לקהילה הצמחונית/טבעונית בישראל יש מוטיבציה והם תרגמו לעברית סרט של פעיל צמחוני ידוע. אבי גרוסמן כתב תגובה וניסה לפרסמה ביוטיוב אך המתרגמים מחקו אותה. אז הנה התגובה:
הפליאו היא פילוסופית חיים ותזונה המבוססת על מחקרים מדעיים מתחומי הארכיאולוגיה, האנתרופולוגיה ומדעי הרפואה. מטרתנו היא לברר מהו המזון הנכון לאדם לאכול, וזאת על רקע התפתחותו כמין נפרד מזה כשני מיליון שנים. אנו חושבים שכמו שזכותו של כל מין לאכול את התזונה המתאימה לו אליה התרגל במהלך התפתחותו, כך גם לאדם. לכן המיקוד שלנו אינו על שאלות מוסריות אלא על שאלות בריאותיות, למרות שתמיד נעדיף כמובן מזון שבתהליך הכנתו היה מעורב כמה שפחות סבל.
תנועת הפליאו, כמו כל תנועה חדשנית וניתן לומר אף מהפכנית, מעוררת מטבע הדברים מחלוקת רבה, הן מהאספקטים הבריאותיים של התזונה והן מהאספקטים המוסריים שלה. זה נכון במיוחד על רקע ההתעוררות של המגמות הצמחוניות והטבעוניות בעולם ובארץ בשנים האחרונות, אשר רואות בפליאו תנועת נגד (למרות שלא כך בהכרח ויש הרבה מאוד מן המשותף בינן לבין הפליאו) למסרים ולדרך המחשבה שלהן. אחת הדרכים לנסות ולקעקע את ההגיון מאחורי הפליאו הוא הרצאות קצרות של חוקרים ורופאים, בעלי רקורד מובהק של תמיכה בצמחונות וטבעונות. הרצאות אלו מתורגמות לעברית ומופצות ברשת. לדעתי ההרצאות האלו מסולפות, מגמתיות, ומשתמשות בבליל של חצאי-אמיתות ושקרים כדי לטשטש את ההגיון הפשוט והבריא של הפליאו- על האדם לאכול מזונות כמה שיותר דומים לאלו שאכלו אבותיו לאורך כל תקופת התפתחותנו כמין נפרד- צמחים, בשר, דגים, שורשים ופקעות, אגוזים.
בחרנו להתייחס הפעם להרצאה שהופצה לאחרונה, בה הדובר הוא ד"ר ג'ון מקדוגל. מקדוגל הוא רופא פנימי המקדם את אידיאולוגיית התזונה הטבעונית (וטבעוני בעצמו) כבר למעלה מ- 30 שנה. הוא אינו מסתיר את דעותיו לאורך השנים נגד אכילת בשר וכל מוצר מזון מן החי, ולכן לא ניתן אפילו לצפות ממנו לנהוג ללא משוא פנים כאשר הוא יוצא נגד הפליאו, אולם זו הבעיה השולית בהרצאה שלו.
ראשית, מקדוגל לא מדבר כמו מדען או חוקר, אלא כאמן סטנד-אפ. לאורך כל ההרצאה הוא מלגלג ומזלזל בתפיסת עולם שרופאים רבים מאוד, חלקם בעלי נסיון רפואי לא פחות משלו, מאמינים בה ומקדמים אותה. מקדוגל מדבר בצורה לא מקצועית (ראו למשל בדקה 13:30 כאשר הוא שואל את הקהל כיצד יכלו לאכול אבותינו מח עצמות ומוח, האם זה לא "מגעיל" ?) ועושה בדיוק את מה שהוא מאשים בו את מקדמי הפליאו- מציג מידע סלקטיבי בצורה תעמולתית מול קהל לא מקצועי ולא מבין, שקונה את דבריו בצמא. אין ספק שאם היו בקהל כמה ארכיאולוגים הם היו מטילים ספק כבר באמרות הראשונות שלו בנוגע למחקר הארכיאולוגי סביב תזונת אבותינו. גם המתרגם לא עושה את עבודתו נאמנה, כאשר לדוגמא הוא קורא לפרופ' לוריין קורדיין, מראשוני המדענים שכתבו על הגישה הפליאוליתית, "דר' לפילוסופיה" וזאת ני מניח בכוונה כדי לפקפק באמינות שלו לעסוק בנושאים מדעיים, בעוד שלמעשה קורדיין הוא פרופסור לחקר תזונה ופעילות גופנית.
