הפופולריות של תזונת הפליאו מביאה זרם של ניסיונות הפרכה מצד מדענים שמזדרזים להוכיח לנו שאנחנו טועים בגדול. האחרונה שבהם היא כריסטינה וורינר (Christina Warinner) המציגה את עצמה "מדענית ארכיאולוגית הלומדת את ההיסטוריה הבריאותית והתזונתית של אבות אבותינו הקדומים בעזרת כימיה של העצמות ו DNA קדום."
לאחר שהציגה את עצמה היא קוראת לדיאטת הפליאו "אחת מדיאטות האופנה החולפת (FAD) הצומחות במהירות שאין לה כל בסיס במציאות הארכיאולוגית".
כל סטודנט של מדע יודע שאין אפשרות להוכיח דברים בוודאות ומה שמדענים עושים, לכל היותר, הוא להרכיב עובדות פחות או יותר מוצקות לכלל סיפור שהם מקווים שיתקבל כהגיוני. מסגרת הזו צריכה להיות אף יותר אינטואיטיבית כאשר אנו מנסים לשחזר תופעה היסטורית, במקרה זה דיאטה. זו הסיבה שאף מדען לא יכול להציע וודאות כאשר מדובר בדיאטות קדומות מאוד, ללא קשר למעמדו או למידת הביטחון שבה הוא אומר את הדברים.
המיתוס הראשון שאותו מנסה וורינר להפריך "כארכיאולוגית" (כדי להבטיח שלא פיספסנו את ההצגה בתחילת ההרצאה) הוא "שהאדם התפתח לאכול בשר ושהאדם הקדמון אכל כמויות גדולות של בשר".
מיד בתחילה היא מצהירה: "לאדם אין התאמה אנטומית, פיזיולוגית או גנטית ידועה לצריכת בשר". אפילו בהקשר של הרצאת TEDx שאינו כנס מדעי זוהי הצהרה נועזת במיוחד למדען. בשפה פשוטה הצהרה כזו ממדען אומרת שלא קיים שום ויכוח שהיא מודעת לו בקשר לעובדות האלו. ההצהרה המגוכחת, הלא נכונה הזו לבדה הייתה מספיקה בשבילי כדי לא לבזבז יותר זמן על ההרצאה הזו אלא שקראתי אצל פול ג'מינט וריצ'רד ניקולסקי שכדאי להמשיך ולראות את חצייה השני של ההרצאה הטוב יותר. במשך החצייה של ההרצאה לחצי השני נאלצתי להאזין לכך שמערכת העיכול שלנו אינה מותאמת לאכילת בשר (האם יכול להיות שהיא לא קראה את Aiello and Wheeler 1995 או את Milton 1987? מאמרי יסוד בתחום. ראה הפניות) ושיש לנו שיניים טוחנות שנועדו לגרוס סיבים ולא לחתוך בשר וכן הלאה וכן הלאה.
הייתי שמח לראות את תגובתו של פטר אונגר (Peter Ungar) להצהרה הזו בקשר לשיניים. פטר אונגר הוא המומחה הידוע ביותר לשיניים קדמוניות בקרב האתרופולוגים הפיזיים. המוניטין שלו השיג לו מיליון דולר כדי לבנות חיקוי מכני של מערכת הלעיסה שלנו שבו יוכל לבדוק את תפקודם של מערכות שיניים שונות. הנה וידאו (דקה 18:30) שבו אפשר לראות את המכונה ולשמוע אותו מצהיר ששלא כמו קודמינו השיניים שלנו מותאמות לטיפול בבשר. במאמר משנת 2004 הוא אומר בזהירות המדעית המתחייבת: "נראה יותר סביר שבשר היה מזון-מפתח לאדם הקדום מאשר פקעות". הייתי גם רוצה לראות את תגובתו של מקהנרי (Mchenry) להצהרת שיש לנו שיניים טוחנות גדולות. מקהנרי פיתח את "מנות המגדונטיה" (Megadontia Quantient) ומראה שבמונחים יחסיים הטוחנות שלנו הם חצי בגודלן מהטוחנות של קודמנו שאין ויכוח שהסתמכו על צמחים וטחינת סיבים לתזונתם. באשר למבנה וגודל מערכת העיכול פשוט קשה להאמין שוורינר לא קראה את המאמר המצוטט ביותר בנושא הקשר בין תזונה לאבולוציה האנושית (Aiello and Wheeler 1995) שבו הם מראים את השוני הדרמטי במבנה מערכת העיכול של האדם לעומת קודמיו ומגיעים למסקנה שהשינוי משקף מעבר למזון דחוס אנרגטית, כלומר בשר ושומן. אניח לקוראים לשפוט איך מצב זה של ידע מדעי בקשר לשיניים ומערכת העיכול מתיישב עם הצהרה שמכחישה כל "התאמה ידועה, פיזיולוגית או גנטית לצריכת בשר". מה מייצג "ידע" מדעי יותר ממאמרים מצוטטים של מדענים מובילים בתחום? אפשר לא להסכים איתם אבל להציג את הידע המדעי כאילו הם לא קיימים זו בורות או דמגוגיה.
