לקראת מאמר מדעי שאני עומד לפרסם יחד עם שלושה מרצים מאוניברסיטת ת"א (מה שכונה בפוסט קודם "הפרויקט הסודי") נאלצתי למצוא ציטטה ממאמר מדעי שתציין במפורש שאפשר לאכול שומן גולמי (Raw fat). הסיבה כרגע לא חשובה אבל הסוגיה הזו היא קריטית למאמר ובמיוחד לאחר שאחד הבודקים החיצוניים של המאמר הטיל ספק ביכולת האדם לאכול שומן לא מבושל.
הראשון שפניתי לחפש בכתביו היה אנתרופולוג בשם סטפנסון (Stefansson) שחי תקופות ארוכות עם האסקימוסים בתחילת המאה ה-20 וכתב רבות על תזונתם. הוא אף התנדב לצרוך במשך שנה יחד עם חבר רק בשר ושומן תחת השגחה רפואית כדי לשכנע את הצבא לעבור למנות קרב המורכבות משומן ובשר בלבד בצורת פמיקן. הניסוי הצליח, הצבא לא קנה. ואכן מצאתי קטע בספרו שבו הוא מספר על העדפתו, בדומה לאסקימוסים, לאכול שומן גולמי על פני שומן מבושל. אך לד"ר ר. (השם המלא שמור במערכת עד שיתפרסם המאמר), המרצה הקפדן מאוניברסיטת תל אביב, זה לא הספיק והוא ביקש שנצרף עוד הוכחה.
למזלי נזכרתי שהאמריקאים קוראים לעיתים לשומן מן החי "גריז" ואכן חיפוש של "Indians eat grease" בגוגל הביא אותי למאמר המיוחל.
המאמר נקרא The diet of the Mountain Men – התזונה של אנשי ההרים (אצל האמריקאים Diet זה גם תזונה). מסתבר שלאמריקאים המושג Mountain Men הוא טעון במשמעות. אנשים אלה היו החלוצים הראשונים במערב. הם היו ציידים לבנים שהתמחו בציד בונה (Beaver) שלפרוותו היה ביקוש רב בתחילת המאה ה- 19. אזור פעולתם היה בצד המערבי של הרי הרוקי. הנה תמונה של סכר של בונה. שימו לב שלא מדובר בדיוק במדבר נטול צמחייה.
מדוע הדיאטה של ה- "Mountain Men" (זה נשמע יותר טוב באנגלית) כל כך מעניינת מבחינתי? הסיבה היא שבניגוד לדיווחים של אנתרופולוגיים על תזונת חברות ציידים לקטים שיש איתם בעיות אמינות לא מעטות כאן הדיווח בא מפי אנשים שחיו יום יום במשך שנים על הדיאטה שהם מדווחים עליה. ה- Mountain Man היה חי רוב השנה בטבע וחלקם אף נשאו נשים אינדיאניות. רק פעם בשנה באו עם פרוותיהם למקום מרכזי כדי למכור אותם. שם הם בדרך כלל בזבזו את כול הכסף על אלכוהול ונשים (בסדר הזה) וחזרו לטבע. אבל קודם לכן אני חייב להזהיר אתכם שיש פה כמה "תיאורים גרפיים" שלא מתאימים לצמחונים או לאנשים שרוצים להמשיך לחשוב שגידלו את העופות שהם אוכלים בלי ראש, מחולקים לרבעים.
הקטע המצחיק הוא שהם אכלו הגריז רק בזמן רעב גדול והכוונה במאמר היא בכלל לגריז שהם נשאו איתם לטיפול ברובה. ככה זה, צריך גם מזל בגוגל. אז הנה כמה ציטוטים על מה שהם אכלו כאשר נגמר להם הגריז:
" המזון העיקרי של ה Mountain Man היה בשר של בופאלו. הציידים (באנגלית Trappers – מציבי מלכודות) טענו ששומן של בופאלו עלה על הבשר שלו כמקור מזון."
