מחקר שהתפרסם בתחילת השנה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature מצא מדוע עשיית כושר גופני מועילה לבריאות בכל כך הרבה תחומים.
החוקרת הראשית במחקר בת' לוין (Beth Lavine) עוסקת שנים רבות במחקרי הארכת חיים בעכברים. היא שמה לב לחשיבות העצומה של תהליך הנקרא אוטופאגיה, הקורה בכל תא חי, להארכת החיים. אוטופאגיה, שעל חשיבותה עמדתי בפוסטים לא מעטים כאן, היא התהליך של מיחזור החלבונים בתא והיא מנקה את התא מחלבונים ואף מאברונים שלמים, כמו המיטוכונדריה, שניזוקו.
גברת לוין הינדסה עכברים כך שהאברונים שמבצעים את האוטופאגיה בתא (אוטופאגוזומים) יזרחו באור פלורוסנטי. מהשוואה של קבוצת טיפול שעשתה כושר עם קבוצת ביקורת שנחה היא הראתה שמספר האוטופאגוזומים עולה אצל העכברים בזמן עשיית הכושר, כאשר היא מדדה לאחר 30 דקות ועד ל 80 דקות. כדי לוודא שהאוטופאגיה עושה את ההבדל היא הינדסה עכברים שלא יוכלו לייצר את האוטופאגוזומים בתגובה לעשיית כושר ואכן אלה התקשו בסיבולת ובספיגת סוכר מהדם.
התוצאות נמשכו גם בטווח הארוך כאשר עכברים שייצרו אוטופגוזומים בתגובה לעשיית כושר לא חלו בסוכרת בעוד שהעכברים שעשו כושר אך לא יכלו לייצר אוטופאגוזומים כן חלו.
לוין כותבת שאוטופאגיה ידועה גם (אצל בעלי חיים) "כמגינה מפני סרטן, הפרעות נוריולוגיות (אלצהיימר וכד'), זיהומים, מחלות דלקתיות, הזדקנות והתנגדות לאינסולין".
או קיי אז איך זה קשור לארוחת בוקר או ערב?
אוטופאגיה מתרחשת באופן ספונטני בגוף לאחר כ 12 שעות צום. אם אנחנו אוכלים שלוש ארוחות ביום, שלא לדבר על חמש, אנחנו לא מאפשרים לאוטופאגיה להתרחש. לכן, מדיניות של דילוג על ארוחת בוקר או ערב בתוספת כושר בבוקר או בערב בהתאמה, כדי להינות מה"תנופה" של האוטופאגיה, מבטיחה "סופר" אוטופאגיה וכך חיים ארוכים ובריאים.
וראה זה פלא, ציידים לקטים, "פליאו" גזעיים, כמובן בדרך כלל לא אכלו ארוחת בוקר (המקרר התקלקל) ובמקום זאת עשו כושר בצורת חיפוש מזון בין אם בהליכה ללקט או בהליכה מהירה וריצה בצייד. בקיצור, מי צריך מחקרים? פשוט ללמוד על חייהם ולחקות כמידת האפשר.
למי שמקיים תזונת פליאו אני לא צריך להסביר שקל לנו לא לאכול בבוקר כי בפליאו אין את תחושת הרעב הבלתי ניתנת לשליטה האופיינית לתזונת "פירמידת המזון" אבל לא כל הקוראים פה מקיימים פליאו (לעת עתה) וחלק בטח עוד חושבים שארוחת הבוקר היא הארוחה הכי חשובה ביום כפי שהטיבו יצרני דגני הבוקר לפרסם ולכרסם לנו במוח בעזרתם האדיבה של דיאטניות חביבות.
שנהיה בריאים
מיקי
אה, מה לא צריך ארוחת בוקר דגנים מלאים בריאים עם חלב דל שומנים בשביל לתפקד כמו שצריך?
חשבתי שדגנים מלאים בגלוטן, גליאדין וסוכרים נחוצים לנו להתחלת יום חדש ולפני כל פעילות ספורטיבית כמו שכל יצרני המזון (שממש מענין אותם הבריאות שלנו) אומרים לנו לעשות… 😉
איך אני יעלה על האופניים בלי ארוחת בוקר? אני אמות בדרך, שעה לתוך הנסיעה…
חחח מצחיק
http://meeverlapaleo.blogspot.com/2012/09/blog-post_17.html
עם דגנים בדרך לא תמות אבל כמה שנים אחר כך…
אביב התבדח הוא כבר עבר לתזונת פליאו .
