באופן אינטואיטיבי נראה לי שהתאמות אבולוציוניות בולטות לעין, בכול מין, קשורות יותר בהשגת מזון ועיבודו מאשר בכל תחום אחר. קחו לדוגמא את הצוואר הארוך של הג'ירפה או את החדק של הפיל.
כך ההתאמה האבולוציונית הבולטת ביותר שלנו היא עליית נפח המוח. המוח שלנו גדל פי שלושה מאבותינו האוסטרלופיטקים (המין שבין השימפנזה ובינינו).
שתי ההיפותזות מתחרות קושרות את עליית נפח המוח של האדם עם הצורך להשיג מזון:
היפותזת המגוון – התפתחות מוח גדול אפשרה לאדם להשיג מגוון רחב יותר של מזונות מהצומח והחי.
היפותזת ההתמחות – התפתחות מוח גדול אפשרה לאדם להתמחות בצייד.
בין תומכי היפותזת המגוון אפשר לכלול את פיטר אונגר (Peter Ungar) ואת ריצ'רד רנגהם (Richard Wrangham). אונגר הוא אנתרופולוג פיזי המתמחה בחקר שיני מאובנים של הומינידים ואילו ריצ'רד רנגהם הוא פרימטולוג (חוקר קופים) הוגה היפותזת הבישול. בעוד אונגר טוען פשוט שהמוח הגדול אפשר לנו להשיג מגוון צמחים בצד הבשר, רנגהם טוען שהמוח הגדול אפשר לנו לשלוט באש ולבשל וכך לצרוך מזון מרוכז מהצומח כאשר הוא מתכוון בעיקר לעמילן מפקעות ושורשים. שניהם אגב, מקבלים שחלק מהמזון היה בשר.
אף עדות לאש או בישול לא התגלתה באתרים מהתקופה של לפני 2-2.5 מיליון שנה אך זה לא הפריע לרנגהם לפרסם ספר שכולו מסתמך בסופו של דבר על הטיעון שהיה טוב מאוד אם הייתה אש ורע מאוד בלי אש. ספק בליבי שספר או אף מאמרים מסוג זה היו נלקחים ברצינות על ידי הקהילה האקדמית אם רנגהם לא היה פרופסור מכובד מהרוורד אבל אולי אני טועה.
מיותר לציין שאני תומך בהיפותזה השנייה. הראשון להעלות את ההיפותזה שהיה זה הצורך בצייד שגרם לעליה בנפח המוח במעבר מהאוסטרלופיטקוס למין "הומו", היה קרייג סטנפורד (Craig Stanford). אני והקולגות שלי באוניברסיטת ת"א אבי גופר, ישראל הרשקוביץ ורן ברקאי הוספנו השערה שגם המשך העלייה בנפח המוח, מהומו אירקטוס להומו סאפיינס, הייתה התאמה לצורך בצייד והפעם עוד יותר מתמחה, זה של חיות בינוניות וקטנות, מהירות וחמקמקות.
והנה לפני כחודש התפרסם מאמר בכתב העת היוקרתי Nature על ידי בלטר ושותפים (Balter et al) שמתייחס ישירות לשאלה האם הכיוון האבולוציוני של ההומינידים היה לגיוון או להתמחות. בלטר וחבריו מתמחים בביצוע אנליזות של שאריות סטרונציום ובריום בעצמות ובשיניים של מאובנים של בעלי חיים. רמת שארית הבריום והסטרונציום, יחסית לקלציום, נותנת אינדיקציה לגבי מיקומו היחסי של בעל החיים בשרשרת המזון – אוכל עשב, אוכל-כול או טורף.
בטלר וחבריו בדקו אזור מופלא בדרום אפריקה שבו נמצאו שלשה מיני הומינידים – אוסטרלופיטקוס אפריקנוס, פרנתרופוס רובוסטוס ואדם מוקדם (Early Homo). מקובל להניח ששני האחרונים הם צאצאיו האבולוציוניים של הראשון. בנוסף להומינידים הם מדדו ערכי סטרונציום ובריום בשיניהם של אוכלי עשב וטורפים באותה סביבה. האדמות באזורים שונים מכילות שיעורים שונים של היסודות הנ"ל לכן חשוב להשוות בע"ח מאותה סביבה.
