ד"ר מלקולם קנדריק הוא אדם מיוחד. רופא משפחה במשך יותר מ 25 שנה שהפך את מציאת הסיבה להתקפי לב לתחום עיסוק מדעי וציבורי בצד הרפואה. הוא קרא אלפי מאמרים וכתב שני ספרים ומספר מאמרים בנושא. ספר אחד (רפואת יתר) אף תורגם לעברית ביזמת גיא בן צבי. קנדריק מוכר כיום כסמכות מדעית עליונה בין אלה המערערים על תיאורית הכולסטרול.
הספק בדבר תאוריית הכולסטרול התעורר בליבו בעת ביקור בצרפת. הצרפתים באותה עת אכלו קצת יותר שומן רווי מן החי מהסקוטים (קנדריק הוא סקוטי) אבל כמות התקפי הלב אצלם הייתה משהו כמו חמישית מזו של הסקוטים.
כאן אני מסכם סיכום קצרצר של המסקנות אליהן הגיע לאחר יותר מעשרים שנות מחקר. המקורות לפוסט הזה הם הבלוג שלו על שלל הפוסטים הדנים בתיאוריה וכן תמליל של ראיון שנערך עימו.
הוא התחיל לנסות לשחזר את המכניזם של התקפת הלב. קריאת המאמרים הובילה אותו להתרכז בשיכבת האנדותל, שהיא שכבת התאים בעלת עובי של תא אחד המהווה את הציפוי הפנימי של העורקים (endothelial cells). הפלאק המפורסם נמצא בעורקים בין השכבה החד תאית הזו ובין קיר העורק (arterial wall). איך הפלאק הגיע לשם? תיאוריית הכולסטרל טוענת שה LDL "מחלחל" לשם אבל אין לה הסבר איך זה קורה.
התהליך, לטעמו, מתחיל בפציעה של העורק. כדי למנוע נזילה של דם מהעורק הפצוע הגוף מייצר, כמו בכל נזילת דם, קריש דם שסותם את הנזילה. תאי גזע של האנדותל (endothelial progenitor cells) נמשכים לאזור הפגוע ומכסים אותו. עוד במאה הקודמת הגיעו חוקרים למסקנה שבעורקים פגועים של אנשים שקיבלו התקף לב נראים אזורים בשלבים שונים של החלמה מפציעה בעורק.
מה גורם לפציעה בעורק? לדעת קנדריק מאות דברים יכולים לגרום לפגיעה בעורק אבל יש תנאי אחד בסיסי והוא פגיעה ביצור כימיקל בשם ניטריק אוקסיד המיוצר בתאי האנדותל. ניטריק אוקסיד (חנקן חד-חמצני או בשם אחר תחמוצת החנקן) מרפה את העורקים וגורם להם להפתח. אגב, ניטריק אוקסיד נחשב כיום כאחד הכימקלים החשובים בגוף והוא מעורב כמעט בכל תהליך בגוף, כפי שמדווחת "המומחית הישראלית לניטריק אוקסיד" דינה ראלט שחקרה את החומר ואף פרסמה אודותיו בכתבי עת מדעיים.
קינדריק טוען שכל חומר שמגביר את יצור הניטריק אוקסיד גם מוריד את הסיכון למחלות לב וכל חומר שמוריד את יצורו קשור בעליה בסיכון. אחת התרופות הידועות כמעלות את רמת הניטריק אוקסיד בדם היא ויאגרה. כן, גם בשימוש הנוכחי הידוע, העלאת רמת הניטריק אוקסיד מביאה להרפיה של כלי הדם במקום החשוב כל כך ומאפשר לדם לזרום אליו והשאר הוא היסטוריה. ואכן מסתבר שאפילו שבקרב אנשים שנוטלים ויאגרה באופן מזדמן, יש ירידה של כ-200% בשיעור הסובלים מהתקפי לב.
הדבר השני שקנדריק מזהה כמעלה את רמת הניטריק אוקסיד הוא שהות בשמש, וגם שם נצפית ירידה בלחץ הדם ובשיעור מחלות הלב, מעבר להשפעת הויטמין D.
מצד שני, כאמור, דברים שפוגעים ביצור הניטריק אוקסיד מעלים את הסיכון למחלות לב. סוג מסויים של מחלת הלופוס למשל גורם לדלקת בעורקים שמורידה את יצור הניטריק אוקסיד. אצל נשים צעירות המחלה מעלה את הסיכון להתקפי לב פי 30 עד 50! באופן כללי מחלות שגורמות לדלקת בעורקים, ולהורדת יצור הניטריק אוקסיד בשל כך, מעלות את הסיכון להתקפי לב. כך למשל גם דלקת פרקים. מחלת תאי החרמש (Sickle Cell disease) מעלה את הסיכון פי 500 אצל חולים מתחת גיל 25.