ברור
האם במקום הדילוג על ארוחה אי אפשר פשוט להימנע מחלבונים באותן שעות?
הרי מבחינה מטבולית הגוף יבצע תהליכים כאלה של צום גם באכילת שומנים בלבד ולא רק בצום מוחלט
צריך לבדוק אם האוטופאגיה לא מופסקת בעת צריכת שומנים. לא יודע
בהמשך לשאלת heli, האם אכילת פירות בזמן הדילוג על הארוחות מבטלת/מקטינה את האוטופאגיה?
לא מכיר נתונים על פירות אבל ידוע שקטונים מעודדים אוטופאגיה כך ששמן קוקוס צריך לעזור
בהמשך לשאלות חלי ואביב, האם לספורטאי שמטרתו לבצע תהליך גדילה בשריר , לא יהיה עדיף כן לאכול פרי שניים ואפילו קצת חלבון לפני האימון בבוקר?
ליאור אני מצטער אך אין לי ידע טוב בתחום פיתוח שרירים. נסה לשאול בפייסבוק הזה או בבלוג של מר קדמוני.
מסכים . בעיה אחת עולה כאן עם המלצה לכושר בערב . ניתן להניח כי אבותינו שכבו בדרך כלל לישון לעת ערב אם לא שקיעה ולכן גם ארוחת ערב אבל גם פעילות גופנית שמשאירה אותנו מעוררים לא נאפשרת התאמה טובה לאורח חיים בריא אבולוץציונית
יש משהו בזה איתן. סביר להניח שזה היה סדר הדברים אצל ידידנו הקדמון. לי מרגיש יותר טבעי לא לאכול בבוקר אבל לא כל אחד נולד עם אותה תבנית. מצד שני מי שלא אוכל בערב צריך להפסיק לאכול בסביבות חמש כדי לאפשר אוטופאגיה עד ארוחת בוקר ואם יעשה כושר נגיד בשש בערב נראה לי שהוא יהיה עייף בזמן לשינה ויהי זמן רב במצב של "סופר אוטופאגיה".
איך אפשר להתאמן על קיבה ריקה לאחר צום?זה לא נראה לי ריאלי לרוץ או לעשות אימון כח כל קיבה ריקה ועוד לאחר מכן לא לאכול מכמה סיבות.לפני האימון אם לא אוכל ארגיש סחרחורת ורמת סוכר נמוכה תגרום לי לא לבצע את הפעילות במיטבה,ודבר שני לאכול אחרי אימון לדעתי מאוד חשוב כדי למלא את המאגרים לאימון הבא ולהתאושש כראוי..איך אפשר לא לאכול גם לפני אימון וגם אחרי אימון.??אלא אם כן האימון הוא זניח שלא דורש מאמץ גדול.אז זה הגיוני..
אלעד
ראה תשובתו של דני. אני לא מתאמן ממש קשה – 20 דקות אירובי לסירוגין + 30 דקות משקלות ואין לי שום בעיה לא לאכול לפני או אחרי. אולי כדאי לאכול/לצום אחרי אימון לסירוגין כדי לחקות הצלחה ואי הצלחה בציד.
איתן שלום,
אני טריאתלט מזה 15 שנים, מאמן טריאתלון בהסמכתי.
התחריתי בכל המרחקים עד איש ברזל.
חייתי שנים על "העמסת פחמימות" בערב לפני אימון ואכילה בבוקר לפני האימון.
תזונת פליאו שינתה לחלוטין את תפיסת עולמי מאחר שהגוף שלי השתנה ומגיב באופן שונה – אם אני אוכל ארוחה מלאה בחלבון, שומן וירקות ב 19:00 בערב, יכול לצאת לאימון אינטנסיבי ב 08:00 בבוקר (60-90 דק') מבלי לאכול כלום ולאכול רק לאחר האימון. איני מרגיש רעב בבוקר ואיני חש צורך לאכול לפני האימון. אין לי בעיה של "אנרגיה" לבצע את האימון ולא מרגיש שחסר לי גליקוגן בשריר/כבד או כל מחסור אחר.