ההרצאה ממשיכה בטיעונים מאותה איכות והצגת איש קש (טענה שלא נטענה רק כדי שאפשר יהיה לסתור אותה) אם כי מידי פעם יש גם מעט טענות נכונות מבחינה טכנית שאני לא מסכים עם המסקנות המוסקות מהם אך המוצגות בצורה מקצועית.
חציה השני של ההרצאה, שבו היא ממליצה לצרוך מזונות לא מעובדים ומותססים נשמע יותר הגיוני אלא שלא יכולתי להתעלם מכך שהמילה "בשר" לא מוזכרת בו אפילו פעם אחת מה שנותן להרצאה טון "צמחוני" מידי לטעמי.
כמו שכבר כתבתי מספר פעמים, לדעתי הצלחת דיאטת הפליאו נובעת מעדויות מפה לאוזן או ברשתות חברתיות על הצלחתה לשפר או לרפא כליל בעיות רפואיות רבות שנים, כולל השמנה כמובן, ופחות על ההגיון המדעי שלה לכן הרצאות מהסוג הזה לא יעכבו את הצלחתה. ברמה האישית זו עוד דוגמה לצורך לא לקבל מידע מסמכות מדעית כקדוש. גם מדענים טועים, גם למדענים יש אג'נדות וגם מדענים לא מהססים להשתמש בדמגוגיה כדי לקדם את עצמם או את האג'נדות שלהם. ברור שלא כולם כאלה ואני חושב אף שרובם אינם כאלה. פיטר אונגר ולזלי איילו אינם כאלה. אני לא מסכים עם כל מילה שלהם אבל אני שמח שאני יכול לכבד אותם.
שניהייה בריאים
מיקי
Aiello LC, Wheeler P (1995) The expensive-tissue hypothesis: The brain and the digestive system in human and primate evolution. Current Anthropology 36(2): 199–221.
Milton K (1987) Primate diets and gut morphology: Implications for hominid evolution. In: Harris M, Ross EB, eds. Food and evolution: Toward a theory of human food habits. Philadelphia: Temple University. pp 96–116
Ungar P (2004) Dental topography and diets of Australopithecus Afarensis and early Homo. Journal of Human Evolution 4: 605–622.
McHenry HM (2009) Human evolution. In: Ruse M, Travis J, eds. Evolution: The first four billion years. CambridgeMA: Harvard University Press. pp 256–28
מעניין מאד לקרוא!
תודה על ההסברים החשובים, המובאים ביחד עם מראי המקום הרלוונטיים.
זה מידע ממש חשוב, במיוחד לאנשים שרואים הרצאות שחלקן מקודמות עם אג'נדות ברורות, ואין להם כלים בכלל להעריך את מה שהם רואים מעבר לכריזמטיות של הדובר
בנושא ה"התאמה הגנטית לצריכת בשר", נראה לי שישנה תת הערכה של יכולת מערכות העיכול של יונקים שונים להסתגל לסוגי מזון שאינם אוכלים כדרך הטבע:
כך האכילו באנגליה פרות בשרידי בשר מעובד (והופיעה מחלת הפרה המשוגעת)
כך ישנם צימחונים שמאכילים את הכלבים והחתולים שלהם במזון מהצומח בלבד.
אני חושב שעיבוד המזון (במיוחד בישולו בחום גבוה) הופך אותו לקל יותר לעיכול עבור כל בעלי החיים.
לא ידוע לי על שבט אנושי שאוכל כמות משמעותית של בשר לא מבושל. אפילו האסקימואים שהיו ידועים בכך שרוב מזונם לא היה מבושל, היו אוכלים בעיקר דגים, ולא בשר, ואת הבשר היו מתסיסים באמצעות תהליך של ריקבון.
כפי שרוב סוגי המזון הצימחי הם קשים לנגיסה וללעיסה ללא בישול, כך הדבר לגבי רוב הנתחים בבשר הלא מבושל. יש סיבה למה את "סטיק הטארטאר" חותכים לנתחים דקים מאוד.
אין לי מושג איך השיניים של קדמונינו, אולם השיניים של האדם המודרני חלושות בהתמודדות עם מזון לא מבושל או מעובד בצורה אחרת (טחינה, ריסוק, ביתור וכו'.)