אתמול התפרסם ב- British Medical Jurnal מחקר שיכול להיות ציון דרך בקריסת פירמידת המזון.
בסידני אוסטרליה בין השנים 1966-73 התמזל מזלם של 458 אנשים לשרוד התקפת לב. 221 מהם, אלה שהוגרלו לקבוצת הטיפול, שוכנעו להוריד בצורה דרסטית את צריכת השומן הרווי והכולסטרול ולהעלות במקומו, עד ל 15% מהקלוריות, את צריכת השומן הרב בלתי רווי מסוג חריע בגלל תכולת האומגה 6 הגבוהה שלו. כדי לשכנע את נבדקי קבוצת הטיפול להתמיד הוסבר להם שידוע ללא כל ספק ששמן מהסוג שהם ייקחו מוריד את הכולסטרול הרע בלי להוריד את הכולסטרול הטוב ולכן הסיכוי רב שהוא יגן עליהם מפני התקפת לב חוזרת. קבוצת הביקורת נצטוותה להמשיך בתזונתה כרגיל.
המחקר לא פורסם מעולם והחוקרים של המאמר החדש היו צריכים לטרוח רבות להשיג את הנתונים ונעזרו באחד החוקרים מאז לפענחם.
הנבדקים נתבקשו לנהל יומן תזונה במשך 7 ימים לפני הבדיקה השנתית וממנו מתברר שהם אכן עשו את המוטל עליהם. קבוצת הביקורת העלתה את הצריכה מ- 6% שמן רב"ר מתוך סך הקלוריות ל 8% ואילו קבוצת הטיפול עלתה מ- 6% ל-15% שמן רב"ר. נבדקי שתי הקבוצות הורידו את צריכת הכולסטרול, הביקורת מ-439 מ"ג ליום ל 331 מ"ג ליום ואילו קבוצת הטיפול הייתה ממש בסדר והורידה את הצריכה מ- 477 מ"ג בחצי ל-238 מ"ג ליום. לאחר שנה ירדו הכולסטרול והטריגליצרידים בדמם של נבדקי קבוצת הטיפול לרמה סבירה אז (244 ו- 135 בהתאמה) בעוד שנבדקי קבוצת הביקורת עם השומן הרווי לא הצליחו כל כך והרמות שלהם היו 266 לכולסטרול ו- 152 לטריגליצרידים.
בקיצור, הכל התנהל לפי המתוכנן אלא שאז הגיע הזמן לספור את הפטירות. החוקרים האוסטרלים לפני 40 שנה היו כנראה כל כך מופתעים מזהות הנפטרים שהם חטפו שיתוק ולא הצליחו לפרסם את התוצאות כך שהיינו צריכים לחכות לחוקרים של היום כדי לקרוא ששיעור המוות מכל סיבה שהיא היה גבוה ב 62% בקבוצת הטיפול (שהורידה שומן רווי וכולסטרול והעלתה שמן רב"ר) ושיעור המוות ממחלות כלי דם היה גבוה ב-70% בקבוצת הטיפול ושיעור המוות מהתקפי לב היה גבוה ב-74% בהשוואה לקבוצת הביקורת. כן, התוצאות מראות שככל שצרכו פחות שומן רווי מתו יותר. אלא לא תוצאות שחוקרים שעמלו רבות לשכנע נבדקים שכדאי להם לקבל את הטיפול מייחלים להם.
טוב, אז מדוע חוקרים מארה"ב נוסעים עד לאוסטרליה לחפש נתונים של מחקר מושכח? פשוט כי היו להם רק שני מחקרים קליניים עם קבוצות ביקורת שהשוו בין צריכת שומן רווי ובין צריכת שומן רב בלתי רווי (תירס במקרה זה) והם רצו לצרף את התוצאות כדי לקבל תוצאות יותר תקפות סטטיסטית. הם התקשו למצוא מחקרים שלא הבחינו בין אומגה 6 לאומגה 3 שגם הוא שומן רב בלתי רווי וכך המחקר האוסטרלי היה יקר ערך מבחינתם. וגם מבחינתנו כי כפי שהם כותבים: " התוצאות של המחקר של סידני עולות בקנה אחד עם שני מחקרים מבוקרים, אקראיים נוספים שבהם הוחלף שומן רווי בשמן תירס רב בלתי רווי מסוג אומגה 6.". כאשר הם צרפו את הנתונים' הסיכוי למוות מהתקף לב שני היה גדול ב-81% אצל אלה שצרכו רמה גבוהה של שמן רב בלתי רווי מסוג אומגה 6.