נתחיל לעקוב אחרי ההרצאה ונראה באילו מקומות מטעה מקדוגל את קהל מאזיניו ואותנו:
1. נתחיל דווקא בדברי שבח- בדקה 5:04 מסכים מקדוגל כי לא היתה אפילו חברה אנושית אחת לאורך ההיסטוריה שלא אכלה מזונות מן החי. כן, כדאי לקרוא את המשפט הזה שוב ולראות אותו בהרצאה. זה למעשה אומר שאנשים שמחליטים שלא לאכול מזון מהחי בכלל עושים על עצמם למעשה ניסוי תזונה שהוא ראשוני להיסטוריה האנושית, וקשה להבין כיצד מקדוגל מקדם אידיאולוגיה שהוא עצמו מודה שמעולם לא נוסתה קודם לכן. הויכוח, אם כן, לדבריו, הוא במינון הבשר לעומת מינון הצמחים שאכלו אבותינו.
2. בדקות 6:20-10:20 – מביא מקדוגל ראיות ממימצאים ארכיאולוגיים המוכיחים שהאדם אכל צמחים וכן עמילנים בתקופה הפליאוליתית. ראיות אלו אמורות להפריך בצורה כלשהיא לטענתו את גישת הפליאו, למרות שהן רק מחזקות אותה כיוון שאנו טוענים במפורש שהאדם אכל בשר, צמחים ועמילינים בתקופה הפליאוליתית– אין בפליאו טענה כאילו האדם אכל בשר בלבד. גם הראיות לצריכה מסוימת של דגנים אינן מחדשות דבר, כיוון שידוע לנו שאנשים צרכו דגנים גם לפני העידן החקלאי, ללא השוואה כמובן לכמויות אותן אנו צורכים היום. בניגוד למקדוגל בפליאו איננו מנסים להוציא מתפריט האדם מזון אותו הוא אוכל בצורה טבעית.
3. בדקות 10:20-12:20- מספר מקדוגל על החשיבות של דגנים בתזונת עמים שונים בעולם, מה שהוא לא אומר זה שאין לכך קשר לפליאו משום שלא מדובר במזון של התקופה הפליאוליתית אלא בתקופה הניאוליתית- החקלאית. מה שהוא עוד לא מספר לנו זה שאנשים נעשו נמוכים יותר וחולים יותר כתוצאה מהמעבר מתזונת ציידים לקטים שכללה כמות ניכרת בדרך כלל של מזונות מהחי לתזונה המבוססת בעיקרה על עמילנים, וזאת אנחנו יודעים מהשוואה בין שלדים מהתקופות השונות.
4. דקה 14:08- מקדוגל מנסה להראות שאבותינו בתקופה הפליאוליתית אכלו בני-אדם וטוען שאם אנו רוצים לאכול פליאו "באמת" עלינו לאמץ זאת. למרות שהטענה מגוחכת מלהתייחס אליה, אתייחס בכל זאת. מה שהוא לא מספר לנו זה שקניבליזם לא היה תופעה נפוצה בקרב ציידים לקטים (הוא מביא הוכחה רק מאתר חפירות אחד בעולם בו נתגלה הדבר), וכאשר אנשים עשו זאת הם חלו לעיתים קרובות, וזו אחת הסיבות שמנהג זה כנראה פסק. כמובן שאנו לא שואפים לאמץ כל דבר שבני-אדם עשו בתקופה הפליאוליתית, אנו שואפים לאמץ רק את ההתנהגויות שמועילות לנו היום.