האנליזה שבטלר וחבריו ביצעו לאוסטרלופיתקוס אפריקנוס מיקמה אותו כאוכל-כול בעל תזונה משמעותית של בשר. הם טוענים שמסקנה זו מתיישבת עם מסקנות חוקרים אחרים בשיטות אחרות. זו הייתה הפתעה גדולה בשבילי. לא ידעתי שיש עדויות לצריכה משמעותית של בשר כל כך מוקדם (3 מיליון שנה). אין עדויות לציד אצל המין הזה אף כי היום ברור ששימפנזים (אבותיהם של האוסטרלופיטקים) צדים.
:ובכן מה בקשר לשני הצאצאים האבולוציוניים של אוכל-הכול האוסטרלופיתקי? במילותיהם של בלטר וחבריו
“…early Homo and P. robustus are indistinguishable from carnivores and browsers respectively”.
ובעברית: "האדם המוקדם והפ. רובוסטוס אינם ניתנים להבחנה מטורפים ואוכלי עשב בהתאמה". במילים אחרות האדם המוקדם (מושג שבדרך כלל מתייחס להומו הביליס או ארגסטר או אירקטוס) הראה את אותם ערכים יחסיים של סטרונציום ובריום כמו של טורפים אחרים באותה סביבה ואילו הפרנתרופוס הראה ערכים של מלחחי עשב (Herbivores).
ולגבי השאלה אם כיוון האבולוציה האנושית היה להתמחות או לגיוון כותבים בלטר ושות':
“A South African scenario is emerging in which the broad ecological niche of Australopithecus became split, and was then occupied by Paranthropus and early Homo, both consuming a lower diversity of foods than Australopithecus.”
ובעברית: "מתברר סצנריו דרום אפריקני שבו הנישה האקולוגית הנרחבת של האוסטרלופיטקוס התחלקה והתמלאה על ידי פרנתרופוס והאדם המוקדם כאשר שניהם צורכים רמה נמוכה יותר של מגוון מאשר האוסטרלופיטקוס"
.לפרנתרופוס היה מוח בגודל דומה לזה של אוסטרלופיטקוס: 400-500 סמ"ק, בעוד לאדם המוקדם היה מוח בגודל של 600-900 סמ"ק. באופן שיראה פרדוקסלי לרוב האנשים, נראה שכדי להשיג תזונה יותר מגוונת צריכים מוח יותר קטן. כן, מי שמכיר ב"היפותזת הרקמות היקרות מבחינה אנרגטית" (The expensive tissue hypothesis) של איילו וווילר (Aiello and Wheeler) מבין שצריכה של כמות נכבדה של תזונה מהצומח אינה מאפשרת קיום של מוח גדול. לפי ההיפותזה, הצריכה האנרגטית הגבוהה של המוח מתאפשרת על ידי צמצום גודלה של מערכת העיכול. המוח לכן יכול לגדול רק כשמספקים לו מזון מרוכז שלא ידרוש תהליכי עיכול מורכבים – להלן (בתנאים טרום חקלאיים) בשר ושומן. המסקנה הזו אינה כוללת כמובן את הזמן לאחר המעבר לחקלאות שהיא בעצם מפעל של ניקוי הצמחים מסיבים והתאמתם מבחינת דחיסות האנרגיה לצריכה אנושית.
בכל מקרה ההוכחות ממשיכות להצטבר – הכיוון האבולוציוני של התפתחות האדם היה של התמחות בנישה יותר צרה והנישה הזו תוצאתה הייתה צריכה גבוהה של בשר ושומן אם כי אני ממהר להוסיף שיש עדויות גם לצריכה של מזונות מהצומח.
ברור שיכולה להיות אפשרות של מעבר להתמחות לפני 2 מיליון שנה כמו שאנו רואים כאן ואח"כ, לפני 400 אלף שנה, חזרה לכיוון של גיוון, כך שמאמר זה אינו מהווה תמיכה ישירה להיפותזה שהצגנו לגבי ההומו סאפיינס. השערתם של אונגר ורנגהם מתייחסת לעומת זאת לאותו שלב אבולוציוני המתואר במאמר כאן ולכן סופגת מהלומה לא קטנה לתקפותה.
לענייננו המסקנות ברורות – היינו מותאמים אבולוציונית לצריכת כמות משמעותית של בשר כבר לפני 3 מיליון שנה והתאמה זו כנראה התחזקה מאוד לפני 2 מיליון שנה.
שנהיה בריאים
מיקי
תודה מיקי.
