במשך 45 שנה המלצות התזונה המרכזיות היו להוריד את צריכת השומן/שמן, להוריד צריכת כולסטרול ולהגביל צריכת שומן רווי על ידי מעבר לצריכת שמן מזרעים (רב בלתי רווי, תירס, סויה וכו', להלן תעשייתי). ב-45 השנה האלה חל גידול בשיעור התחלואה בכל מחלות הציביליזציה. בעידכון האחרון של ההמלצות בסוף 2015 הוסרו (בשקט בשקט) שתי ההמלצות הראשונות ונשארה רק האחרונה.
הפרדוקס הישראלי הוא שם שניתן לתופעה שבה בישראל אנחנו אלופי העולם בצריכת שמן תעשייתי ע"ח שומן רווי (כשרות, בשר יקר) אבל בניגוד להשערה של אנסל קיס שנמצאת בבסיס המלצות התזונה, שיעור מחלות הלב והסרטן פה גבוה מאוד.
טבעו של כישלון קולוסלי שסיבותיו חייבות בסופו של דבר להתגלות. כשלון קולוסלי לא נובע מטעויות קטנות. הוא נובע מטעויות קולוסליות. כמה זמן אפשר להסתיר טעויות כאלה או להתעלם מהן? מסתבר ש-40 שנה זה זמן סביר.
מחקר כזה גדול ותקף לא היה ולא יהיה. מחקר קליני, אקראי, על 9570 איש עם שליטה מוחלטת על כמות השומן הרווי והלא רווי שכל אחד ואחד מהם צורך ומטרתו לבדוק האם התיאוריה ששומן רווי גורם לעליה בכולסטרול ובכך למחלות לב נכונה. המחקר נערך בשישה בתי מחסה לחולי נפש במיניסוטה בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 אך תוצאותיו המלאות התפרסמו לראשונה בימים אלה, מעל ל-40 שנה לאחר סיום המחקר. את המחקר האורגנלי הגו והובילו שני חברים Ivan Frantz ו Ancel Keys. אנסל קיס מוכר לכל מי שמתעניין באסון שנקרא המלצות התזונה. הוא אבי התיאוריה ששומן רווי גורם להתקפות לב והוא כנראה זה ששכנע את הממשל האמריקאי להקציב את המיליונים הדרושים לעריכת מחקר בהיקף כזה.
רמסדן (Ramsden) וחבריו, עורכי המחקר הנוכחי, הם חוקרים מסוג מיוחד – חוקרים/בלשים. נראה לי שהם ישבו יום אחד וחשבו לעצמם שאם יש מחקר גדול שתוצאותיו לא מתפרסמות במשך שנים לאחר השלמתו יש סיכוי טוב שהסיבה לכך היא שהתוצאות לא תאמו את ההשערה המקורית של החוקרים. מכיוון שעניינם של רמדסן וחבריו הוא בהשפעת שמן רב בלתי רווי מסוג אומגה 6 (נמצא לרוב בשמן תעשייתי) על מחלות לב, הם חיפשו ומצאו (בינתיים) שניים כאלה ואכן התוצאות של שיחזור המחקרים האלה הן מדהימות. הראשון נערך אך לא פורסם בסידני באוסטרליה. הניתוח של החוקרים/בלשים הראה שצריכה מוגברת של שמן תעשייתי בקבוצת הטיפול בסידני רק הגבירה את התמותה ממחלות לב ועליו כתבתי כאן. השני נערך במיניסוטה ופורסם רק חלקית בזמנו ואת תוצאותיו המעודכנות פרסמו רמדסן וחבריו החודש.
ההיפותזה על הקשר בין דיאטה ומחלות לב בנויה על שני שלבים: 1. צריכה של שמן תעשייתי מורידה כולסטרול 2. כולסטרול נמוך מקטין את שיעור מחלות הלב.
עיבוד הנתונים המחודש, שנעשה על 2355 מהנבדקים שצרכו את הדיאטה יותר משנה, אכן אישר שהנבדקים שצרכו יותר שמן תעשייתי הורידו את רמת הכולסטרול שלהם אלא שצריכת השמן התעשייתי לא התרגמה לירידה בשיעור התמותה.
למעשה, בקבוצה של נבדקים בגיל 65 ומעלה שהעלו את צריכת השמן התעשייתי והורידו את הכולסטרול הייתה עליה משמעותית סטטיסטית בשיעור התמותה מכל סיבה שהיא יחסית לקבוצת הביקורת.
בניתוח של כל הנבדקים נמצא שירידה ברמת הכולסטרול הביאה לעליה בשיעור התמותה! ירידה של 30 מ"ג/ד"ל בכולסטרול הביאה לעליה של 22% בסיכון למוות מכל סיבה שהיא.
החוקרים הצליחו לגלות רק חלק מתוצאות הניתוח שלאחר המוות שנעשה על חלק מהנבדקים שנפטרו. בקבוצה שצרכה יותר שמן תעשייתי ב-41% מהניתוחים נמצא לפחות התקף לב אחד לעומת 22% בקבוצת הביקורת. כמו כן לא נמצאו הבדלים בכמות הפלאק בעורקים בין שתי הקבוצות.
