סוכר ודבש , האם לאדם שהוצאתו הקלורית היא גבוהה מומלץ לאכול פירות ודבש ?
ננצל את התגובה לשאול את דעתך גם בנוגע לירקות שורש כגון בטטה ,תפו'א ,סלק,גזר
תודה
יש בדף בצד שמאל למעלה המלצות תזונה. לא נראה לי שיש בעיה לאכול ירקות שורש במידה. כנ"ל לגבי פירות ודבש אם אין לך סוכרת, פרה סוכרת או רגישות מיוחדת כי יש גם כאלה.