5. החל מדקה 14:20 ועד דקה 19:30 עוזב מקדוגל את תחום הארכיאולוגיה, עובר לתחום מדע הרפואה, ומנסה לטעון שדיאטות דלות פחמימות מזיקות לנו לטווח ארוך. המחקר הראשון שהוא מביא מדבר על בעיות בריאותיות שונות שנגרמות לטענתו מדיאטות דלות פחמימות ועשירות בחלבון. נעזוב רגע את המחקר בצד כדי להגיד משהו חשוב- תזונת פליאו אינה תזונה דלת פחמימות ואינה מחייבת אף אחד לצרוך יותר חלבון. אין בעיה לבסס תזונת פליאו על ירקות, בטטות ושורשים אחרים, שומנים טובים כמו חמאה ושמן קוקוס וכמויות קטנות של מזון מהחי. אלא שהרצון של מקדוגל לקעקע כל תזונה שאומרת שמזון מהחי חשוב לקיומנו (ואת זה אכן הפליאו אומר), גובר על ההגינות לדייק בדברים. אבל נחזור למחקר. מה שמקדוגל לא אומר לנו זה שמדובר על מחקר תצפיתני המבוסס על מילוי שאלונים על ידי הנבדקים, וכותבי המחקר עצמו מעידים על המובהקות הנמוכה של תוצאות מחקרים אלו בתוך המחקר עצמו, אתם מוזמנים לקרוא בעצמכם את המחקר: http://www.bmj.com/content/344/bmj.e3801. כמו-כן בראשית המחקר מציינים החוקרים כמה וכמה מחקרים שגילו את היתרונות של תזונה דלת פחמימות בכל מיני פרמטרים בריאותיים.
לאחר מכן מנסה מקדוגל לטעון שהאוכלוסיות מאריכות השנים בעולם אוכלות תזונה שהיא "כמעט צמחונית", וזאת על פיה הספר "האזורים הכחולים" ("Blue Zones") אשר פורסם גם בעברית. בספר אכן מתוארות אוכלוסיות שמרבית תזונתן אינה מבוססת על בשר, כמו כל האוכלוסיות החקלאיות בעולם. אולם מה שמקדוגל לא מספר לנו זה שבכל תרבות כזו, על פי הספר עצמו, קיימת כמות נכבדה של מוצרים מהחי שהאוכלוסייה אוכלת. בפרק על אזור באראבאג'ה שבסרדיניה מתואר כיצד אחד המרואיינים (מאריכי החיים) עסוק בשחיטת פרה בגילו המתקדם (עמ' 70) , ומצוין שאוכלים בשר בקר לפחות פעם בשבוע, בנוסף לכמות נכבדה של גבינת פיקורינו (גבינת עיזים קשה) שהיא מוצר יסוד באזור ההררי של סרדיניה (עמ' 72). בפרק על אוקינאווה מצויינת תרבות מסורתית של אכילת החזיר על כל חלקיו (עמ' 101). בפרק על קוסטה-ריקה נכתב כי התושבים אוכלים כמות גדולה של ביצים, ומתואר מסע שעושה המחבר עם אחד הקשישים בני מעל 100 לשוק ושם הם קונים שני ליטרים שומן חזיר לשימושו השבועי (עמ' 216). אוכלוסיות אלו אינן אוכלות "כמות מזערית של מזון מהחי" כמו שמקדוגל מנסה לטעון בדקה 16:52. נראה ששימוש נרחב במוצרים מהחי לא הזיק לאוכלוסיות אלו, אלא להיפך, אולם מקדוגל מסתיר עניין זה כי הוא לא מתאים לאידיאולוגיה שהוא מנסה לקדם.
6. בדקה 18:40 מזכיר מקדוגל מקרה בו דיאטה דלת חלבון ושומן ורבה בפחמימות ריפאה חולה מטרשת נפוצה. זהו הזמן אם כן להזכיר את הריפוי המופלא של ד"ר טרי וואלס מטרשת נפוצה, כאשר היא אוכלת דיאטת פליאו שהיא הרכיבה לעצמה: http://www.youtube.com/watch?v=KLjgBLwH3Wc. כנראה שחלק גדול ממהצלחה של דיאטות כאלה, כמו גם דיאטת האורז שהוא עצמו הזכיר, מבוססת על הימנעות ממזון מעובד, סוכר לבן, חיטה וקמחים, שגם מקדוגל ממליץ עליה.