" כאשר הציד היה בשפע רק מספר חלקים נבחרים היו נלקחים וכמות עצומה של בשר הושארה לאוכלי נבלות. גיבנת השומן הגדולה והקטנה נלקחו ראשונות (לביזון גיבנות אופייניות – מב). מעל הגיבנות ולאורך עמוד השדרה והזנב היו שתי רצועות רחבות ועבות של שומן שנקראו ה- depouvilles (כל מושגי האוכל הם צרפתיים משום מה – מב). הצייד לקח חתיכות גדולות של שומן מתחת לעור שנקראו fleece. ה-fleece של ביזון גדול יכול לשקול עד למאה קילו". חלקים אחרים שנלקחו היו הכתפיים, הפילה מתחת לכתפיים, הירכיים והעכוז, הלשון, הלב והכבד. "מנת פתיחה חביב במיוחד הייתה מח העצמות…גם דם נשמר לעיתים קרובות. האשכים של הביזון נחתכו מהגוף ונחשבו כחתיכה מובחרת במיוחד"…המוח הוצא על ידי ביצוע לשניים של הגולגולת והוצאת התכולה נוטפת הדם ביד" (ותאמינו לי שחסכתי לכם את הקטעים הגרפיים הקשים במיוחד…).
"הבשר שנצלה על ידי הציידים הוכן well done רק לעיתים רחוקות. הוא בדרך כלל נבלע כמעט במצבו הגולמי"
" הבשר בדרך כלל הוכן en appolas עם חתיכות של בשר ושומן לסירוגין על שיפוד. השיפוד הוחזק מעל האש או הושם בצד המדורה" (נשמע כמו שווארמה לא? – מב).
"שומנים, במיוחד שומן מהכליה היו מאוד פופולאריים בכל ארוחה. הם בושלו קצרות או נאכלו במצבן הגולמי. שומן הכרס השמנוני של הביזון היה אהוד מאוד אך גרם להקאה אם נלקח בעודף."
המאמר ממשיך לתאר סוגי בשר אחרים כמו בשר כלבים, סוסים וקוגאר (נמר אמריקאי) שנאכלו על יד הציידים. בשר שהם כמעט לא אכלו היה דווקא זה של הבונה אותו צדו. הם שמו לב למזונו של הבונה. אם הוא הכיל גזר לבן פראי (parsnip) הוא גרם לציידים לחלות. בכל מקרה הם אכלו רק את זנבו.
מקום נרחב במאמר תופסים תיאורי רעב הגורמים לאנשים לאכול דברים מוזרים כמו את סוליות נעליהם, נמלים, צפרדעים, נחשים וחרקים שונים. יש רק תאור אחד של אכילת מזון צמחי – "מעט שורשים" שנצרכו בתקופת רעב.
המאמר מסכם: "כל ה- Mountain Men ייחסו את בריאותם לבשר ונשבעו שזה "המזון היחידי" לאדם. "אם האדם יכול היה לחיות תמיד על כאלה dididns "(לא הצלחתי לתרגם – מב) אמר צייד זקן אחד "הוא לא ימות לעולם".
את הקטע הנרחב ביותר המתאר אכילת שומן לא מבושל לא תרגמתי. הוא גרפי מידי כי הוא מתאר אכילה של חלקים רבים במצבם הגולמי בעקבות ציד שבא לאחר רעב ממושך.
לפעמים אני חושב לעצמי כמה אנחנו, אלה הכותבים על תזונה פליאוליתית, מרוחקים מהנושא עליו אנו כותבים. יושבים במשרד הממוקם בבנין טובל בירק באיזה אוניברסיטה שקטה וכותבים על תזונה פליאוליתית…
ובהפסקת הצהריים יורדים לקפיטריה לאכול את המנה הצמחונית שלנו…
דמיון רבותי דמיון. בלי הכלי הזה אנחנו שימפנזות.
ולמי שמתעקש לקרוא את הפורנוגרפיה הקולינרית הזו הנה המאמר. אתם עדים כמה עדין הייתי עם הציטוטים…
שנהיה בריאים
מיקי
נ.ב. הבת שלי מצאה ש didins פירושו פשוט "מזון" בשפתם. עוד ביטוי שלהם היה poor bull שפירושו "בשר רזה". היא מיד מונתה לעוזרת מחקר כמובן…
עדות מרתקת לכך שמתחת לשכבות אנחנו עדיין חיה טורפת.
זה מזכיר לי כמה טעים העור, כמה שומן אכלנו בעבר מרגלי התרנגולות,
לא הפולקס, היכן שנמצאות האצבעות. התענגנו בעיקר כי לא הבהילו אותנו שזה רע.
אין לי ספק שהשומן הוא מקור אנרגיה, נראה שהבעיה מתחילה מערוב של הבשר והשומן עם הפחמימות.
מאד מעניין הפוסט. חבל ששמוליק בן דור שחי עם האסקימואים כבר לא כאן לספר את סיפוריו.
אני זוכרת שהוא סיפר בכיתה שאחד המעדנים היה ביצים חיות, והשיא היה אם היה בביצה התחלה של גוזל, זה כבר היה חלומי באמת.
