היעלמות המינרלים מהמזון המערבי

הבת שלי קונה למשפחתה רק אורגני. אנחנו לא ממהרים לשלם את תוספת המחיר. מי צודק?

באחרונה, בעקבות הפוסט של סטפן גוינט שאותו תרגמתי (לינק) התעורר ענייני בתכולת המינרלים במזון שאנחנו אוכלים. התמונה שהתגלתה לי בעקבות התעמקות במקורות מדעיים היא מחרידה ומפחידה – בקיצור ולעניין – אין מינרלים!

היו מינרלים? היו! אך בכמה עשרות השנים האחרונות הם הולכים ונעלמים מהמזון בקצב מדאיג.

בעצם לא הייתי צריך להיות מופתע. כמעריץ של ד"ר ווסטון פרייס (עליו כתבתי כאן ) קראתי (ואף הבאתי בפוסט) את ממצאיו על ההבדלים העצומים בתכולת המינרלים בין המזון של החברות המסורתיות הבריאות אותן חקר והמזון האמריקאי הטיפוסי לזמנו. אלא שפרייס כנראה ייחס את ההבדל לסוג המזון השונה. פרייס דיבר רבות על האפקט הבריאותי הקטסטרופאלי של מהעבר לתזונה של מוצרי קמח לבן וסוכר, כך שהנחתי שאם נחזור לתזונה ממזון מסורתי, צמחי ומן החי, יבוטל המחסור במינרלים, ויכול להיות שבשנות ה-30 , שבהן חי ווסטון פרייס, זה אכן היה נכון.

אך לא היום.

בשני מאמרים שכתב דייוויד תומס בכתב העת המדעי Nutrition and Health ב-2003 וב-2007 הוא מסכם את הידלדלות תכולת המינרלים במזונות שונים בבריטניה לפי נתונים שסופקו על ידי הממשלה האנגלית החל מ-1940 ועד 2002.

להלן מספר דוגמאות לירידה בתכולת מינרלים שונים בין 1940 ל-2002:

בשר עוף: זרחן – 26%, ברזל – 69%, נחושת – 48% (מ-1991)

בשר בקר: ברזל – 38%, נחושת – 87%

בשר הודו: קלציום – 71%, ברזל – 79%, נחושת 40% (מ-1991)

גבינת צ'דר: אשלגן – 35%, מגנזיום 38%, ברזל – 47%, נחושת – 33%

פרמזן: אשלגן – 68%, זרחן – 65%, מגנזיום – 70%, קלציום – 70%, ברזל ונחושת – 100%!

חלב מלא: מגנזיום – 21%, ברזל – 63%, נחושת – 100%

ממוצע לירקות: מגנזיום – 24%, קלציום – 46%, ברזל – 27%, נחושת – 76%

בקיצור סבתא שלך אכלה פרמז'ן ואתה אוכל פרמז'ן, אבל חוץ מהטעם (אולי) זה לא אותו המזון! כנ"ל לגבי חלב, מזון הרבה יותר בסיסי מפרמז'ן. כן, אנחנו אוכלים מספיק (ואפילו יותר מידי) אבל בכל זאת, כאשר זה נוגע למינרלים אנו סובלים מתזונת חסר!

לפי תומס, כותב המאמרים, היעלמות הנחושת היא מדד לשיעור ההיעלמות של מספר מינרלים חיוניים אחרים שאחריהם לא עקבה הממשלה הבריטית כמו זינק, סלניום, כרומיום, בורון ועוד רבים אחרים. הסיבה שלא עקבו אחר תכולתם יכולה להיות מפני שעד לאחרונה לא הכירו בחשיבותם.

למה צריך מינרלים?

מינרלים משמשים לעיתים קרובות כזרזים לתגובות כימיות בין חומרי תזונה בסיסיים כמו חלבונים, סוכרים ושומנים. בהיעדר זרזים התגובה הכימית היא חלקית או שבכלל אינה מתרחשת ופעילות הגוף נפגעת בצורה משמעותית בכל חלקיו.

ווסטון פרייס ביקר בשנות ה-30 חברות מסורתיות בכל העולם שהתקיימו על דיג, מרעה וחקלאות. בכולן הוא מצא רמת בריאות שאנחנו יכולים רק לחלום עליה. לא הייתה בהן אף אחת ממחלות הציביליזציה כמו סרטן, מחלות לב ומחלות של המערכת החיסונית. בכל הזדמנות הוא מציין את מצבם הנפשי החסון של התושבים בהשוואה לארה"ב. כאמור, הוא מציין את המחסור במינרלים ובויטמינים מסיסי שומן (A, D, K2 ) כסיבה להידרדרות הבריאותית של אותם תושבים שעברו לדיאטה מערבית ובהשלכה, של תושבי ארה"ב.

הפרעות נפשיות הם אחד התחומים בו למחסור במינרלים השפעה רבה. הסיבה היא שהם לוקחים חלק חשוב בפעילות החשמלית בגוף, שחלק גדול ממנה מתרחש במוח.

תומס ריכז במאמרו נתונים מ-225 מאמרים מדעיים מבוקרים על כמה מההפרעות הנפשיות הקשורות עם מחסור במינרלים:

הפרעת קשב – נחושת, מגנזיום, זרחן

חרדה – אשלגן, מגנזיום, זרחן, סלניום

תוקפנות – ברזל, אשלגן, זינק

הפרעה דו-קוטבית – ברזל, יוד, אשלגן, מגנזיום, מנגנז, ונדיום

דיכאון – כרומיום, נחושת, ברזל, יוד, אשלגן, מגנזיום, סלניום, ונדיום, זינק

PMS – נחושת, ברזל, מגנזיום, סלניום

סכיזופרניה – נחושת, ברזל, יוד, מגנזיום, סלניום.

