לייר קית' קוראת לצמחונים לשנות את השקפתם על אוכל מהיסוד. האם יש סיכוי שתצליח?
לטובת אלה שלא קראו את הפוסטים הקודמים, קית' טוענת ש:
- בתהליך יצור האוכל הצמחוני נהרגות חיות על ימין ועל שמאל, גם בעת בירוא יערות לצרכי חקלאות וגם שנה שנה תוך כדי תהליך הגידול. לכן כל מי שאוכל צמחוני בסה"כ מעביר את ההרג בקבלנות משנה למגדלים וזה כולל את אלה האורגנים. אין אפשרות לגדל צמחים ללא הדברת חיות אחרות.
- חקלאות היא טכנולוגיה להעלאת התפוקה של כל מחזור גידול על יד ניצול של מקורות שנוצרו במשך הרבה שנים. דווקא היעילות שלה בטווח הקצר מובילה לחוסר האפשרות להסתמך עליה בטווח הארוך והעולם מלא בעדויות על כך.
- גידול בע"ח על עשב מזיק פחות לסביבה כי הם מלחחים עשב שגודל שנית ללא נזק לאדמה.
- אף אחת מהשיטות לא יכולה לכלכל 7 מיליארד איש בצורה בת קיימא.
- אי אכילת מוחלטת של בשר ושומן מן החי מזיקה לבריאות של רוב האנשים.
מה הסיכוי שצמחונים אכן יבחנו מחדש את תפיסתם?
במקרים כאלה אני מנסה למצוא את הזוית האבולוציונית. האם אנחנו בנויים אבולוציונית לבחון מחדש את תפיסתנו?
אני חושב שלא ועל אחת כמה וכמה כשהמדובר במזון.
תארו לכם חברת ציידים לקטים החיה אלפי שנים באותו אזור. חבריה מכירים כל צמח וכל חיה ברמת אינטימיות שאנחנו לא נתקרב אליה לעולם. הידע הזה משותף לכולם והוא חיוני לשרידותם. כל זמן שהתנאים הסביבתיים לא משתנים הם לא עומדים כלל בפני הצורך לשנות את דעתם בנושא מזון. ברור להם מה בריא והם יודעים שזהו ידע שעמד במבחן הזמן.
נראה לי שהאבולוציה בררה נגד אנשים שנטו לשנות את דעתם בקלות. אם שנה אחת של בצורת מביאה אותך לשינוי לא בדוק במאפייני הקיום, אתה מסתכן בנזק לגופך ובנזק לסביבה, שעלולים להשפיע על סכויי שרידותך. הגנים של אלה ששינו דעתם בקלות כבר לא איתנו.
השוו זאת לתנאים המשתנים במהירות היום:
- רוב המזון מוכן מראש בבתי חרושת
- או מגודל במקומות שלא נראה לעולם ואין לנו שום ידע לגביו.
- מזונות טבעיים נעלמים
- רמת הפעילות הגופנית יורדת,
- זמן החשיפה לשמש מצטצמם,
- כלי הבישול (מיקרו) משתנים
- צורת ההכנה משתנה
- זמני האכילה משתנים,
- משך האכילה מתקצר
ועוד הרבה דברים אחרים משתנים כל הזמן, אפילו בהשוואה לכמה עשרות שנים אחורה.
והידע? הידע לא מבוסס על לימוד מתמשך הכולל ראית התהליכים במו עיניך. הוא ארוז במאמרים מדעיים הכתובים בשפה שרק מעטים יכולים להבינה. הידע מתווך לרוב יותר משלב אחד. מדען במעבדה מבצע ניסוי (תיווך 1), כותב דוח (תווך 2), שמתפרסם בעיתון מדעי (תיווך 3). אנחנו נחשפים לו במקרה הטוב מהעיתון שלנו (תיווך 4), ולרוב מאמירות של אנשים אחרים שקראו בעיתון (תיווך 5) או שמעו אנשים שקראו בעיתון (תיווך 6). גם אם היינו רוצים, אנחנו מרוחקים כל כך ממקור הידע גם פיזית וגם מנטלית שאין לנו שום דרך לבדוק אותו בעצמנו. לכן כל כך חשוב לנו שרשויות מוסמכות יתנו גושפנקא.
לסיכום, דווקה היום, כשרצוי לבחון לעיתים זמינות את תפיסתנו, נוסף על הקושי המוטבע בנו אבולוציונית, קושי של ריחוק וניכור ממקור הידע.
אין לי פתרון קסם. לדעתי אין תחליף ללימוד עצמי של הדברים בכל האמצעים שמזומנים לנו.
תזונה היא עניין רגשי ראשון במעלה כי היא צורך כל כך בסיסי שהרגש נחלץ להגן עליו. גם לתופעה הזו יש בסיס אבולוציוני.
אני למשל מוכרח להודות שאם מישהו היה ממליץ לי לקרוא (ועוד לקנות) ספר שאני יודע שמבטל את כל מה שחשבתי עד היום על תזונה הייתי מהסס רבות לפני שהייתי קונה ואם כבר הייתי קורא, הייתי מסמן את כל אותם מקומות שבהם אני חושב שהמחבר טעה ועובר במהירות על כל המקומות שבהם אין לי תשובה לטענות. זה פשוט לא אנושי לצפות אחרת.
לכן אני מודה לכל אלה שקראו ולכל אלה שהגיבו, במיוחד לצמחונים שמושקעים רגשית יותר מכל אחד מאיתנו בנושא.
יללה מספיק! חזרה לפוסטים משעממים על המחקר זה ועל המחקר ההוא…
שנהיה בריאים
מיקי
