מחקר תצפיתי "מוכיח" – חלבון מזיק לך עד גיל 65 ומאז והלאה מועיל לך מאוד. Give me a break!

מזמן לא קראתי מאמר מדעי שהכותרת שלו והפרסום העיתונאי שלו כל כך רחוקים מהתוכן האמיתי שלו.

החוקרים שלפו נתונים על 6381 איש בני  50 ומעלה מתוך מאגר נתונים של אנשים שמילאו שאלונים שנקרא NHANES ובדקו מה הייתה צריכת החלבון שלהם. הם חילקו את האנשים לשלוש קבוצות לפי כמות החלבון שצרכו ואז חיכו 18 שנה עד שחלק מהם מתו (סתאאם, הכל היה בדיעבד).

אז הנה הנתונים ההתחלתיים של האנשים:

אפשר לראות כבר מההתחלה:

1. קבוצת החלבון הנמוך קטנה יחסית – 437 איש לעומת סה"כ של 6381 איש.  הגודל של הקבוצה שעוד אחר כך מחולקת לשתיים מקשה מאוד על הסקת מסקנות מההשוואה.
2. היסטוריה של התקפי לב גבוהה יחסית (10.2% לעומת 7.9%) בקבוצת החלבון הגבוה (נעזוב את הקבוצה האמצעית)
3. היסטוריה של סוכרת גבוהה פי 6.5 בקבוצת החלבון הגבוה! היסטוריה של סרטן דווקא נמוכה יותר בקבוצת החלבון הגבוה אך סה"כ חולי סרטן, לב (MI) וסוכרת מסתכם ב- 22.2% לדלת חלבון לעומת 32.2% לעתירת חלבון. כלומר קבוצת החלבון הגבוה חולנית יותר כבר בתחילת המחקר.
4. צריכת קלוריות מן החי בקבוצת החלבון הנמוך – 4.1% כמעט צמחונים.
5. סה"כ קלוריות 1956 בחלבון הנמוך ו- 1596 בחלבון הגבוה אבל שימו לב לסטיית התקן – 1072.8 !!! כלומר אם ההתפלגות נורמלית אז אם רוצים לדעת מה 95% מהאנשים דיווחו אז מדובר בשתי סטיות תקן לכל כיוון כלומר בין 0 (אפס) ל 4000 קלוריות. זה נותן מושג ראשוני על איכות הדיווח.
6. בשתי הקבוצות מתו לאחר 18 שנה אותו אחוז של אנשים 42.9% דווקא בקבוצת הצריכה הבינונית מתו פחות אנשים. בדרך כלל אפקט אמיתי מתבטא בהדרגה כלומר יותר חלבון יותר תמותה אם זה מה שיש להוכיח אך כאן זה לא קורה.
7. במוות מסרטן ומחלות לב אין הבדל בין הקבוצות אך במוות מסוכרת יש פי 10 הבדל אך שימו לב למספר הקטן של המתים בקבוצת החלבון 0.2% לעומת 2% בקבוצת החלבון הגבוה. 0.2% מתוך 437 זה בן אדם אחד ויחיד. גם אצל קבוצת החלבון הגבוה לא מדובר בהרבה אנשים 2% מתוך 1146 איש זה 22 איש לעומת 491 איש סה"כ. בקיצור כמה שלא ננפח את הפי 10 הזה אלו לא הרבה אנשים והסיכון סה"כ לא ממש עצום ומפחיד וזאת בהנחה שיש קשר של סיבה ותוצאה מה שכמובן לא מוכח פה.
8. לסכום בקבוצת החלבון הגבוה מתו יותר אנשים מסוכרת אבל פחות אנשים מסרטן ומחלות לב ובסה"כ אין הבדל מה גם שהקבוצה האמצעית יותר טובה משתי הקבוצות הקיצוניות מה שמצביע לכל מי שיודע משהו במחקרים כאלה על חוסר קשר בין המשתנים.