חדי העין ודאי יבחינו שמחסור בברזל ונחושת, אותם המינרלים שהיעלמותם מהמזון היא החמורה ביותר, קשורים כמעט בכל ההפרעות הנפשיות שהוזכרו.

גם בארה"ב כמובן נעלמים המינרלים מהמזון. הנה תרשים לגבי העלמות המינרלים מסוג של כרוב, מתוך מאמר בנושא מ- Life Extantion

Magazin (לינק )

מדוע נעלמים המינרלים?

גידול מהיר – שיטות החקלאות וברירת הזנים נעשית במטרה לקצר את משך הגידול. דשנים כימיים מסוג אשלג, חנקן וזרחן גורמים לצמח לפתח שורשים לרוחב במקום לעומק. ספיגת המינרלים הנמצאים בעומק. בנוסף, נוכחות גבוהה של זרחן מפריעה לספיגת נחושת ברזל וזינק.

קטיף מוקדם – ירקות ופירות נקטפים לפני הבשלתם וכך אין מספיק זמן להצטברות מספקת של מינרלים בעלים ובפרי.

ארוזיה – השכבה העליונה של הקרקע נסחפת ונעלמת בגלל גידול אינטנסיבי, חריש והשקיה ואיתה נעלמים המינרלים.

גידול באדמות לא מתאימות – הצורך בעוד ועוד מזון מביא לגידול חקלאי באדמות שבאופן מסורתי לא היו בוחרים לגדל בהם כמו אדמות חוליות ואדמות עם תכולה אורגנית גבוהה. באדמות אלה ספיגת המינרלים על ידי הצמח מופחתת.

תכולת מים – בפירות וירקות שגודלו בחקלאות רגילה תכולת המים בפרי גבוהה יותר כך שכאחוז, תכולת המינרלים יורדת.

אם כך, האם מזון אורגני הוא הפתרון?

השוואות שנערכו לפני שנים רבות בין מזון אורגני ולא אורגני לא נתנו תוצאות חד משמעיות אבל דווקא מחקרים יותר מאוחרים מצביעים על תכולה יותר גבוהה של מינרלים וויטמינים במזון אורגני. יש בעיות מתודיות לא מעטות בהשוואה כזו. צריך לנטרל שוני בסוג קרקע, מזג אוויר ועוד כהנה וכהנה משתנים כדי לבודד את האורגני מהקונוונציונאלי. בעיניי מצא חן מחקר שנערך  ב-1993 בשיקגו שבו נבדקו מזונות אורגניים ולא אורגניים שנקנו בשווקים במשך כשנתיים. (לינק ). הנה תרשים שמסכם את התוצאות. אפשר לראות שתכולת המינרלים גבוהה בשיעורים מהותיים ביותר במזון האורגני. למזון הקונבנציונאלי היה יתרון רק במינרלים שאתם לא רוצים למצוא במזון שלכם – קדמיום, עופרת וכספית.

האם זה אומר שמזון אורגני הוא הפתרון? אני לא בטוח שהוא כל הפתרון, אבל מזון אורגני בהחלט נראה כחלק מהדרך לפתרון, מה גם שאנחנו מקבלים את הפטור מהפסטיצידים כבונוס. הסיבה שהוא כנראה לא הפתרון המלא היא שלמרות שיש בו יותר מינרלים ממזון לא אורגני לא ברור שההשלמה מספיקה בכמותה. בנוסף, יש גורמים אחרים שצריך להתייחס אליהם. לא מספיק שיש מספיק מינרלים במזון, צריך גם לבדוק אם הם נספגים מהמזון לגוף. בחברות המסורתיות היה ידע, שאבד לרובנו, שאפשר להם להפוך מינרלים במזון חקלאי, מזון שהוא לא טבעי לנו, לזמינים לגוף. על הבעיות ועל דרכים לפתרונן בפוסט הבא.

נקודה נוספת שהדיון הזה מדגיש הוא את הבעייתיות של צריכה של "פחמימות ריקות" כחלק משמעותי בדיאטה שלנו. כל קלוריה שאינה באה בצירוף מינרלים תורמת למחסור הקיים במילא. פחמימות ריקות זה לחם, אורז תפוחי אדמה. כן, אני יודע, לחם מלא, אורז מלא וכן הלאה. העובדה המצערת היא שאין הרבה מינרלים, גם בלחם מלא וגם באורז מלא.

בינתיים אני חייב להזכיר עוד פתרון, שלא בדקתי באופן אישי אבל הוא נראה לי מעניין מאוד – אצות ים. עדי סוקול-קצירי, יועצת תזונה, בעלת הבלוג המקסים הזה (לינק ) הזכירה לי את השימוש באצות כמקור להשלמה של מינרלים. זה בהחלט נראה לי הגיוני. מינרלים נשטפים מהאדמה ומתאספים בימים. בגלל זה הים מלוח. אצות שגדלות בים ודאי סופחות כמות לא קטנה של מינרלים. עדי הבטיחה לכתוב בלוג על בישול עם אצות. ברגע שהוא יפורסם אשים אליו לינק.

למי שרוצה להעמיק בנושא המזון האורגני יחסית למזון לא אורגני הנה לינק לא רע (לינק )

בינתיים

שנהיה בריאים

מיקי