הדו-שיח הבא חוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים שלאשתי ולי יש כבר בדיחה "פנימית" עליו. כאשר אני פוגש מישהו איתו לא התראתי זמן מה (חודש נגיד) השיחה הולכת ככה:
– רזית? (לפעמים בלי סימן שאלה)
– לא
– אתה עושה המון כושר בטח? (שימו לב להתעלמות מהתשובה הקודמת)
– לא
– מה עם האופניים?
– מעט מאוד. טיול קצר פעם בשבועיים שלושה.
– אז איזה כושר אתה עושה?
– פעמיים בשבוע 20 דקות אינטרוולים ופעמיים בשבוע משקלות.
– ממממ…
אם הייתי מרזה כל פעם שאובחנתי על ידי חברי הייתי היום נראה כמו אוליב, החברה של פופאי (למי שמכיר…) הסיבה לרושם המוטעה היא לדעתי היעדר כרס. כשאני מסתכל סביבי בדרך כלל אני האדם היחיד באזור שאין לו כרס. אפילו לא קטנה. איך עושים את זה בלי להיקרע כמו השמנים המסכנים מערוץ 10?
גשו לכתובת הזו:
שם תמצאו סרטון קצר של הטלוויזיה הקנדית על עיירה שרזתה בלי לרוץ ולקפוץ עד אפיסת כוחות. יותר מכך, רופא העיירה שהגיע לפני מספר שנים מדרום אפריקה – Stephan De Toit האליל החדש של העיירה, אוסר עליהם לעשות כל פעילות כושר גופני בעת הדיאטה! הטיעון שלו: פעילות גופנית משמינה! עושים פעילות – רעבים – אוכלים – משמינים.
ואגב, מה הוא אומר להם כן לעשות?
לא לאכול לחם, לא עמילנים (פחמימות דחוסות) ולא סוכר. זהו. העיירה מרזה. הכל בסרטון.
אוי כמה הם דביקים המיתוסים של 'מומחי הבריאות' למיניהם…שומן…בלה בלה…בשר אדום…בלה בלה…כולסטרול …בלה בלה
שנהייה בריאים
מיקי בן דור
שלום מיקי
כמעט סיימתי את ספרך. קפצתי לסוף לקרוא את נספח התזונה המרתק. אני לא מבינה איך הדברים שם לא נצעקים
ע"י משרדי הבריאות בעולם. כלומר אני מבינה…
שאלתי לגבי מוצרי חלב. לא כל כך הבנתי מה המחקרים מראים בנוגע לחלב ולמוצריו.
לפי מה שהצלחתי להבין חמאה ושמנת זה בסדר: למה?
חלב – פחות.
מה עם יוגורט?
דבר נוסף- מכיוון שאני משתמשת בשמנים צמחיים במוצרי, (מזל שלא השמנים הבעייתיים ברשימתך),
האם באמת עניין המעטה על העור, גם הוא מוכח כבעייתי (יצירת רדיקלים חופשיים)בכל מה שנוגע לשמנים שמקורם מזרעים להבדיל מפירות?
אני מנסה לחשוב על עוד שמנים מזרעים במוצרי: שומשום, נבט חיטה (מקליפת הזרע), חוחובה,נדמה לי שגם שיאה (היא משמשת את תושבי אפריקה כשומן למאכל מאות שנים לפי הכתוב).
אולי גם צריך לציין שהשמנים שאני משתמשת בהם מופקים בכבישה קרה ולא בתהליך כימי .
תודה על כל פיסת מידע…
לגבי שמנים רב בלתי רוויים על עור – שאלתי חבר לתנועת ה'פליאו' – מורן בן צור מהבלוג 'קוקוס להמונים' שהוא ביולוג והוא אמר שנראה לו ששמנים כאלה נספגים בעור ויכולים להיות בעייתיים.
עפרה
לגבי חלב – בחלב יש מרכיבים שהם אולי בעייתיים. לא התעמקתי במחקר בעניין זה. יש אנשים עם רגישות ללקטוז ולאלה ודאי לא כדאי לצרוך חלב. אני צורך שמנת של פעם -28% שומן אם אני זוכר נכון, שמנת מתוקה – 38% וחמאה – כמעט 100%. תוצרי חלב אלה הם מקור שומן טעים עם פוטנציאל נמוך לבעייתיות בגלל הכמות הקטנה של מוצקי החלב שבהם. יוגורט הוא כנראה הפתרון של אבותינו לשימור חלב וכן ידוע שהאדם השתמש בפעולת הפרמנטציה (התססה) לטייב כמעט כל מקור מזון אפשרי החל מדגים (האסקימוסים) ועד תירס (אפריקה, אמריקה). גם היוגורט הוא תוצר של התססה. לי הוא עושה כאב בטן לכן אני נמנע ממנו אבל אשתי למשל מחסלת אותו בכמויות.
לגבי שמנים על העור במילה אחת – אין לי מושג. אם היה לי זמן הייתי לומד את הנושא אבל אין לי כרגע. אינטואיטיבית אני מסכים לגישה של העדפת שמנים שלא מחייבים הקמת מפעל עם תהליכים כימיים של 8 שלבים כמו שמן סויה, תירס, כותנה ודומיהם.
כן קראתי טובות על שמן קוקוס אבל הוא מוצק בטמפרטורה של מתחת ל-24 מעלות.