לא ברורה לי כוונתך בכך ש"להשיג תזונה יותר מגוונת צריכים מוח יותר קטן". אני מבין שזה יכול לא לחייב מוח גדול, כי אפשר להסתפק לזה במוח קטן. אך מה ההיגיון שכדי להשיג מגוון מזונות עדיף שהמוח יהיה יותר קטן? מה המוח הגדול מפריע להשגת מגוון?
מוח קטן מאפשר, בתנאים טבעיים, לגוון את התזונה כי אין דרישה למזון כל כך מרוכז מבחינה אנרגטית.
רשימה מרתקת, תודה לך, מיקי! גם הפירוט שנתת על ההתפתחות של האדם הקדמון בסוגיו השונים מבהירה ומעניינת.
תודה מיקי על המאמר המרתק! והכל כך משכנע…
מעניין מה ימצאו החוקרים שינברו בעצמותינו בעוד מיליון שנה, שכן בעידן ההומו-דיגיטלוס, רוב הזיכרון שלנו כבר יושב על ה-Motherboard והמוח המנוון לא זקוק ליותר מדי הזנה דרך הפה, למעט אי אילו חטיפים, בשביל להעביר את הזמן מול המסך ולספק אנרגייה לשריר היחיד שעדיין פועל אצלנו – זה של האצבע שעל העכבר…
אז זהו שעכשיו אני כבר עובד עם שני מחשבים ועוד פעם מאמץ את המוח לתאם ביניהם…
ובכל זאת, מיקי, תרשה לי לשאול אותך שאלה: היום אנחנו יכולים לכוון את עצמנו לתזונה מיטבית, שלא כמו האדם הקדמון. ויש הרבה מחקרים שמראים על חשיבות ירקות שונים למניעת מחלות, כמו למשל הבצל, הכרוב, הדלעת וכו'. שיש בירקות האלו חומרים אנטי-סרטניים, מונעי-דלקות, וכו'. ואם אנחנו אוכלים יותר מזון מהחי – באופן טבעי נאכל פחות מהירקות האלו, שלפי המחקרים יש בהם כל-כך הרבה חומרים מזינים ומונעי-מחלות. מה דעתך על הבעיה הזו?
זה מחקר שמביא עובדות. לא אמרתי שצריך לחקות את התזונה של האדם הקדמון בצורה קיצונית כל כך. הכוונה הייתה להראות שאנחנו מותאמים מצויין לצריכת בשר. אפשר לאכול מספיק בשר ועוד להשאיר מספיק מקום לירקות. דרך אגב, אני לא בטוח שיש הרבה מחקרים טובים על האפקט החיובי של ירקות. מחקר נכון היה צריך להשוות תזונה שרובה מן החי עם תזונה שרובה מירקות. לא מכיר כזה. יש מחקר בשם WHEEL שבו האגודה האמריקאית למניעת סרטן הוציאה 15 מיליון דולר על הסברה נמשכת במשך 6 שנים לקבוצה של אלפי נשים שחלו בסרטן השד על כמה חשוב לאכול ירקות. לא היה שום הבדל בין הקבוצה הזו וקבוצת ביקורת, שלא זכתה להסברה נמשכת, בשיעור חזרת הסרטן או בשיעור מחלות הלב.
צריך גם לקחת בחשבון שהבשר שהאדם הקדמון צרך ניזון מעשב טבעי והבשר שלנו אולי כן ואולי לא. אני מנסה לבדוק את הנקודה הזאת ומקווה לדווח בפוסט קרוב.
מאמר מעניין מאוד.
בהקשר להיבטים החיוביים של ירקות, אולי עוד שאלה היא מהי מידת החשיבות שלהם לבריאות במידה ואנו נמנעים או לא נמנעים ממזונות מזיקים, קרי, האם להימנעות ממזונות מזיקים השפעה חיובית על הבריאות שתוספת של ירקות תשפיע עליה (בצורה חיובית כמובן) במידה מועטה.
תודה על התשובה. אבל בכל זאת אתה חושב שכדאי לאכול בשר בקר, למרות שהוא לא ניזון מעשב?
אני חושב שכן. עד כמה שידוע לי בארץ אין בשר שהוא מלא בהורמונים ואנטיביוטיקה ובשר קריטי לבריאות לרוב האנשים.