7. החל מדקה 20:00 לערך מקדוגל עובר לתחום האקולוגיה ומנסה לטעון שאם כולנו נעבור לאכול מזונות רבים מהחי המשמעות של זה תהיה אסון אקולוגי. זו טענה חביבה על טבעונים כשהם באים לחפש עוד ועוד דרכים לנגח בהם את האכילה של מזונות מהחי. ובכן התייחסות מעט יותר מעמיקה לנושא ניתן לקרוא כאן: http://www.paleostyle.co.il/?p=1308
8. בדקה 22:00 עושה מקדוגל "טריק מלוכלך", שמתאים אולי לבלוגר מתוסכל אבל לא למדען. הוא מביא תמונה של פרופ' לוריין קורדיין, תמונה שנראה שנחתכה מקטע וידאו ואינה מחמיאה במיוחד, וטוען שכך נראה אדם לאחר 20 שנות דיאטת פליאו. אנו לא יודעים רבות על קורדיין, אין לנו מושג האם הוא מתעמל או לא, ובכלל מהם אורחות החיים שלו ואיך נראה התפריט שלו. לא בטוח שזה נכון לבסס ביקורת על שיטת תזונה לפי מראה של אדם אחד. אבל אם כבר משחקים את המשחק הזה, כדאי לראות את ההרצאה של האדם שכנראה אוכל פליאו במשך זמן רב יותר מכל אחד אחד, מעל 30 שנה- ד"ר בויד איטון (Boyd Eaton), בן 74 כשההרצאה הזו צולמה: http://vimeo.com/57311606. במצגת מביא ד"ר איטון גם את תוצאות בדיקות הדם העדכניות שלו.
8. לקראת סיום ההרצאה (סביבות דקה 26:00) מנסה מקדוגל לטעון כי מרבית האנתרופולוגים מסכימים שהאדם הקדמון אכל בעיקר עמילנים (שורשים, פירות ודגנים). הוא מביא את דבריו של אנתרופולוג בשם ד"ר נתנאל דומיני (Nathaniel Dominy) כהוכחה. אלא שד"ר דומיני מתעלם מכך שהאנזים המפרק עמילנים (עמילז) נמצא ברוק שלנו רק כמה עשרות אלפי שנים, 200 אלף שנה הוא הממצא הקדום ביותר, ולא לכל אוכלוסיית האדם בכל אזורי העולם היה אותו. האם ניתן להניח שמין שלם ביסס את תזונתו על מרכיב מזון שחלקו לא יכול לפרק ? ועל מה התבססה התזונה שלנו לפני התקופה הזו ?
התשובה היא כמובן, מבשר. מקדוגל מתעלם ממאות מאמרים אנתרופולוגיים וארכיאולוגיים שטוענים שהאדם אוכל בשר כבסיס מזון עיקרי כבר 2 מיליון שנה, וזוקפים לזכות הבשר את ההתפתחות המשמעותית במבנה המוח והאינטליגנציה שלנו.
את חלקם ניתן למצוא כאן: http://www.facebook.com/groups/israelpaleo/doc/556049644422283/
וכאן:
http://www.paleostyle.co.il/?p=1362
ובהרבה מקורות אחרים, בינתיים בעיקר באנגלית.
9. לקראת סיום מנסה מקדוגל לטעון שקיימת "מלחמת" דיאטות, שיש בה צד טוב וצד רע. הצד הטוב לדבריו הוא כמובן זה הדוגל בתזונה צמחית ומבוססת על עמילנים, והצד ה"רע" הוא כל שיטות התזונה שדוגלות בצריכת מזון מהחי. למותר לציין שמדובר בגישה פשטנית, ושתזונת האדם מעט מורכבת יותר מכך, אבל למה להתעסק במורכבויות ועובדות כשאתה כבר יודע הכל ? למה להציג עדויות לכך שתזונה מהחי תורמת לאדם, מספקת לו בצורה דחוסה וזמינה ויטמינים ומינרלים שאינו יכול לקבל בכמויות נדיבות או כלל לא ממקורות צמחיים ? למה לא להיצמד לטיעון הישן והשקרי ששומן רווי גורם למחלות לב כאשר עולם המדע יודע היום שהסיפור מורכב הרבה יותר ושמה שגורם למחלות לב זו דלקתיות, אותה אתה יכול לקבל גם אם אתה טבעוני גמור ?
לסיכום, ההרצאה של ד"ר מקדוגל מנסה להכניס את הפליאו לקטגוריות הדיאטות המוזרות והמזיקות שיחלפו כפי שהם באו. למעשה, הפליאו היא דרך חיים, והיא השיטה התזונתית המתפתחת ביותר בעולם כיום. תזונת הפליאו מכילה מנעד רחב של גישות. מה שמשותף לכולן היא ההבנה שאנו אמורים לאכול את מה שאכלו אבותינו במשך מרבית שנות התפתחותנו כמין נפרד. יש כיום מספיק חוקרים ורופאים שתומכים בתזונת פליאו כדי להבין שמדובר בגישה רצינית שיש לתת לה מקום ומחשבה, ולשים בצד הרצאות פופוליסטיות ותעמולתיות כגון אלו. אתם מוזמנים לנסות ולהרגיש בעצמכם.
