בפוסטים הקודמים עמדנו על נזקי הגלוטן ובפוסט אחר על חשיבותו של וויטמין D. התוצאות של רגישות לאחד דומות לתוצאות של המחסור באחר. האם יש קשר ביניהם?
סטיבן גויאנט מהרהר באפשרות בבלוג זה שתרגומו מובא להלן:
צליאק וויטמינים מסיסי שומן
משהו שחשבתי עליו רבות לאחרונה הוא האפשרות שנזק למעיים בגלל דגני גלוטן (בראש ובראשונה חיטה) תורמים למחלות הציביליזציה על ידי מניעת הספיגה של וויטמינים מסיסי שומן (A, D, K, E – המתרגם). אם זה היה גורם תורם נצפה לראות שכיחות רבה יותר של מקרים של מחלות כרוניות בחולי צליאק שאובחנו לאחרונה, אשר לעיתים קרובות הם חסרים וויטמינים מסיס שומן. נראה אולי פתרון של של מחלות כרוניות אחרות אצל חולי צליאק שהקפידו באדיקות על דיאטה נטולת גלוטן ארוכת טווח.
דבר אחד שבהחלט קשור במחלת הצליאק הוא בעיות עצמות ושיניים. חולי צליאק לעיתים מראים גם דילול עצם (אוסטאופורוסיס) ואוסטאופניה (עצמות רזות), עששת או אי תקינות של האמייל.
מחקר איטלקי מראה שבין 642 מועמדים להשתלת לב, ל 1.9% היו נוגדנים אניטי-אנדומיוסאליים (anti-endomyosal antibodies) , מאפיין של צליאק, בהשוואה ל 0.35% בקבוצת הביקורת. זה יותר מ 5 פעמים יותר! רוב החולים האלה היו כנראה לא מודעים למחלת הצליאק שלהם כך שהם לא שמרו על דיאטה נטולת גלוטן.
באופן מעניין, צלאיק לא גורמת השמנת יתר, ההיפך. זהו מאפיין אחד של בעיות הבריאות המודרניות שברור שצליאק אינו גורם.
הקשר בין סרטן ומחלת הצליאק הוא מעניין מאוד. המחקר הגדול ביותר שנתקלתי בו נעשה בשוודיה כשהוא משתמש בנתונים רפואיים של 12,000 חולי צליאק. הם מצאו שלחולי צליאק בוגרים יש סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן אך הסיכון העודף נעלם עם הגיל. הירידה במקרי הסרטן יכולה לשקף את הפסקת אכילת המאכלים מכילי הגלוטן לאקר האבחון של הצליאק. הנה מחקר אחר שמראה מראה שהסיכון המוגבר לסרטן קורה בעיקר בשנה הראשונה לאחר האבחון, מה שמעלה את המחשבה שסילוק הגלוטן פותר את הבעיה. מעניין שלחולי צליאק סיכון גבוה במיוחד ללימפומה אך סיכון קטןלסרטן חזה.
מחקר אחד אחרון כדי להוסיף מסמר לארון. נתקלתי במחקר קטן לאחרונה שבחן את ההשפעה של דיאטה עתירת סיבים על מטבוליזם של וויטמין D על מבוגרים בריאים (כנראה ללא צליאק). החוקרים חילקו את קבוצת הנבדקים לשתי קבוצות והאכילו את אחת הקבוצות ב 20 גרם של סובין מחיטה בנוסף לדיאטה הרגילה. הקבוצה השניה לא קיבלה כל תוספת. לקבוצת הסובין היה שיעור סילוק מחצית חיים של 19.5 ימים לעומת 27.5 ימים לקבוצת הביקורת. במילים אחרות, מסיבה כלשהי הקבוצה שאכלה סיבי חיטה נוספים שרפה את רזרבות וויטמין ה D שלה בקצב מהיר ב 30% מזו של קבוצת הביקורת.
זה חשוב כי זה מראה שמשהו בדגנים (כנראה גלוטן) יכול להפריע למצב הוויטמינים מסיסי השומן מה שהוא קונסיסטנטי עם האפקט השלילי המדהים של מוצרי חיטה על תרבויות לא-תעשייתיות.
הוסף זאת לאפשרות שלרוב האנשים יש דרגה מסוימת של רגישות לגלוטן ואתם מתחילים לראות בעיה עצומה. בסך הכל, הנתונים מתאימים להפרעה של דגני גלוטן למצב הוויטמינים מסיסי השומן (A,D,E,K – המתרגם). כפי שכתבתי יותר מוקדם זאת יכולה להיות תרומה משמעותית ביותר למחלות הציביליזציה. נתונים אלה אינם קובעים דבר כלשהו באופן סופי אך אני מוצא אותם מעוררי מחשבה.
עד כאן הפוסט של סטפן. יש לו עוד פוסט נפלא בנושא הקשר בין מחלות הציביליזציה ובין מחסור בוויטמין D שאולי יהי הפוסט הבא.