החוקרים מסכמים: "תוצאות אלה בשילוב ההתקדמות האחרונה בשדה המטבוליזם של חומצות שומן מצביע על מכניזם של מחלות כלי דם לבביים שהוא עצמאי מההבנה המסורתית שלנו של הורדת כולסטרול".
עצמאי? לשון מנומסת של חוקרים לומר "נוגד".
המאמר פורסם ב British Medical Jurnal. זה לא סתם כתב עת. באתר האינטרנט שלו אפשר לקרוא גיליונות מ- 1840. והנה המערכת ראתה לנכון לפרסם בעקבות המחקר גילוי דעת באותו גיליון (פברואר 2013) : "הממצאים יוצאים נגד הדוגמה ששומן רווי הוא רע ושומן רב בלתי רווי מסוג אומגה 6 הוא טוב ומצביעים על כך שהנחיות אגודה הלב האמריקאית הן כנראה מוטעות. הם גם מדגישים את הצורך להתאים את הנחיות התזונה וההמלצות למצבור העדויות המדעיות".
מהפה שלהם לאלוהים.
שנהייה בריאים
מיקי
מיקי, תודה על הפוסטים המעניינים. שאלה לא קשורה, האם יהיה אפשר בעתיד לרכוש את הספר שלך לא ב-pdf אלא בפורמט נוח לקוראים אלקטרונים כמו epub?
epub לא בקרוב. דורשים המון כסף כדי לבצע את זה.
למיטב ידיעתי זה לא צריך לעלות יותר מ-1,000 ש"ח. ראה באתר מנדלי מוכר ספרים ברשת.
זה אומר למכור 50 ספרים רק לכסות את ההוצאות. בקצב הנוכחי זה יקח הרבה יותר מדי זמן
שלום מיקי
נהניתי לקרוא את הפוסט, ולראות שוב שהליכה שלא בתלם, יכולה דווקא היא להביא למקום שהוא קרוב יותר לאמת. ראשית, לא ידעתי שההבדלה במחקר וברפואה בין כולסטרול "טוב" ו"רע" נעשתה כבר לפני 40 שנה. חשבתי שהרבה יותר מאוחר.
שנית, יש בנתונים המספריים דברים שמעוררים אצלי סימני שאלה-
אני שם לב לעובדה, שמראש נבחרו לקבוצת הטיפול אנשים עם רמת כולסטרול גבוהה יותר- 477 לעומת 439 (8% פחות) בממוצע אצל קבוצת הביקורת.
בנוסף, מדוע אצל קבוצת הביקורת היתה עליה בצריכת הרב"ר, וירידה של 25% (!!) ברמת צריכת הכולסטרול ל-331 מ"ג ליום? לא היה אמור להיות אצלם שינוי בתזונה לפי הבנתי.(?)
ההבדל בתוצאה הסופית ברמות הכולסטרול והטריגליצרידים אינו גבוה : 244 בקבוצה הטיפולית שזה רק ב-8% פחות מאשר בקבוצת הביקורת – 266. ובטריגליצרידים – 135, שזה רק ב-11% פחות מאשר בקבוצת הביקורת-152. האם פערים כאלה גרמו לשעורי מוות של 74% יותר בקבוצה הטיפולית??? נראה לי ממש מוזר !!
(מהתהיות המספריות יכולה לנבוע לעניות דעתי,גם השערה שיתכן ששיעור ההפחתה בצריכת הכולסטרול ואם זה נעשה בדרך של שינוי דרסטי, כפי שנעשה בקבוצת הביקורת, יותר חשוב מהרמה המוחלטת של הכולסטרול והטריגליצרידים).