קישורים שכדאי להיכנס אליהם:
דף קבוצת פליאו ישראל בפייסבוק: http://www.facebook.com/groups/israelpaleo/
רשת בינלאומית של רופאים הממליצים על פליאו: http://paleophysiciansnetwork.com/
בלוגים בעברית:
פליאו-סטייל (מיקי בן-דור) : www.paleostyle.co.il
מר קדמוני (דעאל שלו): www.kadmoni.com
בלוג דל-פחמימות (הגר פלדמן): www.carbfree.co.il
בלוגים באנגלית:
http://www.marksdailyapple.com/
http://www.primalbody-primalmind.com/
http://ancestryfoundation.org/
http://www.the21convention.com/
נפלא!
כתוב מעולה, אבי
פינגבאק: תזונת פליאו | חיי כשייכת לספקטרום האוטיסטי
רק הערה חפרנית לעניין ה"דוקטור לפילוסופיה" – אני לא מכיר את המתרגם, אבל ישנם שלושה סוגים של דוקטור (מתוך ויקיפדיה):
******************
דוקטור הוא אדם העונה על לפחות אחת מהדרישות הבאות:
השלים עבודת מחקר – דוקטורט או דיסרטציה. בישראל כיום ניתנים שני סוגים של תוארי דוקטור (תואר שלישי):
Ph.D) Doctor of Philosophy) – דוקטור לפילוסופיה, ניתן בכל התחומים למעט משפטים.
J.S.D) Doctor of Juridical Science) או LL.D) Legum Doctor) – ניתן בתחום המשפטים.
מכון ויצמן והאוניברסיטאות (לבד מהאוניברסיטה הפתוחה) מוסמכים להעניק תואר דוקטור לפילוסופיה. כל האוניברסיטאות בעלות פקולטה למשפטים מוסמכות להעניק את התואר J.S.D או LL.D.
סיים לימודי רפואה – אדם אשר סיים את לימודי הרפואה וקיבל את התואר M.D (דוקטור לרפואה או Doctor of Medicine), את התואר D.M.D (דוקטור לרפואת שיניים או Doctor Medicinae Dentariae) או את התואר D.V.M (דוקטור לרפואה וטרינרית או Doctor of Veterinary Medicine) או את התואר Pharm D (דוקטור לרוקחות קלינית או Doctor pf Clinical Pharmacy). דוקטורים לרפואה יכולים ללמוד במקביל לתואר שלישי נוסף – "דוקטור לפילוסופיה"
****************************
כלומר, מי שהשלים דוקטורט בתזונה או כל תחום אחר פרט למשפטים ולרפואה, הוא דוקטור לפילוסופיה. זה לא אומר שהוא פלצפן. ודווקא ובפירוש בהרצאה מסוג זה המתבססת על נתונים רפואיים רבים, חשוב מאוד לצופים להבחין בין דוקטור לרפואה לין שאר הסוגים (לטוב ולרע) כך שאין כאן זלזול לדעתי.
אני דווקא כן מזהה דימגוגיה לא קטנה מצידו של מקדוגל. קורדן הוא בעצם דוקטור בנושאי מטבוליזם ומקדוגל מנצל את העובדה שהוא לא רופא כדי ליצור את הרושם שקורדן הוא דוקטור לפילוסופיה. אותי זה מגעיל.