אני עדיין בתהליך למידה. עד עכשיו מצאתי שתזונת פליאו הפחיתה משמעותית את התלות שלי בפחמימות, וגרמה לגוף שלי להיות יעיל הרבה יותר (משתמש הרבה יותר בשומן כאנרגיה). אגב, אני חושב שאי אכילה לפני האימון מגבירה את "שריפת" השומנים במהלך האימון.
לוקח מעט זמן לגוף לעשות "אדאפטציה" ולנפש להפנים ש "חוכמת ההמונים" עליה חיינו הרבה שנים בהקשר לתזונה ואימון גופני, מוטעית. ממליץ לך לקרוא את תובנותיו של פרופ' טים נוקס, מחשובי הפסיולוגים של המאמץ בעולם, לגבי תזונה דלת פחמימות לספורטאים ובכלל.
שגיתי בשם כמובן, התגובה לאלעד.
לאלעד,
אחרי שהגוף מסתגל לעבוד על שומן, כל מה שהכרת קודם על רמות האנרגיה שלך משתנה לגמרי.
אני מבצע צום לסירוגין של 16/8 (חלון אכילה של 8 שעות) בסגנון leangains.com והאימונים שלי כוללים משקולות במשקלים כבדים ואימונים די אינטנסיביים. את האימונים אני מבצע לקראת סוף הצום כלומר לאחר כמעט 16 שעות ללא אוכל (!) אבל לאחר האימון אני אוכל ארוחה גדולה.
אני לא מרגיש עייף כלל במהלך האימון וגם אתה לא אחרי שתרגיל את הגוף לעבוד כך.
(עוד אופציה זה רק להכניס קצת חלבון לגוף לפני האימון, טונה או משהו, יש כאלה שלוקחים אבקות של חומצות אמינו, הטענה היא שזה עוזר לגוף לשמר את השריר במהלך אימון בצום).
אכן, הארוחה שאחרי נראית לי חשובה מאוד ואני מקפיד עליה, אבל לאכול לפני אימון כבר מזמן לא עניין מבחינתי.
פעם לא נהגתי לאכול ארוחת ערב . אכלתי עד 17:00-18:00 . בבוקר ב-7:00 אכלתי רק 2 פירות ורכבתי שעה על אופניים.מסדבר שצדקתי אז. לפחות חלקית.
נשמע מושלם
האם כל אכילה, גם של דבר מאוד קטן גורמת לכך שתהליך האוטופאגיה לא יתרחש או שהוא מתרחש רק בעוצמה נמוכה יותר?
יובב
אני לא בטוח שקיים מחקר שבדק בדיוק את הכמות שמבטלת אוטופאגיה. אני לא מכיר בכל אופן.
בשיטת קינגסטון קמים שעה לפני הזריחה, בערך, ועד 11 בבוקר אוכלים כשני פירות, וגם עושים הליכה של שעה-שעה וחצי בבוקר. גם הם מתקרבים לתהליך שאתה מתאר. בקינגסטון גם מפסיקים לאכול בסביבות 5 אחרי-הצהרים, וזה די נחמד. מרגישים ככה יותר נעים בערב. כמובן שהולכים לישון מוקדם יחסית.
רחל שלום
בקינגסטון יש דימיון לדעתי כמעט רק בנושא הפסקת הארוחה והכושר אבל ממליצים על טופו וסויה שהם גרועים ומזיקים לנו כמו דגנים ודלעתי גם הבשר, החלבונים והשומנים שם לא בדגש. אין קשרבין תזונה פליאוליטית למה שמומלץ בקינגסטון.איתן
יריב ,
הבעיה שלי עם טריאתלון או כל ספורט אתגרי אחר היא שאיננו מותאמים לעבודה מסוג זה . אבותינו לא אימנו את עצמם בפרך רק על מנת להתאמן אלא בעלו במסגרת החיים והתאמצו כשצריך. אני עוסק בתנועה ולמידה ויציבה באמצעותתנועה ורואה את הפגיעות הרבות שיש לגישות האתגריות גם כאשר הן נעשות בשום שכל ותכנון.