לדבריו של קנדריק יש מאות גורמים אפשריים לפגיעה בשכבת האנדותל אך אחד, שאותו צפה כגורם חשוב ביותר כשנה לפני פרסומו ככזה הוא זיהום עופרת. עד לפני כ-25 שנה היה הדלק למכוניות מהול בתרכובת עופרת למניעת דפיקות מנוע. קנדריק טען שאיסור השימוש בתוסף העופרת הוא האחראי לירידה בהתקפי הלב בתקופה שמאז הפסקת השימוש בו. והנה במרץ 2018 התפרסם מחקר הטוען שעופרת אחראית למספר מקרי מוות כמו עישון. למרות שלא האמין לפני כן ב Chelating של מתכות כבדות מהגוף, מציאת מחקר שאישר את יעילות הטיפול שיכנע אותו שהטיפול אכן כדאי.
אגב, בכל המחלות הללו, ובעוד רבות אחרות שגורמות לעליה בסיכון להתקפי לב, אין עליה בכולסטרול או ב LDL מה שלטענתו מוכיח שהתיאוריה על הקשר בין LDL גבוה והתקפי לב שגויה. הוא נותן דוגמה שחישוב הסיכון לגילו יורד בחצי אם הוא היה אישה למרות אותה רמת כולסטרול. עוד הוא מציין את העובדה שלמרות שרמה גבוהה של LDL היא לא גורם סיכון לשבץ, סטטינים מורידים את הסיכון לשבץ. לגבי סטטינים קנדריק מצא שהם מעלים את יצור הניטריק אוקסיד וכך הוא משער שבמקרים שבהם סטטינים נמצאים יעילים בהורדת סיכון להתקפי לב זהו המנגנון האפקטיבי ולא הורדת הכולסטרול.
מחסור בניטריק אוקסיד הוא תנאי בסיסי לפגיעה בשכבת האנדותל כאשר הקרשה של דם היא דרך הגוף לטפל בפגיעה. בדרך כלל ההתקרשות סותמת את הנזילה ומתכסה בתאי גזע של האנדותל ואף נעלמת לאחר זמן, כאשר נבנית שכבת התיקון. גם ההתקף עצמו הוא לדעתו תוצאה של קרישת דם. לדעתו, מתח נפשי הוא אחת הסיבות העקריות להתקרשות יתר בעורקים. הורמונים שמשתחררים במצבי מתח מעלים אינסולין ובעיקר מעלים את היצור החומרים הגורמים לדם להתקרש.
הוא מאשש את ההשערה על המתח בין היתר בעזרת תצפית על המדינות הקומוניסטיות שבהן הייתה עליה פתאומית בשיעור התקפי הלב עם התמוטטות הקומוניזם. יוצאת דופן הייתה פולניה, שם העליה החלה מוקדם יותר ושוב בצמידות לעלית סולידריטי, הארגון האנטי קומוניסטי שהתעמת עם הממשלה. גם את אריכות החיים ב"אזורים הכחולים" הוא מסביר בעזרת מערכות התמיכה החברתיות שמונעות עליית מתח וכן בחיים הרגועים.
בהקשר הזה מעניין לציין שדינה ראלט גם היא שמה את הדגש על הקשר בין ניטריק אוקסיד למצב נפשי. רמות גבוהות של ניטריק אוקסיד נמדדו אצל מתאמני טאי צ'י ומדיטציה ומתרגלי שיטות הרפיה אחרות כמו נשימה ודמיון מודרך.
בלתי אפשרי לסכם בבלוג קצר את משנתו הרחבה של קנדריק, מה גם שהוא עדיין לא כתב אותה בעצמו בצורה מסודרת, אבל מסקנתו שתאוריית הכולסטרול שגויה ושהתאוריה של הפגיעה באנדותלנראית כנכונה היא הלוז של עבודתו. אם מקבלים את התאוריה שלו כדאי לנקוט את הצעדים הבאים שכולם מעלים את רמת הניטריק אוקסיד בגוף:
• הורדת מתח, כולל באמצעות מדיטציה וטכניקות דומות
• פעילות ספורטיבית
• חשיפה לשמש
• נשימה דרך האף
ועוד תוספים ומזונות שתמצאו בלינק הזה.
שנהיה בריאים
מיקי