החוקרים ציינו שגם קבוצת הביקורת עשתה שינוי לכיוון אבל לא בסדר גודל של קבוצת הביקורת. אחרי הכל הם עברו התקפת לב והאנטי שומן רווי היה באופנה במידה מסויימת גם אז. העובדה הזו רק מקטינה את ההבדל בין הקבוצות. סביר להניח שאם בקבוצת הביקורת לא היו גם מגבירים את צריכת האומגה 6 התוצאות היו אפילו יותר לטובת קבוצת הביקורת. הסיבה כפי שהחוקרים רואים אותה היא לא שארית הכולסטרול והטריגליצרידים בדם אלא צריכת האומגה 6. לא נראה לי שעצם הירידה בכולסטרול נתנה להם שוק כזה שהביא להבדל בתמותה הרי גם אצל קבוצת הביקורת הייתה ירידה לא קטנה בכטלסטרול. לא ברור לי מה מפריע לך לקבל את המסקנה הפשוטה שהשוני בצריכת האומגה 6 לעומת קבוצת הביקורת הוא שאחראי לתוצאה. הרי היה שוני מהותי ביותר. קבוצת הטיפול צרכה פי 2 מקבוצת הביקורת.
יוסי,
קבוצת הביקורת לא קיבלה הנחיות לתזונה והסתבר מהשאלון שבבמוצע הם צרכו קצת יותר רב"ר ופחות כולסטרול, בחירה שלהם.
לא משנה כל כך שאין הבדל גדול בין שתי הקבוצות ברמות הכולסטרול והשומנים בדם, מה שמשנה זה אחוזי התמותה. זה אולי אפילו מחזק את זה שרמת כולסטרול בדם לא מנבאת תמותה ממחלות לב.
המטרה בתזונה פליאוליטית היא לא להוריד את הכולסטרול אלא לחיות יותר ויותר טוב
לאבנר שבת שלום
לחיות יותר ויותר טוב זאת אמירה אנושית, אבל לא מדעית. מחקר מדעי ותוצאותיו חייבים לעבור דרך מבחן ההגיון. אלו שתי אמירות שונות: 1. "צריכת אומגה 6 בכמות גדולה גורמת לתמותה אצל חולי לב ובואו נבדוק מה הסיבה". 2. "צריכת אומגה 6 בכמות גדולה גורמת לירידה של כמות הכולסטרול והטריגליצרידים לרמה כזאת שגורמת לתמותה גבוהה".
לא קראתי את המחקר האוסטרלי, אבל אם הם אמרו (כפי שמיקי ציין) את אפשרות מס' 2 -אני לא חושב שהם עלו על הסיבה האמיתית לתמותה המוגברת של הקבוצה הטיפולית.
יוסי,
הגיון זה גם אנושי.
אם אתה מתעקש על הגדרה ללחיות יותר טוב:
לחיות טוב = Min(מחלות)
אפשר עוד לדייק את זה, אבל חבל על השבת.
האמת שלא הבנתי את שאר טיעונך, המחקר גילה מתאם מובהק בין תמותה ומחלות לב לתזונה של אומגה 6 . המחקר לא מסביר למה ולא מתיימר להסביר למה, הוא בכלל לא ציפה לתוצאות אלו. כל כך פשוט כמה אפשר להתכתב על זה ? יותר מועיל להגיב על דרך המחקר ו אם יש בו טעויות, אבל לא קראת.
יוסי אני לא אמרתי את 2 והחוקרים לא אמרו את 2. אני רק ציינתי שלמרות שהכולסטרול שלהם ירד הם עדיין חטפו התקפי לב. חשבתי שהייתי די ברור שהבעיה היא בצריכה גבוהה של שמני אומגה 6 .
כמובן התכוונתי שהשינוי הדרסטי נעשה בקבוצה הטיפולית, ולא בקבוצת הביקורת.
מיקי, אני לא נושא דגל של בעד או נגד אומגה 6, אני מנסה להסתכל על המספרים מול המסקנות של המחקר בצורה יבשה: הצירוף של צריכה כל כך גדולה של אומגה 6 של קבוצת הטיפול לעומת קבוצת הביקורת, גרמה להבדלים די קטנים הן ברמת הכולסטרול והן ברמת הטריגליצרידים שבין הקבוצות. את זה אי אפשר להכחיש. לכן זה נראה ממש מוזר שיש הבדל של 74% (!) ברמת התמותה.
במקרה כזה ניתן רק לטעון שאומגה 6 זה רעל לעצמו, ובלי קשר לרמת הכולסטרול או הטריגליצרידים
ועל זה אין ויכוח.
ועל זה נאמר: חבל שמסתירים מחקרים ששוחים נגד הזרם…