דבר נוסף הוא שמשום מה לא מתייחסים אליו כאן הוא הצורך בשינה מוקדמת שגם היא מותאמת לאבולוציה ולא ארוחות בערב או אימונים מאוחרים.
אגב למי שהציע טונה כחלבון כדאי לזכור שמאכלי ים בכלל ובפרט טונה לאים בכספית שגם מעט ממנה הרסני לגוף ואיננו ערוכים לפנות אותה מרקמות הגוף ובעיקר מהמוח והיא קטלנית
איתן ידידי,
כתבתי דברים בהקשר לתזונה ואימון גופני כתגובה למה ששאל אלעד – לא התכוונתי לנהל דיון איזו פעילות גופנית עדיפה.
אני מכיר כמוך את התפיסה לגבי ענפי סיבולת – מציע לך לקרוא מאמר שפורסם במגזין גלובס לפני כחודש ובו טענות הפוכות. החוקרים טוענים שנועדנו לרוץ מרתון ולכך התפתחנו אבולוציונית.
התייחסתי לכך בפוסט שכתבתי אצל "מר קדמוני" – אני מסכים איתך לגבי הפציעות אולם חושב שאינן נובעות מהספורט אלא מהספורטאים. חלק ניכר מספורטאי הסיבולת היום מתאמנים בצורה לא חכמה ומתחרים בתחרויות ארוכות וקשות ללא בסיס רחב מספיק. איש ברזל דורש, לעניות דעתי, שנים של אימונים, הכנה גופנית ומנטלית, לפני שניגשים למשימה. היום התפתח טרנד ש"כל אחד יכול" ואנשים רוצים לסמן על החגורה מרתון או איש ברזל. הם עושים זאת ללא הכנה מספקת והתוצאות בהתאם. אני מתאמן ומתחרה 15 שנים, יכול לספור את פציעותיי על כף יד אחת וכולן קלות מאד ונפתרו במהרה. לא חייבים להיפצע – תוכנית אימונים נכונה שמשלבת עבודת כוח וחיזוק, תקופות פגרה להתאוששות,תזונה נכונה ושינה טובה ימנעו פציעות גם כאשר מתאמנים הרבה.
לגבי שינה – במקצועי אני טייס. בשנות עבודתי, כתוצאה מעבודה רבה בלילות, למדתי (זאת דעתי) ששינה הינה המרכיב המשפיע ביותר על בריאות האדם, נקודה. מחסור בשינה איכותית מביא דברים רעים מאד.
לגבי מאכלי ים, לא הייתי פוסל את כולם על הרקע שהזכרת…..סרדינים, אנשובי, הרינג, סלמון הינם מקורות מצוינים, ויש עוד – יש לי ספר של דר' פיל מאפטון שמתייחס לכך בפרוט, אחפש ואכתוב כמה מילים נוספות כשאחזור לארץ
יריב , אשמח לשמוע יותר לגבי הדגים שהזכרת. נושא זיהום הכספית למיטב ידיעתי כל כך חמור שאין דגה או מאכלי ים שלא סופגים אותו . הבעיה היא שכמות מזערית בכל מאכל מספיקה לשקיעה של כספית בגוף ומכאן לבעיות של דמנציה ועד סרטן ובכלל הדרך קצרה מאוד
הנה מחקר שהתפרסם היום. http://www.sciencedaily.com/releases/2012/09/120924080303.htm
יריב, גם אני אשמח לשמוע יותר אילו דגים אפשר יותר לאכול.
איתן, אני מסכימה איתך בעניין קינגסטון. אחרי שקראתי הרבה אצל מיקי השתכנעתי, ועכשיו אני מנסה לשלב. עדין מרגיש לי מוזר לאכול יותר חלבון,ובעיקר שמנת של פעם… ישר מדמיינים שנורא משמינים מזה…
לעניות דעתי אכילה של תפריט דל פחמימות
1.עלול לפגוע בייצור בגליקוגן
2.יכול לפגוע בהתאוששות מהאימונים..במיוחד אחרי אימון כח או אירובי שדווקא שם אנו רוצים לתת בוסטר של מנת פחמימות כדי לאושש את השריר
3.יש פגיעה במסת שריר שאנו מתאמנים לאחר צום,כי הגוף לוקח אנרגייה מהשריר ומהשומן ביחד..(לעומת זאת עם היה פחמימה לפני האימון הפגיעה בשריר הייתה מינורית)מצב שתיארתי פה יוצר קטבוליזים-הרס שריר,ואני רוצה דווקא ההפך-מצב אנאבולי
4.השומנים נשרפים בלהבת הפחמימות-אם לא יהיה מספיק פחמימה לא יהיה שריפת שומנים ראויה-מי שרוצה לחזור למעגל קרבס-לימי התיכון-מתארים את זה הכי יפה ופשוט
5.ככל שאני שורף יותר פחמימות במשך האימון אני גם אשרוף יותר שומן לאחר האימון כי הגוף מעלה את היכולת התרמוגנית שלו-כלומר את החילוף חומרים שלו..