לגבי קורדיין – אני רוצה לחדד את מה שכתב המגיב יואב:
לפי איכות התרגום בכללותו, המתרגם כנראה חובבן שעשה טעות נפוצה: תארי דוקטור, למעט במקצועות חריגים כמו למשל רפואה, הם כולם "דוקטור לפילוסופיה ומיוצגים על ידי האותיות Ph.D. זה לא משנה אם עשית את הדוקטורט שלך בתזונה ופעילות גופנית, בחקר המוח, או בהיסטוריה וספרות – תואר הדוקטור שלך יהיה לפילוסופיה (כאמור- Ph.D). כשהמרצה אומר Ph.D הוא אומר את האמת – לקורדיין יש Ph.D, ראשמי הוא "דוקטור לפילוסופיה" כמו הרוב המכריע של הדוקוטורטים אבל הוא לא מציין באיזה תחום נעשה הדוקטורט. מכיוון שתארי דוקטור במגוון רחב של תחומים הם "לפילוסופיה", נהוג לציין במה הדוקטור עשה את הדוקטורט שלו, כי אחרת לאותיות Ph.D אין ממש משמעות. המתרגם, מחוסר ידע או חוסר ניסיון או שניהם, עשה טעות נפוצה ותירגום את Ph.D באופן מילולי ל"דוקטור לפילוסופיה" מבלי לקחת בחשבון את הקונטקסט. בתיקון שלך גם אתה עשית טעות נפוצה בכך שטענת שהתירגום המילולי שלו שגוי (הוא שגוי אבל לא באופן שאתה התכוונת אליו) וכתבת "הוא פרופ' לחקר תזונה ופעילות גופנית", אלא ש- Ph.D, דוקטור לפילוסופיה, זה התואר עצמו, ופרופסור זה ה- Position של אותו דוקטור במוסד השכלה מוכר, זה התפקיד שלו. זה שהוא פרופסור לחקר תזונה ופעילות גופנית לא סותר את זה שהוא "דוקטור לפילוסופיה", כי אחד זה תפקיד והשני זה "דרגה" אקדמית. הוא גם היה יכול להיות בעל תואר שני B.Sc או B.A (תלוי במסלול האקדמי) ועדין להיות פרופסור לחקר התזונה ופעילות גופנית (אם כי בד"כ צריך להיות Ph.D בשביל זה).
לענייננו:
1. "קשה להבין כיצד מקדוגל מקדם אידיאולוגיה שהוא עצמו מודה שמעולם לא נוסתה קודם לכן" – זה לא נכון שהיא לא נוסתה. יש איזורים בסין וביפן שבהם כבר שנים רבות יש תושבים רבים טבעונים (בד"כ מטעמי דת או תרבות מקומית שעוברת מדור לדור) ובמערב קיימת תופעה רחבה של טבעונות כבר עשרות שנים (אני לא יודעת עד כמה רחוק הולכת ההיסטוריה של הטבעונות במערב). האם אנחנו צריכים שיעברו עשרות אלפי שנים כדי להכריע האם טבעונות גורמת ליותר התקפי לב למשל? בוודאי שלא. בדיוק כפי שלא הזדקקנו לעשרות אלפי שנים כדי לדעת אילו כללי אצבע תזונתיים עדיפים לחולי סוכרת.
לא ניתן להסיק שלבני אדם עדיפה תזונה "פליאוליתית" על פני תזונה טבעונית או על פני איזו דיאטה אחרת כלשהי, רק מפני שזה מה שבני אדם אכלו עשרות אלפי שנים. זה כשל של הסקת הרצוי מהמצוי. בני אדם, בדיוק כמו חיות אחרות, בעת מחסור אכלו כל מה שהיה זמין והם יכלו לשים את ידם עליו. התופעה הזו של בחירה בתזונה טבעונית או פליאו או כל דיאטה אחרת מתוך שפע קיים זה חדש מאוד בהיסטוריה האנושית. יתכן שבכלל raw food 80-10-10 המוזרה (בכל אופן בעיני היא מוזרה) היא הדיאטה העדיפה למרות שהיא סופר-חדשה בהיסטוריה האנושית. אנחנו לא יודעים כי יש מלא בעיות במחקרים תזונתיים מכדי שנכריע, וזו שגיאה להסיק את הרצוי מהמצוי.
2. צודק, למעט העניין של "תזונה טבעית". מה זה "טבעי"? "בטבע" הפראי שבו חיו בני אדם ושבו חיים שאר בעלי החיים, אוכלים מה שיש, לא מה שמתחשק מתוך שפע קיים וזמין (גם חיות הבית שלנו מהבחינה הזו חיות בטבע. הן אוכלות מה שיש, שזה במקרה מה שאנחנו נותנים להן ומה שאנחנוז ומה שאנחנו זורקים לפח ומגיע לעמיתותיהן ברחוב). לאכול מתוך שפע קיים זה "לא טבעי" זה בדיוק כמו לגור במבני בטון הנדסיים במקום במערה מזדמנת. בעיני זה טבעי לחלוטין כי זה חלק מהאבולוציה התרבותית של בני האדם (וחלק מהאבולוציה הביולוגית שלהם כפי שניתן לראות בשינויים בתוחלת החיים, בשיעורי ילודה וכו'). זה טבעי כי אין משהו לא טבעי בזה שיצורים משתנים ומשנים את הסביבה שלהם כחלק מתהליך האבולוציה שלא פוסח על אף יצור חי.