אגב, אותי התיאורים של חלקי בשר, כולל עניין הדם לא מבחילים. נקניק דם נחשב באירופה למעדן.
אם כבר מדברים על רגלי תרנגולות הג'לטין שלהם מאוד בריא. אפשר גם במקום לבשל עצמות של איזה חיה שרוצים.
didins=food
http://www.google.com/url?sa=t&source=web&cd=1&ved=0CBkQFjAA&url=http%3A%2F%2Fwww.librarybcds.com%2F4WQpioneers%2FMountain%2520Men%2520Expressions%2520%26%2520Words.pdf&rct=j&q=mountain%20man%20didins&ei=7M6VTsq9FO7YiQKYiKXaBA&usg=AFQjCNGGTPYHWwATGekPR3vAwvihAM8xJw&sig2=A-6Fvgq9pIYxjN1-G-3BXQ&cad=rja
פוסט מעניין מאד, וכמו קודמו הוא מוגש בצורה מרתקת. עם זאת, יש לי ספקות לגבי המחשבה שאדם שהיו לו אפשרויות תזונה נוספות- חי רק על בשר ושומן. כאשר מתקיים מצב מצוקה או חוסר ברירה-הטיעון סביר. ואני שוב רוצה להכניס את המחשבה על המימד הנפשי שבתזונת האדם-החוקר שהתנדב לאכול שנה שלימה רק בשר ושומן, יתכן שקיבל את כל צרכי התזונה שלו, אבל היה לדעתי אומלל למדי כל פעם שהגיע מועד הארוחה. זה מזכיר לי את האפונה במנות הקרב הצה"ליות, שהייתי זקוק ליותר מ-10 שנים נקיות מאפונה כדי לחזור ולאכול אותה. האדם היה זקוק והגיע לגיוון במזונו, לדעתי, מהשלב שבו התפתחה סקרנותו ונוצרה בו היכולת השכלית לממש אותה. יתכן האם לאנשי ההרים במערב ארה"ב היתה אופציה תזונתית נוספת? בכל אופן בגלל הלהיטות הבזבזנית לשומן המתוארת בפוסט החגיגה נגמרה מהר -הביזון הושמד בארה"ב.
לנושא השבת כבודם האבוד של הצמחים- אני משער שכאשר לאיש ההרים היו תולעים במעיים כיוון שאכל בשר חי או כמעט חי- הוא ביקש מאשתו האינדיאנית שתרפא אותו. בדומה, כאשר נוצרה לו דלקת מפציעה או נפילה במהלך הציד- והיא כנראה רפאה אותו לא ע"י מנה נוספת של שומן,, אלא ע"י צמחי מרפא. אני חושב שהאדם מצא ב"ספריה" הענקית של הצמחים בטבע כבר לפני עשרות אלפי ואולי מאות אלפי שנים בניסוי וטעיה מיהם הצמחים הרעילים ומי אלה שמביאים לו מרפא לבעיות בריאותיות שונות ומגוונות. גם במאה ה-20 וה-21 ישנן תרופות רבות המבוססות על הפקה מצמחים למרות שחשבנו לעיתים שהכימיה תענה על כל הבעיות (כיוון שהיום חג סוכות, האספירין מופק מקליפת עץ הערבה). קשה לי לחשוב על כך שאדם הקדמון הצייד ראה פרי על עץ או ירק על פני האדמה ולא היה סקרן מספיק כדי לנסותו ולאגור אותו בזכרונו לימים בהם זמינות הצייד שלו פחתה, או להשתמש בו מייד. וככל שזה קרה כמות הלקט והקטיף של פירות, זרעים, פקעות וירקות עלתה.
יוסי הביזון לא היה קרוב להכחדה דווקא בגלל צייד למטרות מזון.
צדו אותם מסיבות שונות : משימוש בעור שלהם בתעשייה ואכילת בשרם ועד גירוש האינדיאנים ע"י סילוק מקור מזונם העיקר.