ומהניסיון שלי אימון עצים גם כח וגם אירובי קשה לבצע ללא פחמימות.יש הרגשה של עייפות חוסר אנרגייה וחוסר חשק להתאמן,מאיפה תבוא האנרגייה??מהשמש??
http://www.kilogram.co.il/2392/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-%D7%A6%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%9E%D7%A7%D7%A1%D7%9E/
לא יודע מאיפה להתחיל….
עלול לפגוע ביצור גליקוגן – נכון, אבל אנחנו רוצים להסתמך פחות על גליקוגן ויותר על שומן, זה כל העניין.
לא חושב שצריך פחמימות לאושש שריר. באימון נגרמים ׳נזקים׳ לשריר, סיבי שריר נקרעים וכו…אנחנו רוצים חומר בניה להתאוששות השריר – חלבון. נכון לאימון אירובי ובטח לאימון כוח, ודאי שמעוניינים בהיפרטרופיה.
לא חושב שיש קטבוליזם באימון בוקר ללא אכילה. חושב שזה מעודד את הגוף להשתמש יותר בשומן כמקור אנרגיה
המשפט שכתבת בסעיף 4 נכון אבל מדובר על כך שאם מתרוקנים מאגרי הגליקוגן בשריר ובכבד לא ניתן לנצל את השומן כמקור אנרגיה ללא אספקה קבועה של סוכר. זה מתייחס לאימונים אירוביים ארוכים, שלוש שעות ומעלה. גם במקרה זה, אני כבר לא בטוח לחלוטין….ראה את הפוסט של רוכב האופניים בבלוג זה.
לגבי הסעיף האחרון. לוקח זמן ללמד את הגוף לחיות יותר על שומן ופחות על סוכר. חייתי 15 שנים על משפטי ׳ חוכמת ההמונים ׳ שכתבת והיום אני חושב אחרת. אני אומר זאת כמי שחי ספורט סיבולת ועבר הרבה מאד בתחום ב 15 השנים האחרונות, ניסיתי על הגוף שלי דברים שונים ואני עדיין בתהליך למידה ונסוי . ברור לי כי התורה הקונבנציונלית ממנה ציטטת ועליה גם אני גדלתי רחוקה מרחק רב מהמציאות.
לי יש עוד שאלה, שקשורה לטבעונים, שתמיד אומרים שמזון מן החי גורם לחומציות, וחומציות זה מזיק לגוף , ששואף לבסיסיות. האם זה נכון? מה דעתכם על זה?
רחל
זו עוד תיאוריה. היתרון של אימוץ האבולוציה כמורה דרך הוא שאפשר לא לבזבז זמן בלבדוק תיאוריות לא הגיוניות מבחינה אבולוציונית. זיכרי את אמירתו של תאודיסיוס דובזנסקי האגדי (באמת לא בצחוק, למרות שלא הרבה מכירים אותו): "דבר אינו הגיוני בביולוגיה אלא לאור האבולוציה", או בגרסה האנגלית Nothing in biology make sense except in the light of EVOLUTION.
ולסיכום – אם היה בתיאוריה הזו משהו לא היינו פה כדי לדסקס אותה כי אכלנו בשר והרבה בשר לאורך 2.5 מיליון שנה לפחות.