שלום מיקי
משהו לא מסתדר לי במחקר על 3 סוגי ההומנידים בדרום אפריקה-אם האוסטרלופיטקוס היה האב הקדמון האבולוציוני של הפרנתרופוס רובוסטוס והאדם המוקדם, והוא היה אוכל-כל, כלומר נהנה גם מסטייקים עסיסיים, הרי שלפי הטענה אחד ממשיכיו- הפרנתרופוס הפסיק לאכול בשר ועבר לתזונה צמחונית בלבד? מה יגרום לו לעשות זאת? אולי התחרות מצד האדם המוקדם על שוק הבשר? אבל אם לפי הטענה לא היה צייד בתקופות מוקדמות אלו, אולי היתה תזונת בשר מבוססת על אכילת נבלות וללא בישול, אבל לזה לא צריך מוח יותר מדי מפותח כמו שהיה לאדם המוקדם? ובכל זאת הפרנתרופוס התקיים במשך תקופה מאד ארוכה עד שנכחד.
שנית, אני שוב ושוב קורא שאלות או תגובות של קוראים שניכר בהן שלא קראו מה אתה כן ממליץ לאכול בצד שמאל למעלה, וזו לפי הבנתי לפחות, גירסה פלאוליתית מרוככת ומאוזנת שמתאימה לימינו וכוללת ירקות, פירות וגם קטניות במידה. במה אני מאמין כבר כתבתי באחת התגובות ולא אחזור שנית, אבל לדעתי מי שתזונתו תתבסס רק על בשר-יחמיץ תועלת גדולה שנמצאת בירקות, והפירות והדגניים (הלא מהונדסים, ונטולי גלוטן) מבחינת ויטמינים ומינרלים (אבל קודם כל מי שטוען שהוא צורך רק בשר -שיוותר מייד על הקפה בבוקר שכידוע מופק מפרי עץ הקפה, וגם על מוצרי החלב הטעימים כולל מבחר הגבינות השונות שודאי לא נכללו בסל הקניות הפלאוליתי).
שלא להזכיר את רשימת התרופות הארוכה שהופקה ע"י המין האנושי במשך מאות אלפי שנים וחלקה מופקת עד היום מסוגי צמחים רבים.
אני שותף לצער על כך שלא מושקעים מספיק כספים במחקרים בהבנת התועלת של אכילת ירקות ופירות, אבל 15 מיליון דולר שהושקעו ע"י האגודה האמריקאית למניעת סרטן הם פסיק מיקרוסקופי לעומת השקעות העתק של חברות התרופות במציאת תרופות ספציפיות, שעתידות להביא לרווחי מיליארדים, במקום שהוא במובהק (תזונה נכונה) מתפקיד הממשלות ובכך אני מסכים לחלוטין עם מיקי ואנשים אחרים שעוסקים בתזונה נכונה-ההוצאות הממשלתיות על ריפוי הנזקים מתזונה מסוכנת (כן, זאת המילה החריפה אך הנכונה) גבוהות פי כמה מההוצאה האלטרנטיבית על החדרת המודעות לתזונה נכונה (עם כל הויכוחים וחילוקי הדעות-יש עדיין גם הסכמות לא מעטות כמו מניעת משקאות מסוכרים, ממרחי שוקולד והקפדה על צריכת פחמימות סבירה).
בנוסף, כמייצג הצמחונים והטבעונים ברגע זה, ברצוני להוסיף : לא כל הצמחונים והטבעונים הגיעו לדרך חיים זו בגלל החמלה על בעלי החיים (אף כי אני מאמין שגם בכך יש לעשות תיקונים משמעותיים, דוגמא-פיטום האווזים או גידול תרנגולות בתאי סוללה ועוד ועוד, אף כי מי שנמצא שם בגלל זה-גם זה לגיטימי בעיני, ושוב הסתייגות- איני כולל בכך את המופרע שמשתמש בנושא השואה בהופעות ובטלויזיה כדי להמחיש את טיעוניו, איני זוכר כרגע את שמו והצבעה עליו כמייצג הצמחונים והטבעונים- היא בעדינות לא לעניין).
רבים הגיעו לצמחונות/טבעונות דווקא (איך מדגישים את המילה דווקא?) אחרי שהיו אוכלי בשר רגילים וחוו משבר רפואי כלשהו. בנוסף, מה שמציעה היום התזונה הצמחונית/טבעונית אינה דומה לחלוטין לתזונת תושבי בנגלה-דש בשנות העשרים של המאה הקודמת, או של עניי הודו כיום.
נכון שכדי להינות ממגוון האפשרויות הזה של הצמחונות/טבעונות וויטמינם משלימים אי אפשר להסתפק ב-15 רופי ליום, אבל עד כמה שהבנתי מאשתי גם הבשר בסופר אינו מוצר עממי כל-כך.