הנה טבלה של סיכונים יחסיים:

שימו לב שהסיכון למות מכל סיבה הוא יותר קטן בקבוצה עתירת החלבון לעומת הקבוצה דלת החלבון (reference) וכך גם המצב במוות ממחלות לב ובמוות מסרטן. רק בסוכרת הסיכוי למות הוא פי חמש וחצי יותר גבוה בקבוצת החלבון הגבוה יחסית לחלבון הנמוך אבל כמו שכבר ציינו בנקודת ההתחלה של המחקר היו פי 6.5 יותר חולי סוכרת בקבוצת החלבון הגבוה אז זה כמובן לא מפתיע שיש פי 5.5 שמתו. החוקרים מציינים (בתוספות) שיכול להיות שחולי סוכרת עוברים לדיאטה עתירת חלבון ודלת פחמימות ולכן מספרם רב בקבוצה עתירת החלבון. תודה לחוקרים על ההבהרה אבל בכל מקרה אין להם שום הצדקה עד כאן לקבוע שצריכת חלבון גבוהה גורמת לתמותה יותר גבוהה אלא בדיוק להיפך!

טוב אז מה עושים חוקרים שיש להם תאוריה ואין להם את התוצאות? עושים מה שנקרא " מסג' ". מחפשים לחלק לקבוצות שיתנו איזה תוצאה מתאימה להם ואכן הם מצאו (כך הם כותבים בעצמם) שאם הם יחלקו כל קבוצה לשתי קבוצות גיל הם יוכלו להוציא משהו מהנתונים. אבל החלוקה הזאת כנראה לא הספיקה להם לתוצאות מובהקות אז מה עושים? מכניסים עוד גורם למסג' – 1-IGF. ואז ממסג'ים ממסג'ים כי אין נתונים על 1-IGF לגבי כל 6381 המשתתפים אלא רק לגבי כשליש מהם. יותר מכך החוקרים לא מספקים נתונים דומים לטבלה 1 באשר לחלוקה לגילים. גם על אותו שליש של הקבוצה שלגביו יש נתונים על 1-IGF אין נתוני פתיחה כך שאין לי (ולאף אחד) יכולת לבדוק את החישובים שלהם אז תסלחו לי שאני מפסיק להתייחס אליהם. בכל מקרה מחקר תצפיתי תמיד ישאר מחקר תצפיתי וכבר כך הוא קיבל תשומת לב מפורטת מידי.

הנה מספר ציטוטים מהמסקנות שלהם:

1. "התוצאות שלנו מראות שבין אלה שהם בני 50 ומעלה רמת צריכת הפרוטאין קשורה בעליה בסיכון לסוכרת אך לא קשורה בסיכון מסיבה כלשהיא, מסרטן וממחלות לב" – טוב כפי שאמרנו העליה בסיכון בסוכרת קשורה בחוסר רנדומליות של הקבוצות שאחת מהן הכילה פי 6.5 יותר חולי סוכרת מהשניה ומצד שני בסרטן ומחלות לב נמצא קשר והוא הפוך! יותר חלבון פחות סרטן ופחות מחלות לב.
2. "למרות שצריכת חלבון קשורה לעליה בתמותה לבוגרים שהיו בגיל העמידה בתחילת המחקר, דיאטה דלת חלבון יכולה להיות מסוכנת לבוגרים מבוגרים יותר. צריכה גבוהה ומתונה של חלבון שניהם היו קשורים בירידה בתמותה בהשוואה לקבוצה דלת הפרוטאין." לאחר המסג' של החלוקה לקבוצות גיל והכנסת ה- 1-IGF הם הצליחו למצוא הבדל בין הקבוצות בכל קבוצת גיל. אלא שבגלל שהכיוון לא עקבי למעשה לפי מסקנות החוקרים, בגיל 65 צריכים לקרוא לכולם, כמו שאומר גדי יגיל במערכון על המציל: "מחליפים את המים, סוגרים את הים". בגיל 65 אנחנו אמורים לשנות מתזונה דלת חלבון לתזונה עתירת חלבון. Give me a break!. באותה מידה היה אפשר להציג את התוצאות של המחקר עם דגש על הצורך להגדיל את צריכת החלבון בגיל 65 אבל מסקנה כזו לא הייתה בתוכנית של החוקרים כנראה.