פרופ' לוריין קורדן, בספרו – paleo diet for athletes , מתיחס באריכות לנושא חומציות/בסיסיות במזון. מבלי להכנס לפרטים, קורדן מציג רשימה של מזונות חומציים ורשימת מזונות בסיסיים. הוא מדבר רבות על הצורך לאזן חומציות, בעיקר אחרי אימונים, במזונות בסיסיים, בעיקר ירקות ופירות. איני מבין את הטענה הטבעונית מכיוון שמן הטבלאות ניתן לראות שמזונות מהחי אכן חומציים אולם דגנים וקטניות זהים להם בחומציות.הטבלה בע"מ 57 בספר.
רחל,
בהצלחה עם התזונה החדשה. לגבי דגים אם כי אני סקרן לשמוע מה יש ליריב לומר, אני לא הייתי לוקח סיכון ובאמת אינני. כספית גם במנות זערערות מסוכנת באופן מוחלט ואף אחד לא יכול לדעת ובטח לא להבטיח כמה כספית צריך על מנת להיפגע. ידוע לנו שבימים יש כספית והיא חודרת לשרשרת המזון. נכון שסרדינים שאינם בראש השרשרת כמו למשל הטונה, הם מטבע הדברים עם פחות רעלים ומתכות אך האם אנחנו יודעים כמה יש בהם ומה הוא סף המינימום לפגיעה?אני לא.
איתן,
תודה על האיחולים! ראיתי את האתר שלך. אכנס לקרוא בעתיד הקרוב. יום-כיפורים הוא אפשרות קרובה טובה…
נחכה לתשובה של יריב על הדגים. היום בישלתי סרדינים, אגב, ויצא לי לא משהו. הסתפקתי בשמנת של פעם, והרגשתי פושעת אמיתית.
רחל
הבטחתי ולכן אקיים…. המידע מתוך ספרו האחרון והמצוין של דר' פיל מאפטון – the big book of health and fitness
פיל טוען שצריך להמנע מדגים שניזונים מתחתית האוקיאנוס שם נמצאים מרבית החומרים הרעילים. מדבר במיוחד על אלו האוכלים קרוב לחוף: פוטית,סול, דג חתול, סרטנים, אויסטרים, צדפות, מולים.
מה כן לאכול: דגי מעמקים כגון – סלמון, סרדינים, הרינג. דגי ים צפוני – סלמון, טונה כהה, סרדינים ודגים קטנים אחרים המלאים ב EPA (חומצות אומגה 3). גם טראוט, בס.
המנעו מטונה לבנה, דג חנית, דג חרב.
להפתעתי הוא ממליץ על צריכה מאד מעטה של דגים, פעמיים בחודש ועוד פחות לנשים הרות וילדים.
מי שקונה את זה שיערב לו. האוקיינוסים מלאים בחומרים רעילים ומתעות כבדות וכמו שכבר כתבתי אף אחד לא באמת יודע מהי הכמות המינימלית שעדיין לא גורמת נזק בכספית למשל. ספק אם יש כזו כשמדובר בהצטברות.כל מי שאוכל מאכלי ים מסתכן .איני אומר לא לעשות זאת אבל צריך לדעת מהם הסיכונים.אני לא מתפלא כלל שהוא מדבר על פעמיים בחודש ולא לנשים הרות. וכי למה שאשה הרה לא תאכל מאכלי ים אם אין בהם סכנה ?רק כי הם מסוכנים
יריב,
תודה על המידע – אין מה לעשות, צריך לקחת את זה בחשבון, נראה לי… האם גם לגבי סלומון וסרדינים הוא ממליץ לאכול רק פעמיים בחודש?
אגב, לפני כשבוע יצאה כתבה בYNET בריאות, נדמה לי, שבארה"ב יצאה המלצה, בעקבות בדיקה של טונה, שמצאה יותר כספית מהצפוי, שילדים יאכלו טונה רק אחת לשבועיים.
רחל,
ההמלצות לגבי כמויות נכתבו ע"י פיל בסיום התיחסותו לדגים ופירות ים כמקור חלבון (מתחיל בכך שכותב שהם מקור חלבון מצוין). הוא כותב, בדומה למה שאיתן כתב, שהנהרות והאוקיאנוסים הופכים למזוהמים ולכן הדגים עליהם המליץ (wild fish ) עלולים להכיל רמה מסוכנת של רעלים ומכאן ההמלצה להגביל צריכתם.
חייב לציין שגם אותי הפתיעה המלצה זאת – בגדול הוא אומר לא לאכול דגים ומאכלי ים וזה בעייתי משהוא…. אני מתכוון ללמוד את הנושא יותר לעומק.