אפשר לקרוא בהרחבה כאן:
http://en.wikipedia.org/wiki/American_bison#19th_century_bison_hunts
יוסי
אני שמח שיש פה מישהו שמייצג את הצמחים. אין לי מושג מה זמינות המזון הצמחי בהרי הרוקי אבל לא נראה שאפשר למצוא שם מזון זמין בכמויות משמעותיות בקלות. צריך לזכור שמזון צמחי טרום-חקלאי דרש הכנה יותר ארוכה מבשר יחסית לכמות הקלוריות כדי להפטר מרעלים. בחיי נדודים גם אין אפשרות לאגור. כמו שכתבתי בפוסט הקודם פשוט אין הרבה מקומות בעולם עם הרבה מזון זמין לאדם עם מעי גס קטן שלא חי על עצים וגם אלה שחיים על העצים נסמכים על מעי גס גדול. כמובן שאכלו המון עשבים לצרכי מרפא ולצרכים אחרים אבל התרומה הקלורית שלהם לא יכולה להיות משמעותית. רק לעכל אותם לוקח אנרגיה כמעט שווה לאנרגיה שמקבלים מהם. בכל זאת אי אפשר להמנע מהמסקנה שגם אם חלק מהתזונה באה מצמחים רוב התזונה באה מבשר והתולעים לא הצליחו לבצע את זממם. עובדה שאנחנו פה.
יוסי, אני אוכל בשר, אך ורק המגוון בתוך הסוגים השונים שבתוך הבשר. השיעמום שאליו אתה מתיחס, זה רק מהסוציאליזציה שבתוך זה רובנו גודלנו והורגלנו מגיל מאוד קטן. האסקימואים ועוד הרבה שבטים אחרים אך ורק חיים מן החי ולא מסתכלים על מזון כסוג של שעשוע ובידור כמו שהתרגלנו אליו בחברה שלנו היום. לאומת אפונה שהיא לא טבעי לאכילה לבני אדם, בשר כול יום הוא טעים. כול יום אני מתרגש לאכול ממנו…והבריאות שנובעת מזה בדהימה…
"לפעמים אני חושב לעצמי כמה אנחנו, אלה הכותבים על תזונה פליאוליתית, מרוחקים מהנושא עליו אנו כותבים. יושבים במשרד הממוקם בבנין טובל בירק באיזה אוניברסיטה שקטה וכותבים על תזונה פליאוליתית…
ובהפסקת הצהריים יורדים לקפיטריה לאכול את המנה הצמחונית שלנו…"
הנה פתרון בשבילך (אני הייתי בזה המון פעמים וזאת פשוט חוויה אדירה שמפתיע שהיא בכלל מתקיימת בארץ): http://www.tvuna.org/lakatim
מצחיק: הסברס בכלל לא יליד הארץ, אלא מקסיקו איפה הבשר?
the way you write. please spread it around the world, it needs health! it works very good for me and my beloved family.
mr. ben-dor, i'm proud of your knowledge and
mr. ben-dor, i'm proud ofd your knowledge and the way you write. please spread it around the world, it needs health! it works very good for me and my beloved family. thanks, roy.
mr. ben-dor, i'm proud of your knowledge and the way you write. please spread it around the world, it needs health! it works very good for me and my beloved family. thanks, roy.
מאמר טוב מאוד. הייתי מצטרף אליהם. אני אוכל כך כל יום כמעט…
במחשבה ראשונה דווקא שומן נראה לי כמו הדבר שהכי קל לאכול לא מבושל. הרקמה עצמה לא קשה לעיבוד, כלומר אין בעיה לחתוך וללעוס אותה. השומן עצמו לא עובר גם שום שינוי מהותי בתהליך הבישול כמו שעוברים חלבונים או חומר צמחי. אני מניח שהוא לא מטיל ספק בזה שאפשר לאכול שמן זית ללא בישול, נכון? אבל שומן מן החי המכיל הרכב חומצות שומן מאוד מאוד דומה זה לא הגיוני. אני מריח קצת bias פה.
Bias זה understatement of the year. הם פשוט שטופי מוח כמו ילדים של בית ספר ולא כמו פרופסורים באוניברסיטה שאמורים לא לקבל קונווציות בלי לבדוק. הרי כל פחמימה שהופכת לשומן הופכת לשומן רווי. בגופנו זורם שומן רווי הלוך ושוב. זה התיכנון של האבולוציה. איך יתכן שלא נוכל לאכול שומן? מקווה שהמאמר ישנה קצת את הגישה הזו.
תודה גדולה על המאמר של הולסטון. אכילת המעי הדק אינה מזעזעת כל כך. לפני שנים רבות אכלתי מעי-פרה צלוי במסעדה ארגנטינאית – מעדן פריך ועסיסי!
המאמר המסתורי שאתה כותב עם שותפיך בהחלט מעורר סקרנות.
מיקי,
איזה פוסט יפה ומרגש… מתחבר לאינטואיציות טבעיות שלנו, לטבע הירוק וגם לטבע שלנו! שוב, תודה!