החוקרים מנצלים את ההזדמנות לערוך גם מטה-אנליזה, איסוף תוצאות, מ 10,808 נבדקים מ-5 המחקרים הקליניים היחידים שהם מצאו שהשוו ישירות דיאטה עתירה בשמן תעשייתי לעומת שומן רווי. לא נמצאה כל הוכחה ששמן תעשייתי עדיף על שומן רווי במניעת התקפי לב או מוות ממחלות לב. גם הכללה של מחקרים דומים שכללו כמות גבוהה של שמני אומגה 3 (EPA+DHA) לא שינתה את התוצאה.
לסיכום החוקרים מציינים שההיסטוריה מלמדת שבמחקרי תזונה חשוב לא לשים את הדגש על ביומרקרים כמו כולסטרול ולא להסתמך יותר מידי על מחקרים לא קליניים ללא קבוצות ביקורת. לאור המגבלות של העדויות הקיימות מייעצים החוקרים (למי? לכותבי המלצות התזונה כנראה) צניעות והדגשת מגבלות הידע הנוכחי.
ואחרון אחרון, לאחר שקודם לכן העירו שצריכת שמנים רב בלתי רוויים מסוג אומגה 6 היוותה עד לפני מאה שנה רק 2-3% אחוז מהדיאטה, הם ממליצים למחברי המלצות להעלות את סף ההוכחה לפני שמפיצים המלצות לחרוג מהתזונה הטבעית (פליאו בשפתנו).
בקיצור נפתר הפרדוקס הישראלי. שיעור מחלות הלב גבוה בגלל צריכת השמן התעשייתי ולא למרות צריכתו.
אז האם לצפות לשינוי המלצות התזונה בקרוב? הצחקתם אותי. האנסל קיסים בעלי האגו המפותח של היום חיים ובועטים ויושבים בכל הועדות. הבכיר שבהם, וולטר ווילט ראש בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרוורד, שממליץ כבר שנים להדגיש שמנים תעשייתיים בתזונה, כבר הגיב על המחקר ואמר שהוא לא גרם לו לשנות את דעתו. בזמנו כנראה לא למדו את המשפט האלמותי של דובז'ינסקי "Nothing in biology make sense except in the light of evolution” הייתי שלוח אותו הביתה לכתוב מאה פעמים את המשפט הזה בתוספת העובדה שבאבולוציה האנושית שמני אומגה 6 היוו אחוז קטן מהשמנים ושומן רווי היווה כ-40% מהשמנים. הגיון פשוט מידי לראש בית ספר בהרוורד.
שנהיה בריאים
מיקי
עצוב…
מעניין שהחוקרים היו בטוחים שהמעבר לשמני צמחים (חומצה לינולית) תיטב עם בריאות המשתמשים. וכמה מופתעים הם היו מין הסתם, כאשר הסתבר אחרת. זו ההשערה מדוע המחקר לא קיבל את תשומת הלב הראויה. אני סקרן לראות כיצד זה יסוקר בתקשורת שלנו; אבל איני מצפה לניסים ונפלאות ובטח יעוותו אותו כהוגן. הנה אתמול פורסמה כתבת ״בריאות״ בארץ [http://www.haaretz.co.il/news/health/research/.premium-1.2912927] העוסקת במחקר (שאלון) על הקשר בין תזונה לסרטן כליות. שלחתי תגובה מנומקת מדוע יש מקום לספקנות ובין היתר, צרפתי קישורים למחקר שתארת הן מה-NIH והניו יורק טיימס אבל צונזרתי אף שניסיתי 3 פעמים. מאידך, החלק הארי של התגובות החזיקו בעמדתי אז מישהו במערכת החליט להשתיק את המגיבים; בטוחני שמספר התגובות היה פי 2 ו3 מה-34 שפורסמו ועצם העובדה שהקוראים מעודכנים יותר ויותר מעודדת. אפרופו, חברות התקשורות בארהב נתנו הד לפרסום שגם זה מעודד. ולסיום, יש לפרשה היבט משפחתי: החוקר העכשווי היו בנו של החוקר משנות ה-60 אשר מצא את ארגזי ניירות המחקר בעליית הגג.
לעת וחג שמח למרות שאצלי פסח כל השנה ולא צריך לבער חמץ 😜
אני מציעה מיקי שתמשיך לעשות את עבודת הקודש שלך ומי שראוי לה, ישנה את דעתו ותזונתו (הרי אנחנו לא תלויים יותר במידע שמגיע מבעלי השררה והאגו, יש היום ברוך השם עוד מקורות ). .ותנוח דעתך מהממאנים להבין…פחות מהם לא יזיקו למין האנושי…כמה שזה האכזרי…זה הרי ככה…נמאס מהטיפוסים השטחיים האלו שמפנימים רק מה שהרשויות / הרבי/ הרופא והשלטון מורים להם