כן, זה באמת מגביל… בסך הכל זה נחמד מאוד לאכול דגים, וטונה למשל, זה דג מאוד שימושי בשימורים.
יקי
משום מה המחקר ששלחת לא מופיע בהקשר לתגובות כאן אבל אני רוצה להגיב עליו:יש בעייתיות עם המסקנות . החוקרים קופצים קפיצה לוגית למסקנה שכדאי לצרוך בכל זאת 2-3 דגים בשבוע. אגב לא צויין אז אני מניח שמדובר על דגי ים ולא מתקויםנכון?
בכל אופן מן המחקר לא ניתן להיות שקט ולדעת שכספית ואחרות לא ממאירות את גופנו אלא שהצורך בשומני אומגה גובר על הסיכון לדעתם. האם בדקו את זה לאורך שנים ארוכות?לא בטוח כלל. הכספית והמתכות האחרות משפיעות על מוחנו ומערכת העצבים שלנו לארח ולאורך שנים ארוכות של רביצה בשומני הגוף וברקמות המוח .
אם כל מה שחשוב מדגי ים הוא האומגה שלש הרי שיש פתרון מעולה:יש אומגה שלש של אומגה שלש גליל שהיא היחידה שעוברת סינון קפדני ומחמיר בנורווגיה. אנחנו צורכים אותה כבר שנים רבות לאחר שויתרנו לצערנו על דגה ומאכלי ים. נקודה נוספת בסוף ההמלצות של המחקר היא שהם בפירוש לא בדקו עוד את הנושא של דיוקסין וחומרים אחרים . אני כחוקר הייתי נזהר עד מאוד מלהמליץ המלצות מסוג זה
מיקי,
כל הכבוד על ההתמצאות המדהימה שלך במה שמתפרסם… איך אתה עושה את זה?
ולגופו של עניין – כנראה שאפשר לצרוך דגים, אבל – בזהירות ובמודעות. זה גם נורא תלוי כמה צורך יש לכל אחד בדגים, נראה לי. למרות שהצורך הנפשי שלנו קשור גם לידיעה השכלית שלנו – עד כמה מאכל מסוים בריא או לא.
על עיקרון השמים הגדולים שמעתם? כטייס יכול לומר לכם שחלק מהותי מזה שמטוסים אינם מתנגשים הוא בגלל שהשמים גדולים. נראה לי שגם האוקיאנוס גדול, קשה לי להאמין שמימי האוקיאנוס מלאים ברעלים בריכוז כזה שלא ניתן לאכול דגי מעמקים. סתם תחושה שאינה מבוססת מדעית….
אוטופאגיה היא תהליך קניבלי של התא לעכל את עצמו לצורכי הישרדות, לא? אז רק כשהתא יאכל מעצמו יותר מדי האוטופאגיה תועיל בדרך שתועיל, עד אז ההפך- היא עוזרת לזיהומים ולסרטן להמשיך כי היא מחזיקה את התא חי. אפופטוזיס לעומת זאת היא באמת פעולת התאבדות, התאים קטנים ומתפרקים והחומרים הנחוצים שנשארו מהם נאכלים ע"י תאים אחרים…
לא ברורה לי הטענה. אצל אנשים שאינם חולים בסרטן בתאים שאינם סרטניים אוטופאגיה עוזרת לתא לתפקד בדרך אופטימלית. יש מחקרים שמראים אוטופאגיה מוגברת בתאים סרטניים שמאפשרים להם להמשיך לתפקד אבל זו בטח לא סיבה לא לעודד אוטופאגיה אצל אנשים בריאים. לגבי חולי סרטן אני לא בטוח.
אני רוצה להבהיר שאני לא רופא ולא מתיימר לתת עצות ובטח לא לחולי סרטן.
מה המינימום זמן שאפשר לפתח אוטופאגייה?12 שעות זה מספיק??
ומה המקסימום??
12 שעות להתחלת התהליך עוד 4 שעות מומלץ
האם זה בסדר לוותר על ארוחת ערב או לאכול אותה מוקדם?
בהחלט בסדר העיקר ההפרש בין הארוחות ולא מתי הוא מתרחש.