איזון רבותי, איזון!
יוסי
לא אמרתי בשום מקום שהאדם המוקדם לא צד. להיפך, בפוסט הקודם מוזכרת פרשנות של חוקרים שהוא כן צד. אני גם לא בטוח שהאוסטרלופיטקוס לא צד. היה לו גודל מוח כמו שימפנזה שכן צד מדי פעם אפילו בעזרת מקלות עץ. התהליך שגרם להתפתחות שני המינים מהאוסטרלו פיתקוס לא ידוע. סביר שהיה לחץ על האוסטרלופיתקוס וכל אחד מהם התמחה בפתרון אחר. זה קורה כל הזמן בטבע.
לגבי גארי יורופסקי הוא בטוח לא מייצג את כל הטבעונים פשוט רציתי להפנות תשומת לב לכך שמוביל דעה כמו אברי גלעד נופל במלכודת הבורות והקיצוניות האלימה.
בנוגע לשאלה שאני שאלתי על חשיבותהירקות, יש לך עצמך ציטוט, מיקי, של מחקר על האיכרים השבדים הבריאים, בפוסט שעלה ביולי2010. מהמחקר ההוא עולה, שירקות ושומן ביחד עדיפים ביותר , אבל שאם צריך לבחור בין שומן לבין ירקות- שומן עדיף. בהנחה שירקות בשבדיה זה מה שאנחנו מתכוונים במילה ירקות…
אין ספק שהאדם הקדמון אכל כמות מסויימת של מוצרים מהצומח. שבטים שחיים כיום שצריכתם נמדדה בפירוט ניזונים מ 87%-80 בשר (רובם) ועד 40-50% בשר (מיעוטם). רוב אלה שניזונים מהרבה צמחים דווקא ניזונים משקדים/אגוזים או פירות של דקל המלאים בשמן דקלים. יש גם כאלה שניזונים ממגוון של פקעות וזרעים. ירקות במובן שאנו מכירים אותם לא כל כך מצויים בטבע עד כמה שידוע לי. זה לא אומר שהם לא בעלי ערך. אני מניח שאם בייתו אותם ופיתחו אותם יש להם ערך.
חזון אחרית הימים: עכשיו הגיע אלי מסר מקופת-חולים כללית, במייל, המספר שגם שומנים מן החי בריאים לגוף ולהורדת כולסטרול… הם כותבים, שבעבר חשבו ששומן מהחי מעלה כולסטרול, אבל עכשיו מבינים אחרת. עדיין, המסר לא מועבר באותיות גדולות כפי שהיה צריך להיכתב, כדי להבליט אותו לאנשים שחונכו שנים אחרת, אבל זה כבר יותר טוב מהגישה הקודמת.
מי שרוצה – זו הקישורית למה שהכללית כותבים:
http://www.clalit20plus.co.il/clalit/young/lifestyle/articles/michaldiet/fats2.htm?utm_source=NLclalitlev&utm_medium=email&utm_campaign=30sep2012
אפשר לומר על הכתבה הזו שזה צעד קטן לקופ"ח כללית וצעד עוד יותר קטן לאנושות. הם מעודדים צריכת אומגה 3 אבל נגד צריכה של שומן רווי מהחי וכל השיח על בכולסטרול עוד מפגר. נכון שיש קצת התקדמות בנושא כולסטרול מהחי ותמיכה בשמן זית. נו, בכל זאת משהו.
מה חדש בהכתבה הזאת זה אותו דבר שלימדו אותי בסוף שנות ה- 90 של המאה הקודמת עם התקדמות, כמו שלמדתי ב-2005 שביצים לא מזיקים.
עוד לא הגיע אחרית הימים.
אני כבר משתדלת לא לצרוך כלל שמנים תעשייתים מזרעים ולצרוך שמנים מפירות, קוקוס אבוקדו וזית.
יקח זמן עד שישנו תפיסה שהשקיעו כל כך הרבה זמן ומשאבים כדי ליצור אותה.
מה שמשגע אותי זה איך יכולים להמליץ לך בנשימה אחת על שמן קנולה כי אין בו שומן רווי ואז גם על שמן קוקוס (שהוא כמעט אך ורק שומן רווי) שטוב לבריאות שלך.
זה רק מראה כמה חוסר חשיבה אמיתית יש בהמלצות כאלה.