3. יתכן שהייתה נפילה זמנית בגובה ואולי גם עליה במחלות שונות במהלך המעבר לחברה חקלאית, אבל עובדה שהמגמה מהר מאוד התהפכה. הטכנולוגיה האנושית בצירוף הגיינה בסיסית ותזונה העלו משמעותית את גובהם של אנשים ואת תוחלת החיים שלהם. יתכן שעכשיו יש שוב היפוך בסטטיסטיקה בגלל שחלק ניכר מהעולם סובל מהשמנת יתר בעקבות אכילת יתר כללית ומחלות לב וכלי דם בעקבות אכילת יתר של מלחים, סוכרים וסוגים מסויימים של שומנים, ולכן מתים בגיל צעיר יותר (וסביר להניח שאצל טבעונים, פליאוליתים ו-raw לא רואים מגמה כזאת כי הם לא נוטים לאכול ג'אנק).
4+5. צודק. אני אוסיף של"טבעוניסטים" יש נטיה לעשות את זה.
6. the plural of anecdote is not data. אנקדוטות שמבוססות על חוויות סובייקטיביות ולא על מחקר אובייקטיבי אינן רלוונטיות. הדוגמאות שאתה יכול לשלוף הן בלתי רלוונטיות בדיוק כמוה דוגמאות שהוא יכול לשלוף. יחד עם זאת, ההערה שלך על הדוגמה שלו רק מדגימה את זה ביתר שאת – בכל דוגמה כזו, בגלל הסובייקטיבית שבה, אפשר למצוא מה שרוצים לטובת כל טענה. בדיוק בגלל זה הדוגמאות האלה לא טובות ולא רלוונטיות ולא יכולות לשמש כראיות להכרעה.
7. הוא צודק בטענה האקולוגית אבל זה לא רלוונטי לשאלה האם פליאו בריא או לא אבסולוטית והאם פליאו יותר או פחות בריא יחסית לטבעונות.
8 ראשון ושני (עשית בטעות שני סעיפים כאלה)- אתה צודק לחלוטין. לגבי הראשון- שוב חוזר פה מה שכתבתי בסעיף 6.
9. נכון אבל לא מדויק. התגובה הדלקתית היא חלק מהתהליך הטרשתי בכלי הדם שלנו, התהליך הטרשתי הוא תהליך פיזיולוגי שמתרחש באופן טבעי בבני אדם, אלא שהוא מחמיר כשניזונים בתזונה עשירה בשומן רווי לא בהכרח בגלל השומן הרווי אלא בגלל שבד"כ זו תזונה שגם עשירה בכולסטרול מסוגים מסויימים ובנוסף גם מלווה בד"כ באכילת יתר שגורמת לעליה במשקל (שבתורה מגבירה את התהליך הדלקתי בכלי הדם). טבעונים ככל הנראה לא נוטים לבעיה הזו מכיוון שהתזונה שלהם מטבע הדברים לא מכילה שומנים מן החי ולכן דלה בשומן רווי וכמעט חסרת כולסטרול, אם כי יש חריגים, ויש טבעונים שמסתמכים בעיקר על מזון טבעוני מתועש (שכמו כל מזון מתועש הוא עשיר מידי במלחים, שומן רווי ושאר מרעין בישין).
הגעתי לפוסט הזה במקרה, כי חיפשתי דיאטה להרזייה.
אני עוקבת אחר המחלוקות בנושא, גם כי אמי היתה חולת סכרת. היו לה גם.כולסטרול וטריגליצרידים גבוהים מדי. לבסוף היא מתה מהתקף לב.
מקרה תמוה שאני מכירה: בזמנו הכרתי כאן סטודנט הודי שלמד בטכניון. הוא היה צמחוני כל חייו (ונדמה לי שם טבעוני, בכל אופן כאשר חי כאן). היום הוא בשנות ה-70 לחייו, עבר ניתוח מעקפים, והוא בכסא גלגלים. אני מניחה שיש גורמים נוספים למחלות. הוא לא ויתר על בירה.