מבריזים לגן עדן – חיים ללא עבודה – עכשיו הספר

כתבתי ספר שנקרא 'מבריזים לגן עדן – חיים ללא עבודה'. כתיבתו ארכה שנתיים והוצאתו לאור עוד שנה. למה כתבתי ספר?

במשך מספר שנים אני חוקר וכותב על תזונה תואמת אבולוציה או בשם ההולך ונעשה פופולרי בארה"ב – תזונת 'פליאו'. הנחת הבסיס של המסע לבריאות מושלמת דרך התזונה היא שהגנים שלנו, המופעלים בסופו של דבר בעיקר על ידי מה שאנחנו אוכלים, נבררו בתקופה שבה הרכב המזון שלנו היה שונה לחלוטין מאשר הוא היום.

תחילתו של העניין שלי בהשפעת הסטיות של חיינו כיום מהתנאים ששררו בעת התפתחותנו האבולוציונית אינה בנושא התזונה. עוד בהיותי סטודנט (עניין של הרבה שנים) עניינו אותי ההבדלים הגנטיים בין גברים ונשים והשפעתם על התנהגותנו. בהבדלים האלה מצאתי הסבר למשל לכישוריה החברתיים המפותחים יותר של אשתי שנשארה לפני מאות אלפי שנה במחנה, לחוש הניווט המפותח יותר שלי, הצייד המהולל, או ליכולת העדיפה בהרבה של אשתי הלקטת הפרה-היסטורית לאתר דברים במקרר, מתחת למיטה ובשוק.

כאשר פרשתי מעבודה לפני כשמונה שנים ניסיתי לברר לעצמי איך קורה שאני לא מרגיש צורך לעבוד. שוב פניתי לעבר האבולוציוני שלנו. לקחתי כל קורס באוניברסיטה בארכיאולוגיה פרה היסטורית שיכולתי לקחת וקראתי כל מאמר וספר על ציידים לקטים בני זמננו שיכולתי לשים עליו יד. לאחר שלמדתי שהגברים בני שבט הסאן בנמיביה 'עובדים' בממוצע כשעתיים ביום, עבודה שהיא בעצם הכיף הלא קטן ששמו צייד, נרגעתי. אף אחד מבני מיני, במשך מאות אלפי השנים האחרונות, ויש שיאמרו מיליוני השנים האחרונות, לא הרגיש צורך לקום כל בוקר לעבודה אם הוא לא היה רעב. הוא בוודאי היה נבעת למראה תור העובדים המחתימים את כרטיס העבודה בבוקר ומכפיפים את עצמם במשך רוב חייהם למערכת היררכית שבה הם מאבדים כל בדל אוטונומיה ושוויון ונאלצים לייצר חלק קטן ממוצר שלעולם לא ישתמש בו, או לנהל חלק קטן מתהליך שלעולם לא יראו את כולו.

כשהייתי סטודנט האמנתי שגם תכונות לכאורה 'רכות' כמו כישורים חברתיים אצורות בגנים שלנו. היום מתרבות ההוכחות המדעיות לכך. מחקרי תאומים זהים שהופרדו בילדותם מראים שהם זהים במגוון רחב של התנהגויות למרות שלא נפגשו מעולם לאחר הפרדתם. הסיפור הכי ידוע הוא על שני תאומים כאלה שכל אחד מהם התגייס בעיירתו למכבי אש או שני תאומים אחרים שהופרדו בילדותם ונהגו באופן עקרוני לא להצביע בבחירות, כל אחד באזורו.

לבחינת המקורות האבולוציוניות של התנהגותנו יש היום שם – פסיכולוגיה אבולוציונית.  (ספרה של עדה למפרט, 'נפש ערומה' יכול להוות מבוא פופולרי לנושא).

במהלך כתיבת הספר, הבירור העצמי של השאלה 'מדוע אינני רוצה לעבוד?' הפך ל'איך כדאי לחיות?'. גם כאן פניתי לאותם מקורות וכן למקורות נוספים שבהם עסקתי במשך חמש שנות לימודי באוניברסיטת תל אביב בקורסים השונים שלקחתי בפקולטה למדעי הרוח בתחומים כמו ספרות, פילוסופיה ומזרח אסיה.

את הספר כתבתי בראש וראשונה כדי לארגן לעצמי את המחשבות והתלבטתי מאוד אם להוציאו לאור. הספר אינו ספר קליל. אחד החברים שקרא אותו אמר שהוא חובק בתוכו "שלושה ספרים בספר אחד", חברה אחרת אמרה שהיא "מרגישה צורך לעבור קורס על הנושאים שבספר". מי שהיה סמנכ"ל השיווק של אחת מההוצאות לאור הגדולות בארץ הגדיר אותו כספר "לבני חמישים ומעלה המסוגלים לקרוא ספר הגות רציני". אגב, על עטיפת הספר מופיעה חותמת האומרת: "אסור לקריאה לפני גיל 50". זוהי כמובן חצי מהתלה אך יש בה משהו מכיוון שבין יתר התובנות שהוא מנסה להביא הספר בהחלט מעודד פרישה מוקדמת מעבודה ואף מכיל נספח העוזר לבדיקה, צעד אחר צעד, של האפשרות הכלכלית לפרוש מעבודה.

באתר האינטרנט שהקמתי למכירת הספר מופיע הפרק הראשון "הקדמה והצגת חברים לדרך" (לינק) במלואו ובו כמובן פרטים נוספים על תוכנו של הספר.

האתר החדש – 'פליאו סטייל' – (לינק) מכיל גם את הבלוג שלי. להתראות שם.

שנהייה בריאים

מיקי