* שיהיה ברור, שמן קוקוס זה יופי. קנולה=כל שמן תעשייתי אחר, אל תתנו לפרסומות להטעות אתכם.
רק להבהיר שהתגובה של דני מתייחסת למאמר של קופת חולים שם ממליצים על קנולה.
ומה עם שמן קנולה בכבישה קרה? הוא גם נראה לכם בעייתי?
השמן הצמחי היחיד שהוא באמת צמחי, הוא שמן שעשוי מצמחים בעלי שמן, כמו זית או קוקוס. כשמנסים להפיק שמן מצמח שאין בו שמן, או שכמות השמן מועטה, נאלצים להשתמש בתהליכים כימיים. הקנולה, המיוצר מזרעי לפתית, קצת נופל בין הכסאות, שכן יש בזרעים מעט שמן. אבל מאחר והם רעילים, נאלצים לעשות תהליכים של זיקוק על מנת להגיע לתוצאה הרצוייה, ולך תדע במה משתמשים בתהליך התעשייתי. כבישה קרה? תמיד יותר טוב, ובמקרה של קנולה – מן הסתם זה הרע במיעוטו…
משתמשים בהקסן כממיס שזה חומר אורגנני שנשאר ממנו בשמן. לא הצלחתי לברר את כמות הטרנס שומנים אבל בקנולה יש. מה רע בשמנים אחרים כמו שמן זית?
קראתי כבר בכמה מקומות שעדיף לטגן בקנולה (גם בכבישה קרה), מפני שהוא מתקלקל פחות בטיגון, יחסית לשמנים אחרים. במה עוד אפשר למשל לטגן שניצל? חמאה – לא כשר, קוקוס – הילדים לא אוהבים את הריח…
ושכחתי להוסיף: לטגן בשמן זית, זה ממש בעייתי, לא? הוא נשרף ומתקלקל די מהר, לא?
שמן דקלים הוא ה-תשובה המנצחת: דומה מאוד לשמן קוקוס, אבל מופק מחלק אחר של העץ, בתהליך סחיטה טבעי. אמנם אין לו את כל התכונות, שהופכות את שמן הקוקוס למועדף, אבל הוא פי כמה יותר זול ועמיד בטמפ' גבוהות בדיוק כמו הקוקוס.
יש רק בעייה אחת "קטנה" – בארץ משיגים אותו רק בפסח. אחרי פסח הוא נעלם מהמדפים. אנחנו בדיוק מנסים עכשיו לאתר דרך להגיע אליו בלי מכות מצרים ברקע. מבטיחים לעדכן כשנעלה על הפיתרון…
התייחסות מדעית לתזונת הפליאו מהגישה הטבעונאית:
http://30bananotleyom.com/811-articles/149-paleo-diet-science-or-religion
ההתיחסות הטבעונית הזאת היא פסבדו מדעית. אין שם סימוכין לכלום בעוד שהבלוג הזה מלא סימוכין מדעיים. אם תגיד לגסטרואנרולוג שמערכת העיכול של האדם אינה מותאמת לבשר הוא עלול למות מצחוק. אין קשר בין מדע ובין הטיעונים שמובאים שם ולא כלום. אין שם שום סימוכין של מאמרים מדעיים.
אני ממש אשמח לקרוא איפשהו תיאור (עד כמה שאפשר להדיוטות) שמסביר למה מערכת העיכול שלנו מתאימה לעיכול בשר. אני נתקל בהרבה צמחונים/טבעונים שמביאים את הטענה הזו שאנחנו לא מותאמים ואני לא ממש יודע מאיפה הנתונים או איזה מידע סותר יש. ברור לי שאחנו לא מעכלים תאית למשל, אבל כל עניין המעיים- קצרים או ארוכים לא ממש ברור לי ואיזה עוד גורמים קובעים התאמה למזון מסויים?
אודי, אשמח לשמוע אינפורמציה על שמן דקלים, ואיך משיגים אותו.
הנושא בטיפול. ברגע שנעלה על מקור זמין להשיג אותו גם בלי פסח ברקע, ניידע את הקהילה בתפוצת נאטו…
מיקי
התיאוריות שאני מכיר אולי תומכות בצייד חיות אך עומדות גם כתיאוריות בפני עצמן.עיקר גודלו של מוחנו עיסוקו והתמחותו בתנועה בעיקר לאחר ומאחר שהזדקפנו על רגלינו .כך זה היום וככל הנראה זו הסיבה ותוצאה של התמחת בתנועה הולכת ומורכבת