ד"ר ווילאם דייוויס
זהו פוסט המשך לפוסט ראשון בנושא
דר' ווילאם דייוויס (William Davis) הוא קרדיולוג מיוחד. הוא יבדוק לך שומנים בדם ולעיתים נדירות אף ירשום סטטינים אך בדרך כלל הוא ישתדל לפתור את בעיות הלב והעורקים שלך בעזרת דיאטה ותוספי תזונה – ובדרך כלל הוא גם יצליח!
בנוסף לפרקטיקה פרטית, מריץ דר' דייוויס ברשת פרויקט מיוחד, בו אנשים בודקים ומדווחים תוצאות של בדיקת סי.טי של העורקים לפני ואחרי התמדה בדיאטה ובלקיחת התוספים שהוא ממליץ עליהם. התוצאות וההדרכה שלו ושל צוותו פתוחים לכל הנרשמים לפרויקט (שעולה סכום חודשי של כ 10$ ועל פי עדותו של דייוויס אינו למטרות רווח).
לדעתו של דר' דייוויס ההוכחה היחידה לשליטה בגורמי מחלות הלב הוא מצב הפלאק בעורקיך.
לדר' דייוויס בלוג פתוח שבו הוא חולק את תובנותיו בנושאי רפואה מהפרקטיקה הפרטית שלו ומתוצאות הפרויקט שנקרא באנגלית (Truck Your Plaque (TYP או בתרגום 'עקוב אחר הפלאק שלך'.
למרות שהוא לא יוצא מנקודת מבט אבולוציונית, דומה הדיאטה המומלצת שלו להפליא לדיאטה פליאוליתית אבולוציונית.
הנה תרגום אחד מפוסטים רבים של דר' דייוויס בנושא וויטמין D:
"מינון גבוה" של וויטמין D
נתקלתי באחד ממספר הולך וגדל של כתבות במדיה המקומית על כוחו של וויטמין D.
באחד מהכתבות ה"המומחה" לכאורה דיבר על היתרונות של "מינון גבוה" של וויטמין D, כלומר עד ל 1000 או אף 2000 יחידות ליום.
אני רואה זאת כמינון גבוה — לילד.
אם לשפוט לפי ניסיוני, שממסתכם כעת בלמעלה מ 1000 חולים במשך שלוש שנים, אני רואה את המינון הזה לא כ"מינון גבוה" לא כמינון מתון ואולי אף לא כמינון נמוך. אני רואה אותו כמספיק בקושי.
למרות שהצרכים שונים באופן רחב, רוב הגברים צריכים כ 6000 יחידות ליום, נשים 5000 יחידות ליום. רק אז משיגים רוב הגברים והנשים מה שאני מגדיר כרצוי: רמה בדם של 60-70 ng/ml 25-hydroxy vitamin D. .
אני מבסס את הרמה הזו על ידי אקסטרפולציה ממספר תצפיות פשוטות:
במחקרים אפידמיולוגים, רמה בדם של 52 ng/ml נראית בצורה מוזרה כערך קבוע: מעל 52 ng/ml – סרטן המעי הגס, החזה והפרוסטטה הופכים פחות נפוצים, מתחת 52 ng/ml – סרטנים הופכים ליותר צפויים. אני לא יודע בקשר אליך, אך אני הייתי רוצה קצת שולי בטחון במקום רק להשיג 52.1 mg/ml.
לאנשים צעירים (לא יותר מבוגרים מגיל 40 אשר איבדו את רוב יכולתם לייצר וויטמין D בעור) אשר מקבלים כמה ימים בשבוע של שמש טרופית יש באופן טיפוסי רמה של 80-100 ng/ml בלי תופעות לוואי.
לאחרונה, לאחר שהשגתי רמה זו אצל מספר רב של אנשים, אני יכול לומר לכם בביטחון שהשגת רמה זו בדם של וויטמין D משיגה:
ביטול מוחלט של "עצבות חורף" והפרעה רגשית עונתית ברוב הגדול של המקרים
(אני לא רואה מספיק חולי סרטן בקליניקת הקרדיולוגיה שלי כדי להעריך האם הייתה השפעה על מקרי הסרטן)
קולגות שלי שטרחו להשתתף בשיח על וויטמין D הוציאו אזהרה לא להגזים ברמת הוויטמין D מה שבדרך כלל אומר לא מעל 30 ng/ml.
לא ידוע לי על איזשהו בסיס רציונלי לאזהרה זו. אם יתר סידן בדם (hypercalcemia) היא הדאגה, אז רמות סידן יכולות להיות מנוטרות. אני יכול להבטיח להם שרמות קלציום למעשה לעולם לא עולות אצל אנשים (בלי מחלות נדירות כמו sarcoid או hyperparathyroidism). אם כך למה להסס ליצור מחדש רמות שמהם נהנים דיירי האזורים הטרופיים החשופים לשפע שמש ושגורמת כאלה תוצאות בריאותיות יוצאות מן הכלל?
נכון לרגע זה אני מיישם רמת מטרה של 60-70 ng/ml בלי תופעות לוואי נראות, הייתי עד רק לתוצאות חיוביות מדהימות.
עד כאן הפוסט של דר' דייוויס.
הפוסט הבא יהיה על הקשר בין גלוטן, שאינפורמציה לגבי נזקיו הרבים הבאתי בפוסטים קודמים, ומחסור בוויטמין D.