די אין לי כוח יותר. אני מסכם:

יש לנו עניין עם מחקר תצפיתי שלפי המקובל במדע אינו אמור לקבוע סיבה ותוצאה אלא רק קשר בין שני משתנים. החוקרים נאלצו לעשות שמיניות באויר כדי להוציא ממנו משהו. המחקר מבסס על מסד נתונים מפוקפק מבחינה מדעית עד כדי כך שאחד המדענים שבדק אותו (Archer) כתב מאמר שבו הוא מגדיר אותו בלשון מדעית כדלהלן: generate empirically supported public policy relevant to diet-health relationships from U.S. nutritional surveillance is extremely limited.

באנגלית עממית אפשר לומר שמאגר הנתונים הזה is full of … ורק לידיעה, רב המחקרים האחרונים שמצאו שבשר מסוכן לבריאות מסתמכים על מסד הנתונים הזה. כמו שאומרים אצלנו Garbege in garbage out.

הנה המסקנה שלי מהמחקר הכוללת הסבר להבדל בתוצאות בין שתי קבוצות הגיל. זוכרים את "אפקט הקפדן"? לא? טוב אני אזכיר. עשו ניסוי ענק עם קבוצת ביקורת (פלסיבו) לתרופה נגד כולסטרול ולא היו הבדלים בין הקבוצות. אז באו החוקרים המופתעים ובדקו את התוצאות של אלה שהקפידו לקחת את התרופה (Cholblast) ואכן שמחה וששון, אלה שהקפידו לקחת את התרופה היו בסיכון של חצי למות מהתקף לב לעומת הפלסיבו. אלא שאז קם מדען נודניק ודרש לבדוק גם את "קפדני הפלסיבו" וראה זה פלא גם הם היו בחצי סיכון למות מהתקף לב. קפדנים (שלא שותים, לוקחים תרופות, עושים בדיקות, עושים כושר, יותר עשירים, יותר משכילים וכן הלאה וכן הלאה) פשוט בריאים יותר ומתים יותר מאוחר מהלא קפדנים.

ולכן, לאור שטיפת המוח שאנו חווים הנקראת פירמידת המזון קורים שני דברים בדוקים מחקרית

1. אנשים מודעים לבריאותם מדווחים על צריכה נמוכה יותר של בשר מאשר הם באמת צורכים

2. אנשים פחות קפדנים צורכים יותר בשר.

שתי התופעות האלה גורמות לכך שכאשר שואלים אנשים כמה בשר הם אוכלים למעשה מחלקים אותם בלי לדעת לשתי קבוצות – קפדנים ולא קפדנים.

ועכשיו להסבר על ההבדל בתוצאות: בין גיל 50 לגיל 65 מתים יותר "אוכלי בשר", כלומר חלבון גבוה, לא בגלל הבשר אלא בגלל שהם לא קפדנים או לא נוהגים בזהירות, עושים פחות כושר וכו' וכו' אבל לאחר גיל 65 כבר נשארים פחות לא קפדנים בחיים ואז הקבוצות יותר שוות מבחינת "קפדנות". אז, בתנאים שווים, בא לידי ביטוי היתרון הבריאותי של צריכת הבשר (חלבון) וכך הקבוצה שצורכת יותר בשר יוצאת יותר בריאה.

זהו, מקווה שהצלחתי להסביר מקצת מהפגמים במחקר הזה. הנה ניתוח נוסף של המחקר על ידי אשת תזונה בריטית מפורסמת, זואי הרקומב, בבלוג שלה. היא עומדת על היבטים אחרים בעייתיים במחקר הזה כמו סיכון יחסי לעומת סיכון מוחלט. באופן רגיל אני לא מתייחס למחקרים תצפיתיים אבל הצורך להגיב לערוץ 10 הכריח אותי לנתח את המאמר אז למה שלא תסבלו גם אתם?

ואו כמעט שכחתי, מבט בסוף המאמר ב Acknowledgment   מגלה שלכותב הראשי של המאמר יש אינטרס מסחרי בתחליף צמחי  של מזון רפואי בשם Nutra – L…לא אומר שזה השפיע עליו אבל חלק מהמאמר הזה נשמע כמו עלון פרופגנדה לצמחונות ולא מחקר מדעי.

שנהייה בריאים.

מיקי